פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עצמו לי אלמנתו מחול ימים הבאתי להם על אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עָצְמוּ לִי אַלְמְנֹתָו מֵחוֹל יַמִּים הֵבֵאתִי לָהֶם עַל אֵם בָּחוּר שֹׁדֵד בַּצָּהֳרָיִם הִפַּלְתִּי עָלֶיהָ פִּתְאֹם עִיר וּבֶהָלוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עָֽצְמוּ־לִ֤י אַלְמְנוֹתָו֙ מֵח֣וֹל יַמִּ֔ים הֵבֵ֨אתִי לָהֶ֥ם עַל־אֵ֛ם בָּח֖וּר שֹׁדֵ֣ד בַּֽצׇּהֳרָ֑יִם הִפַּ֤לְתִּי עָלֶ֙יהָ֙ פִּתְאֹ֔ם עִ֖יר וּבֶהָלֽוֹת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עצמו לי" - רבו לפני אלמנותיו

"על אם" - על ירושלים שהיתה עיר ואם בישראל

"בצהרים" - הכל יהא גלוי לפניו כל גנזי מטמונם

"הפלתי עליה פתאום עיר" - השכנתי עליהם פתאום גייסות של עיר ובהלות רבות ויש פותרים עיר ל' שונא כמו ויהי עריך (שמואל א כח) ופשריה לערך (דנייאל ג)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עצמו לי", מצייר במליצתו "שהאלמנות" שנשארו היו "עצומים" ורבים "מחול ימים", לכן "הביא להם על כל אם" האלמנה הביא "בחור" שישכב עמה, והבחור הזה היה ג"כ "שודד", שזנה עמה ושדד אותה, וזה היה "בצהרים" לעיני כל, "הפלתי עליה" על האלמנה, הפלתי פתאום.

"עיר" מענין גילוי ערוה, "ובהלות", שבא עליה בהלות השודד וגלה גם ערותה, וע"י הבחור השודד הזה.


ביאור המילות

"על אם". האלמנה שנשכלו בניה ונאבד בעלה:

"בחור". בא לרוב על מי שלא נשא אשה, בחורים ובתולות:

"עיר". י"מ מענין שונא כמו ויהי ערך, ולדעתי מענין גילוי ערוה, שנחי עי"ן ונחי למ"ד משתתפים, כמו ה ים ה¢מ¢ה, מ יץ מ¢צ¢ה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הפלתי" - השכנתי עליה פתאום קבוצת שונאים ועדת עם המבהילות

"הבאתי להם" - הבאתי עליהם וחוזר ומפרש על אם רצה לומר על ירושלים הבאתי קבוצת בחורים להיות שודד אותם בעת צהרים למען יראה למצוא כל גנזי המטמוניות

"עצמו לי" - האלמנות שבהם המה מרובות בעיני יותר מחול ימים ר"ל אין אני עושה בהם כמתנקם להיות הכל נחשב לפני למעט כי אדרבה נחשב לפני להרבה ואין בזה שמחה לפני

מצודת ציון

"עצמו" - ענין רבוי כמו בעם עצום (תהלים לה)

"אם" - כן יקרא עיר גדולה אשר הקטנות סביב לה וכן עיר ואם בישראל (שמואל ב כ)

"בחור" - נבחר וגבור

"שודד" - עושק

"הפלתי" - ענין השכנה וחניה כמו נופלים בעמק (שופטים ז)

"עיר" - ענין שונא כמו ויהי ערך (שמואל א כח)

"ובהלות" - מלשון בהלה ופחד

<< · מ"ג ירמיהו · טו · ח · >>