<< · מ"ג איוב · ד · ט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַ יֹאבֵדוּ וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִנִּשְׁמַ֣ת אֱל֣וֹהַּ יֹאבֵ֑דוּ
  וּמֵר֖וּחַ אַפּ֣וֹ יִכְלֽוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מנשמת אלוה יאבדו" - מנשיבת סערתו וכעסו "ומרוח אפו יכלו" - כלים תמיד ועל דור המבול דיבר

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מנשמת" - ענין נשיבה וכן מנשמת רוח אפו (שמואל ב כב)

"יכלו" - מלשון כליון 

מצודת דוד

"מנשמת" - מנשיבת הבל פיו יאבדו ר"ל במעט סיבה ובדבר קל בהפחת רוח בעלמא

"ומרוח וגו'" - כפל הדבר במ"ש

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מנשמת אלוה יאבדו", מן העולם לגמרי, "ומרוח אפו יכלו" ולא ישאר זכר למו, ואבדון כזה לא יקרה אל הצדיק והנקי:

ביאור המילות

"מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו". הרוח גדול מן הנשימה ושבא על הוצאת נשימת האף לחוץ, כמו אשום ואשאף יחד (ישעיה מ"ג י"ד), והרוח הוא הרוח הכולל הנושב, והכליון גדול מן האבדה, שהאובד נמצא באשר הוא שם, והכלה אינו עוד במציאות, ויאמר, כי מנשימה קלה של אלוה יאבדו ממקומם ומנחלתם, ומרוח הגדול של אפו יכלו לגמרי מן העולם:
 

<< · מ"ג איוב · ד · ט · >>