מ"ג איוב יד ט

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִחַ וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָטַע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֵרֵ֣יחַ מַ֣יִם יַפְרִ֑חַ
וְעָשָׂ֖ה קָצִ֣יר כְּמוֹ־נָֽטַע׃

"ועשה קציר" - היא יונקת כמו (תהלים פ) תשלח קציריה עד ים "נטע" - שם דבר הוא וטעם הברתו למעלה בנו"ן וננקד כולו קמץ מפני שהוא סוף פסוק אף מגזרת נטע הוא

"קציר" - ענף כמו תשלח קציריה (תהלים פ)

"מריח מים" - מ"מ כשיבוא עליו מעט מים ומיד כשיריח את המים יחזור ויפרח ויגדל ענף כאלו נטעו זה מקרוב

"מריח מים יפריח", הגם שלא יבאו עליו מים רבים, רק שיריח ריח המים, בזה יחיו שרשיו שנית ע"י ליחות המים, "ועשה קציר" ובדים ופארות "כאילו נטע" מחדש:

"ועשה קציר". בא לרוב נגד השורש: והם הענפים שגדלו מן השורש אחר שנקצץ האילן, וכן לקמן (י"ח ח', כ"ט י"ט), ור"ל הקציר דומה כנטיעה: