מ"ג איוב כ כא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵין שָׂרִיד לְאָכְלוֹ עַל כֵּן לֹא יָחִיל טוּבוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵין־שָׂרִ֥יד לְאׇכְל֑וֹ
עַל־כֵּ֗֝ן לֹא־יָחִ֥יל טוּבֽוֹ׃

רש"י

"אין שריד לאכלו" - לא שייר ממאכלו לחלק לעניים "על כן לא יחיל טובו" - לא יצליח כמו (שם) יחילו דרכיו ובאנשי סדום מדבר שהיה עיניהם צרה באורחים כי כן העיד (יחזקאל טז) על סדום גאון שבעת לחם וגו' וידי עני ואביון לא החזיקו ורבותינו פירשו אין שריד לאכלו לא השרה תלמידי חכמים על שלחנו כמו ובשרידים אשר ה' קורא

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"שריד" - שיור

"יחיל" - יצליח וכמו יחילו דרכיו (תהלים י)

מצודת דוד

"אין שריד לאכלו" - לא היה משאיר ממאכלו על יום המחרת כי יבטח לעשוק די מחסורו על כן לא יצליח טובו ועשרו להתקיים בידו

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אין שריד לאכלו", שמרוב רעבתנותו אינו מניח כלום מן מאכלו רק אוכל את הכל, והיא מליצה על מדת הרעבתנות והכילות שאוכל כל הנמצא בידו, ומתאוה שלא יצא המאכל מן הבטן לעולם כדי שלא יחסר מילוי בטנו, "על כן לא יחיל טובו", לכן הטוב של המאכל לא יתן לו חיל וכח, והוא חלוש תמיד מפני שצר עינו במאכלו ובטן רשעים תחסר תמיד:

ביאור המילות

"יחיל", מענין חיל וכח. טוב המאכל לא יתן לו כח, או מענין יחולו על ראש יואב שטובו לא יתעכב אצלו, או מענין תקוה ותוחלת שלא יקוה להשיג טוב מן המאכל:

<< · מ"ג איוב · כ · כא · >>