יפה תואר על בראשית רבה/כ/י
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה כ | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב •
קוץ זה קנריס כו'. כי מסדר המקרא משמע וקוץ ודרדר תצמיח לך למאכל. ולכן דרשו על קנרים ועכביות מיני קוצים אשר יתוקנו לאכילה בעמל רב:
אר"י על הדורות הללו כו'. ופליג על ר"נ דמפרש דקללתו היתה אשר תחת עשבי ג"ע יאכל עשב השדה. מפרש כי קללתו היא לאכול העשב כמו ששולף מן השדה וזה תבואה קודם גמר בישולה אשר היא כעשב. וכשהזיע פני אדם ע"ז הוסיף לו הקב"ה לאכול גם לחם אך הקללה זו עוד לא סרה גם מדורות שאחריו:
הואיל והזיעו פניך כו'. כי לא נוכל לפרש בזעת אפיך בעמל וביגיעה. כי כבר אמר לו בעצבון תאכלנה. ולכן דריש בזעת אפיך בשביל זעת אפיך:
זה אחד מה' דברים שהן סימן יפה לחולה. הכוונה בזה ע"ד מ"ש לעיל אף קללתו של הקב"ה יש בה ברכה. וזה שאומר כי גם בקללת בזעת אפיך יש סימן יפה לחולה. ובשביל זיעה מנה לכולהו חמשה. והטעם באלה כי מן העיטוש נוכח אשר יש כח בחולה. והזיעה מפריד האדים והעפושים מהגוף. ושינה וחלום המה סימנים טובים לשקיטת המחלה. וכן קרי הוא סימן לכח החיים אשר בו או כי בזה יורקו ממנו המותרות:
תלך לא נאמר אלא תשוב. כי תשוב שייך לשוב למצב שהוא כעת. ובאמרו כי עפר אתה בחייך היה לו לומר ואל עפר תלך דאז היה במשמע כי מצב הנוכחי יסור ממך. ובאמרו ואל עפר תשוב רמז לו שעוד תשוב שנית למצב העפר אשר אתה כעת בחייך: