בראשית רבה כ
<< · בראשית רבה · כ · >>
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה כ עריכה
בראשית רבה פרשה כ פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב
א. [ עריכה ]
[ג, יד] ויאמר ה' אלהים אל הנחש וגו' (תהלים קמ) איש לשון בל יכון בארץ וגו' א"ר לוי לעתיד לבא הקב"ה נוטל את עובדי כוכבים ומורידם לגיהנם, ואומר להם למה הייתם קונסים את בני, והן אומרים לו מהם ובהם היו באים ואומרים לשון הרע איש על חבירו, והקב"ה נוטל אלו ואלו ומורידן לגיהנם, ד"א איש לשון, זה הנחש שאמר לשון הרע על בוראו, בל יכון בארץ, על גחונך, איש חמס רע יצודנו, למדחפה אין כתיב כאן אלא למדחפות, אדם נתקלל, וחוה נתקללה, ונחש נתקלל.
ב. [ עריכה ]
ב ויאמר ה' אל הנחש כי עשית זאת וגו' (משלי טז) איש תהפוכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף, איש תהפוכות זה הנחש שהיפך דברים על בוראו, ונרגן שריגן דברים על בוראו, ואמר לא מות תמותון, מפריד אלוף שהפריד אלופו של עולם ומיד נתקלל, ויאמר ה' אלהים אל הנחש וגו' עם אדם נשא ונתן, עם חוה נשא ונתן, ועם נחש לא נשא ונתן אלא אמר הקב"ה נחש זה רשע בעל תשובות ואם אומר אני לו עכשיו הוא אומר לי אתה צוית אותם, ואני צויתי אותם, מפני מה הניחו צוייך, והלכו להם אחר צוויי, אלא קפץ עליו ופסק לו את דינו.
ג. [ עריכה ]
ויאמר ה' אלהים אל הנחש כי עשית זאת, תני רבי חייא בגדולה מתחילים מן הגדול, ובקלקלה מתחילים מן הקטן, בגדולה מתחילים מן הגדול שנאמר (ויקרא י) ויאמר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר, בקלקלה מתחילין מן הקטן, שנאמר ויאמר ה' אלהים אל הנחש, ואל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך, ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך, מלמד שמתחלה נתקלל נחש, ואח"כ נתקללה חוה, ואח"כ נתקלל אדם, הכל משמשין פנים כנגד עורף, חוץ מב' שמשמשין אחור כנגד אחור, גמל וכלב, וחוץ מג' שמשמשין פנים כנגד פנים, מפני שהשכינה דברה עמהם, ואלו הן, אדם, נחש, ודג, אדם, שנאמר ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך, נחש, ויאמר ה' אלהים אל הנחש, דג (יונה ב) ויאמר ה' לדג ויקא את יונה.
ד. [ עריכה ]
כי עשית זאת, א"ר הושעיא בשביל זו, כל פעולה שלך לא בשביל זו, א"ר יהודה בר סימון בשם רבי הושעיא מתחלת הספר ועד כאן שבעים ואחד אזכרות מגיד שנידון בסנהדרין שלימה, רבי הושעיא דסכנין בשם רבי לוי אררו בצרעת, הלין סלעיא דביה, צרען אינון, אר"א ראית מימיך מאחר שאדם מכה את חבירו במקל הוא חוזר ומכה אותו ברצועה, כך ארור אתה מכל הבהמה כל שכן מכל חית השדה, תני בהמה גסה טהורה יולדת לתשעה חדשים, בהמה גסה טמאה יולדת לי"ב חדשים, בהמה דקה טהורה יולדת לה' חדשים, והכלב לחמשים יום, והחתול לחמשים ושנים, והחזיר לששים יום, והנמייה לשבעים יום, הצבי והשועל לו' חדשים, ושאר כל השרצים לששה חדשים, והארי והדוב, והנמר, והפיל, והקוף, הקיפוד לשלש שנים, והנחש לשבע שנים, והאפעה לשבעים שנה, פילוסופוס אחד בקש לידע לכמה הנחש מוליד כיון שראה אותם מתעסקין זה עם זה, נטלן ונתנן בחבית והיה מספיק להם מזונות עד שילדו, כיון שעלו הזקנים לרומי שאלו את רבן גמליאל אמר ליה לכמה הנחש מוליד ולא יכול להשיבו, ונתכרכמו פניו, פגע בו רבי יהושע ופניו חלנית, אמר לו למה פניך חלנית, אמר לו שאלה אחת נשאלתי ולא יכולתי להשיבו, אמר לו מה היא אמר לכמה נחש מוליד אמר לו לשבע שנים, א"ל מנא לך, אמר לו הכלב חיה טמאה ומוליד לחמשים יום ובהמה טמאה יולדת לי"ב חודש, וכתיב ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה, וכשם שהבהמה ארורה מן החיה שבעה, כך נחש ארור מהבהמה שבעה, כמפני רמשא סלק ואמר ליה, התחיל מטיח ראשו לכותל, אמר כל מה שעמלתי שבע שנים בא זה והושיטו לי בקנה אחד.
