פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שלח" - אמור להם בנבואה שאמרתי לגרשם מארצי ויצאו ממנה

"משה ושמואל" - משה או שמואל ר"ל אף שהיה תפלתם מקובלת לפני מ"מ אם מי מהם יתפלל בעד העם הזה אין רצוני עליהם להיות מרוצה להם

"אם יעמוד" - ר"ל בתפלה ובקשה

מצודת ציון

"נפשי" - ענין רצון כמו אם יש את נפשכם (בראשית כג)

"שלח" - ענין טירוד וגרושין כמו הן ישלח (לעיל ג)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר למות" - מי שראוי למות בעוונו במיתת דבר יותן למיתה

"ואשר לחרב וגו'" - כל אחד יעונש בדבר הראוי לו

"אנה נצא" - להיכן נלך ולתכלית מה

מצודת ציון

"אנה" - להיכן וכן אנה אעלה (שמואל ב ב)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארבעה משפחות" - ר"ל ארבעה מיני עונשין

"לסחוב" - דרך הכלבים לגרר הנבלות ממקום למקום

"לאכול ולהשחית" - העוף לאכול הנבלות והבהמות להשחית ברמיסת הרגל

"ופקדתי" - אמנה עליהם

מצודת ציון

"ופקדתי" - ענין מנוי וגזברות

"משפחות" - אמר כן בדרך שאלה

"לסחוב" - ענין גרירה ומשיכה כמו סחוב והשלך (לקמן כב)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בגלל מנשה" - ר"ל בעבור שאחזו במעשה מנשה וגו'

"על אשר וגו'" - בעבור אשר עשה מעשיו בירושלים בפרסום לכך למדו ממנו ואחזו בהם

"לזעוה לכל ממלכות" - כולם יחרדו וירעדו שלא יקרה להם כמקרה

מצודת ציון

"לזעוה" - ענין רתת וחרדה כמו והיה רק זועה (ישעיהו כח)

"בגלל" - בעבור כמו בגלל הדבר הזה (דברים טו)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי מי יחמול" - ר"ל אין מי יחמול עליך ואין מי ינודד בראש עליך כדרך המנחמים לנחמך בבוא הצרה עליך ואין מי יסיר לנטות מדרכו לבוא אליך לשאול בשלומך

מצודת ציון

"יחמול" - מלשון חמלה ורחמים

"ינוד" - מלשון נדידה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נלאתי הנחם" - הנה רבות פעמים גזרתי עליך השחתה ואח"ז נחמתי ועתה נלאיתי להנחם על הרעה

"את נטשת אותי" - על כי עזבת אותי ותלכי לאחור לפרוש ממני לכן אטה את ידי עליך להכות בך ואשחיתך

מצודת ציון

"נטשת" - עזבת

"ואט" - מלשון נטיה

"נלאתי" - ענין עייפות ויגיעה כמו ונלאו מצרים (שמות ז)

"הנחם" - ענין הפוך מחשבה כמו פן ינחם העם (שם יג)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שכלתי" - אף כי שכלתי אותם והאבדתים עכ"ז לא שבו מדרכיהם ולא לקחו מוסר

"ואזרם" - אפזרם בכל ערי הארץ כהמפזר תבואה במזרה שאין כולם נופלים במקום אחד

מצודת ציון

"ואזרם" - ענין פזור כמו ואתכם אזרה בגוים (ויקרא כו)

"במזרה" - הוא הכלי שזורין בו התבואה וכן ברחת ובמזרה (ישעיהו ל)

"בשערי" - בערי וכן באחד שעריך (דברים יז)

"שכלתי" - ענין מיתה כמו מחוץ תשכל חרב (שם לב)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הפלתי" - השכנתי עליה פתאום קבוצת שונאים ועדת עם המבהילות

"הבאתי להם" - הבאתי עליהם וחוזר ומפרש על אם רצה לומר על ירושלים הבאתי קבוצת בחורים להיות שודד אותם בעת צהרים למען יראה למצוא כל גנזי המטמוניות

"עצמו לי" - האלמנות שבהם המה מרובות בעיני יותר מחול ימים ר"ל אין אני עושה בהם כמתנקם להיות הכל נחשב לפני למעט כי אדרבה נחשב לפני להרבה ואין בזה שמחה לפני

מצודת ציון

"עצמו" - ענין רבוי כמו בעם עצום (תהלים לה)

"אם" - כן יקרא עיר גדולה אשר הקטנות סביב לה וכן עיר ואם בישראל (שמואל ב כ)

