מ"ג איוב יד יג


<< · מ"ג איוב · יד · יג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִי יִתֵּן בִּשְׁאוֹל תַּצְפִּנֵנִי תַּסְתִּירֵנִי עַד שׁוּב אַפֶּךָ תָּשִׁית לִי חֹק וְתִזְכְּרֵנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֤י יִתֵּ֨ן ׀ בִּשְׁא֬וֹל תַּצְפִּנֵ֗נִי
  תַּ֭סְתִּירֵנִי עַד־שׁ֣וּב אַפֶּ֑ךָ
    תָּ֤שִֽׁית־לִ֖י חֹ֣ק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תצפנני" - מלשון צפון והסתר

"חוק" - זמן קבוע 

מצודת דוד

"מי יתן" - ר"ל אם היה מהאפשר להחיות אחר המיתה תהיה שאלתי מי יתן שתסתירני בשאול עד ישוב אפך ממני ותשים לי חוק מתי ישוב אפך ממני ואז תזכרני להוציאני משם לחיות ע"פ האדמה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מי יתן", מסיים דבריו, נגד מ"ש צופר וחפרת לבטח תשכב ומצהרים יקום חלד, שאחר המות ישוב ויחיה בחיים חדשים, משיב ע"ז הלואי "שבשאול" רק "תצפנני" לפי שעה, כי "תסתירני" שם "עד תשוב אפך, ותשית לי חק" וגבול כמה שנים אהיה קבור בשאול ובקבר, ואח"כ "תזכרני" להוציא אותי מן הקבר ולהחיותני, כמו שאמרת כי מצהרים יקום חלד, אבל זה דבר שא"א, כי.

ביאור המילות

"תצפנני, תסתירני". הצפון אינו במקום סתר רק שעומד מן הצד עד שאין העין רואהו, הפך צפה, כמו צפוי הוא אלי חרב, והסתר מסתיר לגמרי, ולכן הוסיף שעכ"פ תסתירני (עיק ירמיה ט"ו י"ז).

"חק", כמו חק נתן, גבול וקצב כמה יהיה בשאול:
 

<< · מ"ג איוב · יד · יג · >>