מ"ג איוב יד כ


<< · מ"ג איוב · יד · כ · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח וַיַּהֲלֹךְ מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תִּתְקְפֵ֣הוּ לָ֭נֶצַח וַֽיַּהֲלֹ֑ךְ
  מְשַׁנֶּ֥ה פָ֝נָ֗יו וַֽתְּשַׁלְּחֵֽהוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תתקפהו" - תחזק ממנו ותאנסהו בתקפך ויהלך מן העולם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תתקפהו" - ענין האחיזה בחזקה כמו ואם יתקפו האחד (קהלת ד)

"משנה" - מלשון שנוי 

מצודת דוד

"תתקפהו" - האבדון תאחז אותו בחוזק רב באחיזה המתקיימת עד נצח והרי הוא הולך אחוז בה ואין עוזר לו

"משנה פניו" - והוא משנה פניו ותשלח אותו שלוח עולמית ולא ישוב עוד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תתקפהו", מוסב על התקוה, התקוה שלו היא תתקפהו לנצח, ר"ל שהאדם בימי עלומיו אז התקוה תאזרהו עז, תצייר לפניו את עולמו והצלחתו כאלו יתקף בה לנצח ויצליח לעולם, וכן "יהלך" בתהלוכות התקוה, יקוה על חיי אושר והצלחה לעולם, אבל בעת אשר "משנה פניו" בעת הזקנה שתואר פניו מתחיל להשתנות ושיבה זרקה בו אז לא תכירהו עוד התקוה אהובתו, ואז "ותשלחהו" מאתה, והתקוה תתרחק ממנו:

ביאור המילות

"תתקפהו". נסתר לנקבה, ומוסב על התקוה, תתן לו תוקף. משנה פניו, מציין עת הזקנה שישנה צורתו, ואז לא תכירהו תקוה ותשלחהו מאתם:
 

<< · מ"ג איוב · יד · כ · >>