מ"ג איוב יד ח


<< · מ"ג איוב · יד · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם יַזְקִין בָּאָרֶץ שָׁרְשׁוֹ וּבֶעָפָר יָמוּת גִּזְעוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־יַזְקִ֣ין בָּאָ֣רֶץ שׇׁרְשׁ֑וֹ
  וּ֝בֶעָפָ֗ר יָמ֥וּת גִּזְעֽוֹ׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"גזעו" - גם הוא ענין שורש כמו מגזע ישי (ישעיהו יא

מצודת דוד

"אם יזקין" - אף אם יזקין שרשו בארץ עד שלא ישאר בו לחלוחית

"ובעפר וגו'" - כפל הדבר במ"ש

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אם", האופן השני אם לא נכרת, רק שנפסק כח העץ ויניקתו ע"י הזקנה, באופן "שיזקין בארץ שרשו" אשר מתחת שהוא בעומק הארץ נעשה זקן, ונחלש כח יניקתו, "וגזעו" שלמעלה מן השורש אשר הוא "בעפר" שלמעלה מן הארץ "ימות" לגמרי ונתיבש, שאז לא ישוב לצמוח מעצמו אחר כי תם ליחו וחדלה יניקתו, בכ"ז יוכל לחיות שנית ע"י עזר המים, אחר שרק הגזע מת אבל השורש עדן חי בארץ רק שנחלש מזוקן, או.

ביאור המילות

"שרשו, גזעו". השורש הוא מתחת לקרקע והגזע הוא מלמעלה, וכן אמרו חז"ל מן הגזע שלו, מן השרשים של בעה"ב. והעפר הוא מלמעלה על הארץ, ושם מקום הגזע, והארץ מציין עומק הארץ ששם טמונים השרשים, ובשרשים אשר יזקן שרשו, כי אם מת השורש אין לו תקנה, ועמ"ש ישעיה (י"א א'):
 

<< · מ"ג איוב · יד · ח · >>