המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"צופיו עורים כולם" - לפי שאמר דרשו ה' וכל הענין והם אינם שומעי' חוזר ואומר הנה הנביאים צועקים להם ומכריזים על התשובה ותיטיב להם והרי פרנסיהם כעורים כולם ואינם רואין את הנולדות כצופה המופקד לראות את החרב בא להזהיר את העם והוא עור מלראות את החרב באה ואלם מלהזהיר את העם ככלב שמינוהו לשמור הבית והוא אלם מלבנות כך פרנסי ישראל אינם מזהירין אותם לחזור למוטב
"הוזים שוכבים" - פי' דונש נרדמים שוכבין וי"ת ניימין שכבין ואין לו דמיון
"הוזים שוכבים" - השרים המה נרדמים בשינה עמוקה או שוכבים על המטה להתענג להביאם לידי תנומה הוא שינה קלה כי יאהבו את התנומה כדרך המתענגים ולא שמו לב בתקון העם
"כולם כלבים אלמים" - כל השרים מישראל אינם מזהירים את העם על התשובה ולא יועילו להם והמה ככלבים אלמים אשר לא יוכלו לנבוח להבריח החיות הטורפות מן העדר שאין בהם תועלת
"צופיו עורים" - עתה חזר להוכיח את ישראל ואמר הצופים שלהם אשר הועמדו לראות אם השונא בא לעיר הנה המה עורים ואינם רואים ור"ל שרי העם המדריכים את העם אינם משגיחים לתקן דרך העם ועושים עצמם כאלו לא ידעו בקלקול הדור
"צפיו עורים כלם", ואין רואים על הצאן, ויכנה את הצופים האלה בשם כלבים, כי גם הכלב הוא שומר הצאן, ואומר אל החיות הרעות בל יתיראו כי הכלבים ינבחו עליהם עת יבואו לטרוף מן העדר, כי הכלבים צריך שיהיה להם ג' תנאים.
א) שיראו בבוא הטורף בלילה, אבל הם "עורים כולם".
ב) שיוכלו לנבוח על הטורף אבל הם "כלבים אלמים לא יוכלו לנבח".
ג) שיהיו נעורים כל הלילה, והם "הזים שכבים אהבים לנום", וא"כ אין להם להתירא מכלבים האלה:
ביאור המילות
"עורים, לא ידעו". הכפל הוא באור החסרון הנמשך מהם, ע"י שהם עורים, עי"כ לא ידעו מה נעשה בעדר. ע"י שהם אלמים עי"כ לא יוכלו לנבוח, ואין לכם לירא מנביחתם, ע"י שהם הוזים עי"כ הם אוהבי לנום:
