מ"ג איוב כט יא

מקראות גדולות איוב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אֹזֶן שָׁמְעָה וַתְּאַשְּׁרֵנִי וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י אֹ֣זֶן שָׁ֭מְעָה וַֽתְּאַשְּׁרֵ֑נִי
  וְעַ֥יִן רָ֝אֲתָ֗ה וַתְּעִידֵֽנִי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי אזן" - אשר שמעה מלתי ותאשרני

"ועין ראתה" - בכל מקום בגודלי וכושר מידתי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי אזן ששמעה" שמעי "ותאשרני", חשבה אותי למאושר באושר הנפשי, ולא לבד השומע מרחוק שלפעמים יגזם השומע יותר ממה שהוא באמת. כי "גם עין אשר ראתה תעידני", העידה שאמת הדבר אשר שמעו, כמ"ש ולא האמנתי לדברים עד אשר באתי ותראינה עיני (מ"א י') ור"ל שהייתי מוצלח וגם ראוי אל ההצלחה מצד מעשי, שזה עיקר ההצלחה אם ראוי אליה:


ביאור המילות

"ותאשרני". שם אושר בא תמיד על אושר הנפשי, וזה ההבדל בין מאושר ובין מצליח, ובין מהלל או משבח:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אוזן" - וכל זה בא לי בעבור יושר דרכי כי האוזן אשר שמעה כשרון מפעלי היתה משבחת אותי והעין אשר ראתה מיטב דרכי היתה מעידה על צדקתי

מצודת ציון

"ותאשרני" - ענין שבח והלול כמו אשרי האיש (תהלים א)

<< · מ"ג איוב · כט · יא · >>