"בחור" - נבחר וגבור

"שודד" - עושק

"הפלתי" - ענין השכנה וחניה כמו נופלים בעמק (שופטים ז)

"עיר" - ענין שונא כמו ויהי ערך (שמואל א כח)

"ובהלות" - מלשון בהלה ופחד

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בושה וחפרה" - והיא יושבת בגולה בבושה וכלימה

"ושאריתם" - השארית הנשארה מעדת ישראל הם יהודה ובנימין אתן גם אותם לחרב לפני אויביהם

"בא שמשה" - שקעה שמשה כשהיה עוד היום גדול ר"ל הושפל גדולתה במהירות בלא זמנה

"נפחה נפשה" - היה לה דאבון נפש

"אמללה" - כבר גלתה שומרון ועשרת השבטים שגדלה ז' משפחות מלכים רשעים והם ירבעם בן נבט וביתו בעשא וביתו עמרי וביתו יהוא וביתו מנחם וביתו פקח וביתו הושע בן אלה וביתו

מצודת ציון

"אמללה" - ענין כריתה כמו אומלל אני (תהלים ו)

"נפחה נפשה" - ענין דאבון נפש וכן ותקותם מפח נפש (איוב יא)

"בא" - ענין שקיעה כמו כי בא השמש (בראשית כח)

"וחפרה" - ענין כלימה וכן וחפרה הלבנה (ישעיהו כד)

"ושאריתם" - מלשון שארית ושיור

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אוי לי אמי" - ירמיהו היה מתאונן והיסב הדבור מול אמו ואמר אוי לי אמי אשר ילדתני להיות איש ריב ומדון לכולם כי יריבו עמדי על שאני מוכיחם

"לא נשיתי" - לפעמים מריבים עם המלוה על שהוא נוגש כסף ההלואה ולפעמים מריבים עם הלוה על שאינו משלם ההלואה אבל אני לא הלויתי להם ולא הם לוו לי ועכ"ז כולם מקללים ומבזים אותי

מצודת ציון

"מדון" - ענין מריבה כמו ישתוק מדון (משלי כו)

"נשיתי" - ענין הלואה כמו לא תהיה לו כנושה (שמות כב)

"מקללוני" - הוא מלשון קללה ומלשון קלון ובזיון

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם לא" - הריני נשבע אם לא בעת בוא הרעה והצרה אעיר אז את לב האויב הוא נבוזראדן להפגיע בך ולחלות פניך לבוא עמו לבבל ולא יקחך בשבי ביד חזקה כמ"ש אם טוב בעיניך לבוא אתי בוא ואשים את עיני עליך (לקמן מ)

"אמר ה'" - אמר הנביא ה' אמר לי מה אתה חושש על קללתם הריני נשבע אם לא אשאיר אותך לטוב כל המקללים אותך ימותו וילכו שבי ואתה תשאר לטובה

מצודת ציון

"אם לא" - הוא ענין לשון שבועה וגזם ולא אמר והרי הוא כאדם האומר אם לא כן הוא יהיה כזאת וכזאת וכן אם לא בתים רבים (ישעיהו ה)ורבים כמוהו

"שריתיך" - מלשון שארית ובא בחסרון אל"ף וכן וגם כל שרית ישראל (דברי הימים א' יב)

"הפגעתי" - ענין בקשה כמו ופגעו לי (בראשית כג)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הירוע" - וכי אפשר שהברזל מהחרבות שלך ישבר ברזל החרבות שבא מצפון שהברזל חזק מאוד ונחשת מעורב בו המחזיק עוד יותר וכן נאמר הולכי רכיל נחושת וברזל (לעיל ו) ור"ל וכי תחשוב שאתה תתגבר במלחמה מול נבוכדנצר הלא מאד יחזק ממך

מצודת ציון

"הירוע" - ענין שבירה כמו ורעו דליותיו (לעיל יא)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובכל חטאתיך" - כ"ז יהיה בכל חטאותיך שחטאת לה' ובכל גבוליך חטאת מבלי מקום נעדר

"לבז אתן" - לו אתן לשללו ולא תקח בעדם מחיר ר"ל לא ישאיר אותך בארצך במחיר האוצרות שיקח כי יקחם דרך שלל

מצודת ציון

"חילך" - מלשון חיל ועושר כמו וישראל עושה חיל (במדבר כד)

"לבז" - מלשון בזה ושלל

"במחיר" - ענין דמי הדבר וערכו כמו אקנה מאותך במחיר (שמואל ב כד)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אש" - אש החרון תבער באפי ועליכם תשרוף ר"ל עליכם אשפוך את החרון

"והעברתי" - אעבור אותך מארצך ללכת עם אויביך בארץ אשר לא ידעת מאז

מצודת ציון

"קדחה" - ענין הבערה כמו הן כלכם קודחי אש (ישעיהו נ)

"מוקד" - ענין שריפה כמו ותוקד עד שאול (דברים לב)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דע" - תן לב לדעת מה שאני נושא וסובל חרפה בעבורך במה שאני מתנבא בשמך

"אתה ידעת ה'" - את הרעה שעושים לי אנשי ענתות

"זכרני ופקדני" - זכור בי והשגיח עלי ועשה לי נקמה מרודפי

"אל לארך אפך תקחני" - ר"ל אל תניחני לאריכות אפך בנקמתי אבל מהרה חושה תנקום נקמתי מהם

מצודת ציון

"ופקדני" - ענין השגחה

"שאתי" - מלשון משא וסבל

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נמצאו דבריך" - כששרתה עלי רוח הנבואה ונמצאו לי דבריך קבלתים בשמחה כאוכל דבר מה לתאוה וחזר ופירש ויהי דברך לי לששון וגו' על כי נקרא שמך עלי אתה ה' וגו' ר"ל שמחתי היה על כי באה עלי שפע הנבואה להיות נקרא נביא ה'

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא ישבתי" - אחר שקבלתי הנבואה, לא ישבתי בקבוצת משחקים לשמוח עמהם.

"מפני ידך" - מפני הנבואה הבאה לי מידך, ישבתי בדד ויחידי כדרך המצטער, כי מלאת אותי נבואות זעם, הם הייעודים הרעים מחורבן הבית והגלות העם.

מצודת ציון

"בסוד" - ענין קבוץ, כי להמתיק סוד מתקבצין הראויים לו, וכן (ירמיהו ו): "על סוד בחורים".

"ומשחקים" - מלשון שחוק ושמחה.

"ואעלוז" - ענין שמחה.

"בדד" - יחידי, כמו (איכה א א): "איכה ישבה בדד".

"זעם" - כעס וחרון.

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כאבי נצח" - רוצה לומר, זה זמן רב אורבים עלי אנשי ענתות.

"ומכתי אנושה" - המכה שעלי היא כאובה מאד, רוצה לומר, הם מכאיבים אותי ביותר.

"מאנה הרפא" - ממאנת לקבל רפואה, רוצה לומר, אינם חוזרים מרעתם

"היו תהיה לי" - אתה תהיה למולי כמו מקור מים הנפסק ועוזב הנבואה.

ולתוספת ביאור אמר: "מים לא נאמנו", שאין מתקיים ומתמיד, כי כמו כן חדלת ממני העזרה וההצלה מן הקמים עלי.

מצודת ציון

"נצח" - לעולם, רוצה לומר, זמן רב.

"אנושה" - כאובה ביותר, כמו (איוב לד): "אנוש חצי".

"מאנה" - מלשון מיאון.

"אכזב" - ענין הפסק ועזיבה, כמו (ישעיהו נח): "אשר לא יכזבו מימיו".

"נאמנו" - ענין דבר המתקיים, כמו (ישעיהו כב): "יתד במקום נאמן".

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישובו המה אליך" - זהו דבר אפשרות שהמה ישובו אליך להיות כשרים כמותך ואל תדאג לילך אליהם בשליחות כי פן תלמוד ממעשיהם להיות כמוהם כי תהיה בטוח בזה

"לכן כה אמר ה'" - שלא יקופח שכרי וכן אמר אם אתה ישראל תשוב לה' ואני אשיבך ר"ל תשובתך תהיה ע"י בגמול זה הבטיחני לומר לפני תעמוד עד עולם ולא תפסוק הנבואה ממך ואם תוציא את מי מן הזוללות להיות אדם יקר אז תהיה כפי כי תתקיים גזרתך כמו גזרתי

מצודת ציון

"יקר" - מכובד וחשוב

"מזולל" - ענין הרבות האכילה ורדיפת התאוות וכן זולל וסובא (דברים כא)

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונתתיך" - אתן אותך מול העם הזה להיות חזק כחומת נחושת בצורה ועם כי ילחמו עליך לא יוכלו לך כי אני אושיעך

מצודת ציון

"בצורה" - חזקה

"יוכלו" - מלשון יכולת

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מיד רעים" - הם אנשי ענתות

"מכף עריצים" - החזקים ממך בכח הזרוע וכפל הדבר במ"ש

מצודת ציון

"ופדיתיך" - מלשון פדיון

"מכף" - מיד

"עריצים" - חזקים כמו כגבור עריץ (לקמן כ)