מ"ג איוב ד יט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַף שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם יְדַכְּאוּם לִפְנֵי עָשׁ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֤ף ׀ שֹׁכְנֵ֬י בָֽתֵּי־חֹ֗מֶר
אֲשֶׁר־בֶּעָפָ֥ר יְסוֹדָ֑ם
יְ֝דַכְּא֗וּם לִפְנֵי־עָֽשׁ׃
רש"י
"שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם" - קברם
"ודכאום לפני עש" - מן השמים מתישין את כחם עד שהן שפלים ונדכאים לפני הרימה האוכלתן במותןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אף שוכני" - ומכ"ש שהוא שלם מבני אדם השוכנים בבתי חומר ר"ל בעולם השפל אשר יסוד מצבם הוא בעפר הארץ שהוא סבה לדכא אותם לפני הבלוי והרקבון המושל בהם לא כמלאכי מעלה השוכנים בעולם העליון אשר לא יקרה להם הבלוי וההפסד וכאומר הלא משכנות עולם השפל ומקריו המה סבות מונעות ההשגה והשלימות ולזה אינם אפילו כמלאכי מעלה וכ"ש הוא שמאד רחקו מערך שלימות המקום ב"ה ואיך יחשוב מי אשר יצדק אנוש מאלוה
מצודת ציון
"אף שוכני" - תחסר מלת כי וכאומר אף כי והוא ענין כ"ש כמו אף כי אש אכלתהו (יחזקאל טו)
"חומר" - טיט
"עש" - ענין הבלוי וההפסד כמו עששה מכעס (תהלים ו)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"אף", כמו אף כי, כמו כל שכן. יסודם הכינוי מוסב על הבתים, שיסוד הבתים הוא בעפר, שהוא קל מן החומר שהחומר מתדבק והעפר הוא דק, כי נוצרו מזרע לחה ורפויה, וכן כינוי "ידכאום על הבתים", שהעש והתולע יחריבו אותם: