מ"ג איוב ט כז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם אָמְרִי אֶשְׁכְּחָה שִׂיחִי אֶעֶזְבָה פָנַי וְאַבְלִיגָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־אׇ֭מְרִי אֶשְׁכְּחָ֣ה שִׂיחִ֑י
אֶעֶזְבָ֖ה פָנַ֣י וְאַבְלִֽיגָה׃
רש"י
"פני" - חמתי
"ואבליגה" - אתחזק כמו המבליג שוד על עז (עמוס ה)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אם אמרי" - אם אחשב אשכח יללתי וספור תלאותי ואעזוב כעסי ואתחזק להתאפק מלצעוק ומלהתרעם
מצודת ציון
"שיחי" - ספור התלאות
"פני" - כעסי כמו אתן את פני (ויקרא כ)
"ואבליגה" - אתחזק כמו המבליג שוד (עמוס ה)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"שיחי, פני". השיח הוא הדבור הנפלט מן המצטער בלא דעת, ופני הוא הכעס והעצב שניכר על הפנים, "ואבליגה" הוא החזוק הפנימי כמ"ש (ירמיה ט'):