מ"ג איוב לב ג


<< · מ"ג איוב · לב · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבִשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו חָרָה אַפּוֹ עַל אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ מַעֲנֶה וַיַּרְשִׁיעוּ אֶת אִיּוֹב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבִשְׁלֹ֣שֶׁת רֵעָיו֮ חָרָ֢ה אַ֫פּ֥וֹ
  עַ֤ל אֲשֶׁ֣ר לֹא־מָצְא֣וּ מַעֲנֶ֑ה
    וַ֝יַּרְשִׁ֗יעוּ אֶת־אִיּֽוֹב׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וירשיעו את איוב" - זה אחד מן המקראות שתקנו סופרים את לשון הכתוב. 'וירשיעו כלפי המקום בשתיקותם' היה לו לכתוב; אלא, שכּינה הכתוב.
וכן: (תהלים קו כ): "וימירו את כבודם בתבנית שור"; 'כבודי' היה לו לכתוב, אלא שכּינה הכתוב.
וכן: (במדבר יא): "ואל אראה ברעתי"; 'ברעתם' היה לו לכתוב, אלא שכּינה הכתוב. וכן הרבה מקומות בספרי ובמסורת הגדולה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"רעיו" - של איוב

"לא מצאו" - לא השכילו למצוא מענה על דברי איוב

"וירשיעו את איוב" - הוא תיקון סופרים והוא כנוי אל המקום ור"ל במה שלא מצאו מענה הרשיעו דין שמים ובלא תקון יאמר שבמה שלא השיבו גרמו לאיוב שירשע עוד יותר להרבות בתלונה כי יחשוב שרעיו הודו לו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בשלשת ריעיו חרה אפו" שלא היה להם להכחיש המוחש ג"כ שנודע שאיוב היה צדיק ולהרשיע את איוב שלא כדת יען שלא מצאו מענה, והיה להם לחקור למצוא טעם שיאמת את שניהם, שאיוב הוא צדיק ושבכ"ז באו עליו יסורים בצדק:

 

<< · מ"ג איוב · לב · ג · >>