בראשית רבה כ ז
<< · בראשית רבה · כ · ז · >>
ואל אישך תשוקתך, ארבע תשוקות הן אין תשוקתה של אשה אלא לאישה, שנאמר ואל אישך תשוקתך, אין תשוקתו של יצה"ר אלא על קין וחביריו שנאמר ואליך תשוקתו, אין תשוקתן של גשמים אלא על הארץ שנאמר (תהלים סה) פקדת הארץ ותשוקקה, ואין תשוקתו של הקב"ה אלא על ישראל שנאמר (שיר /השירים/ ז) ועלי תשוקתו, ד"א תשוקתו תשים אנו, ואפי' שאנו תשים אנו מקוים לתשועתו של הקב"ה, ומיחדים שמו בכל יום, ד"א ואל אישך תשוקתך, בשעה שהאשה יושבת על המשבר, היא אומרת עוד איני נזקקת לבעלי מעתה, והקב"ה אמר לה תשובי לתשוקתך, תשובי לתשוקת אישך, רבי ברכיה ורבי סימון בשם ר"ש בן יוחאי אמרו לפי שרפרפה בלבה לפיכך תביא קרבן מרופרף, ב' תורים, ב' בני יונה, והוא ימשל בך, אמר רבי יוסי הגלילי יכול ממשלה מכל צד ת"ל (דברים כד) לא יחבול רחים ורכב, מעשה באשה אחת משל בית טברינוס שהיה נשואה ללסטים אחד, והיה בעלה מצערה, שמעו חכמים ובאו אצלה להוכיחו, כיון שבאתה לפני חכמים הוציאה לפניהם מנורה של זהב ונר של חרס על גבה לקיים מה שנאמר ואל אישך תשוקתך.