פתיחת התפריט הראשי

מ"ג איוב לז יב

מקראות גדולות איוב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והוא מסבות מתהפך בתחבולתו [בתחבולתיו] לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ בתחבולתו [בְּתַחְבּוּלֹתָיו] לְפָעֳלָם כֹּל אֲשֶׁר יְצַוֵּם עַל פְּנֵי תֵבֵל אָרְצָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְה֤וּא מְסִבּ֨וֹת ׀
  מִתְהַפֵּ֣ךְ בְּתַחְבּוּלֹתָ֣ו לְפׇעֳלָ֑ם
    כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם ׀
    עַל־פְּנֵ֖י תֵבֵ֣ל אָֽרְצָה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והוא" - הממונה

"מסיבות מתהפך בתחבולותיו" - של מקום

"לפעלם" - של גשמים לפועל המוטל עליהם לעשות אם טוב ואם רע מתהפך במסיבות הרבה כאותו ששנינו הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים בר"ה ופסקו להם גשמים לסוף סרחו לפחות מהם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידם שלא בזמנם ועל ארץ שאינה צריכה להם ועתים לטובה כיצד כו'

"כל אשר יצום" - לאותן גשמים לעשות לארץ (ד"א והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו מקיף ענני' ורוחות סביבות ההרים שיהיו שותים מכל רוחותיהם באגדת והיה עקב)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והוא מסבות", ודבר זה סובב במסבה, שהחק הזה שנתן ה' בטבע האדים ובטבע האויר והחום הצפון בתוכם, סובב הולך תמיד, שבקיץ יוריד את הגשמים ומרעים רעמים, ובחורף יהפך את הגשם לשלג ואת המים לקרח על ידי שיוציא את החום מן המים. בענין שע"י סיבה אחת שנתן בהאדים והמים יסבב כל אלה הענינים ההפכים שהם תולדות החום והקור, והוא "מתהפך בתחבולותיו", ע"י תחבולות ה' וקישור העצות וחקי החכמה שהם קשורים כשלשלת זה בזה תתהפך המסבה תמיד לפי מה שערך בחכמה, "לפעלם" כדי שיפעלו "על פני תבל ארצה כל אשר יצום", שע"י המסבות האלה המתהפכים, יעשה ה' כל חפצו וגזרותיו בהנהגת התחתונים לטוב או לרע:


ביאור המילות

"מסבות". שם, או בינוני מההפעיל, "בתחבולותיו", גדרו קישור עצות רבות שונות לתכלית אחד כמ"ש בפי' משלי.

"לפעלם", למען יפעלו, ושיעורו לפעלם על פני תבל ארצם כל אשר יצום:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוא" - העב הזה הנה מחמת סבות מתהפך הנה והנה ברוב תחבולותיו לעשות פעלם המוטל עליהם כפי כל אשר יצוום המקום להריק המטר ע"פ האדמה ר"ל מה שהעבים מתהפכים הנה והנה לא במקרה היא כ"א מחמת סבה ולעשות שליחותו של מקום

מצודת ציון

"בתחבולותיו" - ענין ההתחכמות בדבר מה

"תבל ארצה" - מקום המיושב שבארץ נקרא תבל ור"ל במקום המיושב שבארץ או כפל המלה בשמות נרדפות כמו אדמת עפר (דנייאל יב)

<< · מ"ג איוב · לז · יב · >>