מ"ג איוב יד יב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ שָׁכַב וְלֹא יָקוּם עַד בִּלְתִּי שָׁמַיִם לֹא יָקִיצוּ וְלֹא יֵעֹרוּ מִשְּׁנָתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֥ישׁ שָׁכַ֗ב וְֽלֹא־יָ֫ק֥וּם
עַד־בִּלְתִּ֣י שָׁ֭מַיִם לֹ֣א יָקִ֑יצוּ
וְלֹֽא־יֵ֝עֹ֗רוּ מִשְּׁנָתָֽם׃

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

מצודת דוד

"ואיש" - וכן כאשר ימות האיש לא יקום עוד

"עד בלתי שמים" - עד יבלו ויופסדו השמים ר"ל עד עולם לא יקיצו המתים ולא יעורו מן השינה

מצודת ציון

"בלתי" - ענינו כמו בלה

"יקיצו יעורו" - ענין שניהם התעוררות מן השינה

"ואיש שכב ולא יקום", ר"ל כי לא עץ שכב ויבש שיועיל לו המים, רק איש שכב, והוא לא יקום ע"י מים, "עד בלתי שמים לא יקיצו", ר"ל כן הוא טבע זה העולם שתחת שמים אלה, שגוף המת לא יחיה עוד, וכל עוד שלא תשתנה הטבע הזאת הכללית, כל עוד שלא יבראו שמים חדשים וטבע אחרת ולא יהיה עוד שמים שהם עתה טבע הזאת במציאות לא יקיצו המתים משנתם:

ביאור המילות

"לא יקיצו ולא יעורו". ההתעררות קלה מן היקיצה, ואמר תמיד העירה והקיצה כמ"ש חבקוק ב', ומוסיף שגם לא יעורו:

<< · מ"ג איוב · יד · יב · >>