יפה תואר על בראשית רבה/כ/ז

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה כ | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ארבע תשוקות הן כו'. כי השם תשוקה נופל על דבר אשר הוא הפך הדעת והשכל. ומביא ואל אישך תשוקתך אף כי ע"י זה היא משועבדת לבעלה ויש לה צער הריון. בכל זאת שם הקב"ה בקרבה התשוקה זו שלא תדחה משום סבה וחקירה. תשוקתו של יצה"ר. אף כי מה בצע לו אם ילכוד אחרים בחטא וגם לעתיד ישחט היצה"ר כדאיתא בסוכה. בכל זאת יעשה מעשהו בתשוקה כי לזה נברא. תשוקת הארץ לגשמים אשר הוא לכאורה הפך הטבע כמו"ש למעלה וגם ע"י הגשמים יתרבו הרפש והטיט בארץ וראוי לה למאס בגשמים. בכל זאת לעשות פרי שם היוצר בקרבה כי תשתוקק לגשמים. והא דלא נקיט בלשנא אין תשוקת הארץ אלא לגשמים וכמו באינך ואמר ההפך אין תשוקת גשמים אלא לארץ. משום דבשלשה אלה בא למעט דבר זולת זה וכמו תשוקת אשה לאישה בא למעט ולא תשתוקק לאחר. וכן תשוקת היצה"ר לרשעים כי בהם יבטח אשר ילכו אחריו. לא כן לצדיקים אף כי יעמול להתעותם בכל זאת המה לא ילכו אחריו. וכן תשוקת הקב"ה לישראל בא למעט את העקשים ופועלי און. ונכן אמר בלשון זה אין תשוקתן של גשמים אלא על הארץ למעט את בני אדם אף כי גם המה ישתוקקו אל הגשמים אבל הם משתוקקים רק אל הארץ הצמאה. ואם אמר אין תשוקת הארץ אלא לגשמים לא שמענו מה בא להוציא בזה. היש תשוקה אחרת לארץ. ואם יש בה חפץ מלבד לעשות פרי. תשוקת הקב"ה לישראל. אף כי גם אם יצדקו מה יתנו לו. ומה בצע להקב"ה אם יתמימו דרכיהם. וגם נראה לכאורה לשפלות לפניו להביט על זוחלי ארץ. בכל זאת משתוקק הקב"ה להביט עליהם ולגמלם על צדקתם:

יכול ממשלה בכל צד. פי' דלא תפרש והוא ימשל בך גם להתעמר בה ולהכותה. ת"ל לא יחבול רחיים ורכב ודריש לא יחבול מלשון חבלה חבורה ופצע. ורחיים הוא על אשה וכדאמרינן בקדושין רחיים בצוארו ויעסוק בתורה. או כמו שאמרו בירושלמי הלין דאסרין חתנין עברין משום לא יחבול רחיים ורכב ועי' בת"י ובת' ירושלמי על פסוק זה אבל צריך לנהוג בה כבוד: