פתיחת התפריט הראשי

מ"ג איוב לז יג

מקראות גדולות איוב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם לְשֵׁבֶט אִם לְאַרְצוֹ אִם לְחֶסֶד יַמְצִאֵהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־לְשֵׁ֥בֶט אִם־לְאַרְצ֑וֹ
  אִם־לְ֝חֶ֗סֶד יַמְצִאֵֽהוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם לשבט" - אם לפורעניות בני אדם מורידם בהרים וגבעו' שאין מקום זריעה

"אם לארצו" - להורידם כאשר נגזר בתחילת דין לא לשבט ולא לפנים מן השורה אלא בבינונית

"אם לחסד" - שנעשו הדור עכשיו יותר צדיקים משהיו בראש השנה ואותן גשמים שנגזרו בבינונית מתהפך בתחבולות מסיבותיהם לירד בחסד בזמנם ועל הארץ הצריכה להם שלא תרד הטפה מהם לאיבוד

"ימציאהו" - למטר לאחת מן המדות הללו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אם לשבט", שההנהגה תתחלק לשלשה דרכים. פעמים ירצה ליסר את בריותיו בשבט ויתנהג במדת הדין, ופעמים יתנהג במדת החסד, ופעמים יתנהג בארח ממוצע ואינו נותן לא רוב טובה ולא רוב פורעניות, וה' ימציא המסבה הזאת לכל חפצו, בין אם יצטרך "לשבט", ובין אם יצטרך "לארצו", היינו הדרך הממוצע כפי דרך הארץ, ופעמים יצטרך "לחסד", בכל אופן "ימציאהו", ימציא את המסבה כפי רצונו, שאם לשבט יעצור את השמים ויהפכו המים לשלג, ואם לחסד יתן גשמי ברכה, ואם לארצו יוריד המטר בצמצום, וכל ההנהגה הזאת נעשית בחכמה על ידי החק שנתן בטבע המים, ואדים ועננים:


ביאור המילות

"ימצאהו". מוסב על המסבה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם לשבט" - פעם יתהפך להוריד המטר לענוש את הבריות על ידו כי כאשר יחטאו יורד הוא במקום עמק ומצולה והמטר רע להם

"אם לארצו" - פעם יתהפך להוריד המטר לארץ ה' ר"ל אל המקום אשר אנשיו המה לה' הנכנעים אליו אשר המטר נגזר עליהם

"אם לחסד" - פעם יתהפך להוריד המטר לעשות בו עוד חסד נפלא יותר ממה שנגזר והוא כאשר נגזר מתחלה מעט גשמים ולאח"ז הטיבו מעשיהם הנה יפליא חסד להורידם במקום היותר צורך ואינו מאבד טפה לרדת במקום שאין שם צורך

"ימציאהו" - חוזר הוא על כולן ור"ל יזמין ויושיט את המטר לאחת מאלו אם לשבט וגו'

מצודת ציון

"לשבט" - ענין עונש הפורענות כמו בשבט עברתו (איכה ג)

"ימציאהו" - ענין הזמנה והושטה כמו וכאורח איש ימציאנו (לעיל לד)

<< · מ"ג איוב · לז · יג · >>