<< · מ"ג איוב · כ · כ · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי לֹא יָדַע שָׁלֵו בְּבִטְנוֹ בַּחֲמוּדוֹ לֹא יְמַלֵּט.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י ׀ לֹא־יָדַ֣ע שָׁלֵ֣ו בְּבִטְנ֑וֹ
  בַּ֝חֲמוּד֗וֹ לֹ֣א יְמַלֵּֽט׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי לא ידע את בטנו מעולם שליו" - בטנו אומר לו תמיד גזול והבא למלאני

"ועל כן בחמודו" - בבשר יופי חמדתו

"לא ימלט" - כי יהא פוחת והולך ודומה לו ותמס כעש חמודו (תהלים לט)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי לא ידע" - על כי לא ידע שלוה בבטנו כי בטנו היתה תמיד חסרה משביעה ועשק למלאותה לזה לא ימלט מה בכל חמדת עשרו כי הכל יאבד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי", וגם לא יהנה מן מאכלו "כי לא ידע שלו בבטנו", כי מתוך שהוא רעבתן גדול לא ידע להשקיט את בטנו שימצא בו שלוה פנימית, כי בטנו מתאוה תמיד לאכול הרבה, "בחמודו לא ימלט", עד שהוא חומד שבטנו לא ימלט את המאכל, כי מתוך רעבתנותו היה מתאוה שהמאכל שאכל ישאר תמיד בבטנו, וכן.

ביאור המילות

"שלו". היא השלוה הפנימית, וזה הבדלו מן שלום, "ימלט", השלכת הדבר לחוץ, כמו כדודי אש יתמלטו, ומלטה ודגרה בצלה:
 

<< · מ"ג איוב · כ · כ · >>