ה. [ עריכה ]
על גחונך תלך, בשעה שאמר לו הקב"ה על גחונך תלך, ירדו מלאכי השרת וקצצו ידיו ורגליו והיה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו בא נחש ללמד על מפלתה של מצרים ונמצא למד ממנה שנאמר (ירמיה מו) קולה כנחש ילך, רבי יודן ורבי הונא חד מנהון אמר אתה גרמת לבריות שיהו מהלכי גחונים על מתיהם, אף אתה על גחונך תלך, א"ר אליעזר אף קללתו של הקב"ה יש בה ברכה אמר אלולי שאמר לו הקב"ה על גחונך תלך היאך היה בורח לכותל ונכנס לחור וניצל, ועפר תאכל כל ימי חייך אמר רבי חילפאי לא עפר מכל צד אלא בוקע ויורד עד שהוא מגיע לסלע ושומט גידין של אדמה ואוכל, א"ר לוי לעתיד לבא הכל מתרפאין חוץ מנחש, וגבעונים, נחש, שנאמר (ישעיה סה) ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו וגו', גבעונים, (יחזקאל מח) והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל, ר' אסי ורבי הושעיא בשם ר' אחא אמר לו הקב"ה אני עשיתיך מלך על הבהמה ועל החיה ואתה לא בקשת אני עשיתיך שתהא מהלך קוממיות כאדם ואתה לא בקשת, על גחונך תלך, אני עשיתיך שתהא אוכל מאכלות כאדם ואתה לא בקשת, ועפר תאכל כל ימי חייך, אתה בקשת להרוג את האדם ולישא את חוה, ואיבה אשית בינך ובין האשה, הוי מה שבקש לא ניתן לו, ומה שבידו ניטל ממנו, וכן מצינו בקין, ובקרח ובלעם, ובדואג ואחיתופל, וגחזי, ואבשלום, ובאדוניהו, ובעוזיהו, ובהמן, מה שבקשו לא ניתן להם, ומה שבידם ניטל מהם.
ו. [ עריכה ]
[ג, טז] אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך, רבי יהודה ברבי סימון ורבי יוחנן בשם רבי אלעזר ברבי סימון מעולם לא נזקק הקב"ה להשיח עם אשה, אלא עם אותה הצדקת ואף היא על ידי עילה, רבי אבא בר כהנא בשם רבי יצחק אמר כמה כירכורין כרכר בשביל להשיח עמה, ויאמר לא כי צחקת, והכתיב (בראשית טז) ותקרא שם ה' הדבר אליה, רבי יהושע בר רבי נחמיה בשם רבי אידי אמר על ידי מלאך והכתיב (שם /בראשית/ כה) ויאמר ה' לה, רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר על ידי מלאך, רבי אלעזר בשם רבי יוסי בר זימרא אמר על ידי שם, הרבה ארבה עצבונך והרונך, רבי אבא בר כהנא בשם רבי שמואל אומר כל שהוא הרבה ארבה כל שהוא במאתים ושנים עשר יום חי, רבי הונא אמר נוצר לתשעה ונולד לז' אינו חי, לח' אינו חי, נוצר לז' ונולד לשמונה חי קל וחומר לתשעה, בעון קמיה דרבי אבהו מניין שהנולד לשבעה חי, אמר להן מן דידכון אנא ממטי לכון, זיט"ה אפט"א, איט"א אוכטא, רבי ברכיה בשם ר' שמואל אמר לעולם אין האשה יולדת או למאתים ושבעים ואחד, או לרע"ב, או לרע"ג, לט' הן ועיבוריהן, חייא בר אדא הוה יתיב קמיה דרב הוה מסבר ליה ולא סבר, א"ל למה לית את סבור, א"ל דהא חמרתי בעי למילד ואני מתירא שמא תיצון ותמות, א"ל ומה איכפת לך א"ל פעמים שהיא פוחתת, ופעמים שהיא מוספת, פוחתת אינה פוחתת מימות הלבנה מוספת אינה מוספת על ימות החמה, א"ל והכתיב (איוב לט) הידעת עת לדת יעלי סלע תספור ירחים תמלאנה, א"ל להלן בדקה, וכאן בגסה, א"ל והא בקרות של אנטונינוס היתה רובעת, והרביעו ממנה בקרות של רבי יש מהם שילדו עכשיו ויש מהם שילדו לאחר זמן, א"ל להלן בטהורה, וכאן בטמאה, עצבונך זה צער העיבור, והרונך, זה צער העדוי, בעצב, זה צער הנפלים, תלדי, זה צעד /צער/ הלידה, בנים, זה צער גידול בנים, א"ר אליעזר בר"ש נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד משל זיתים בגליל, ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל.
ז. [ עריכה ]
ואל אישך תשוקתך, ארבע תשוקות הן אין תשוקתה של אשה אלא לאישה, שנאמר ואל אישך תשוקתך, אין תשוקתו של יצה"ר אלא על קין וחביריו שנאמר ואליך תשוקתו, אין תשוקתן של גשמים אלא על הארץ שנאמר (תהלים סה) פקדת הארץ ותשוקקה, ואין תשוקתו של הקב"ה אלא על ישראל שנאמר (שיר /השירים/ ז) ועלי תשוקתו, ד"א תשוקתו תשים אנו, ואפי' שאנו תשים אנו מקוים לתשועתו של הקב"ה, ומיחדים שמו בכל יום, ד"א ואל אישך תשוקתך, בשעה שהאשה יושבת על המשבר, היא אומרת עוד איני נזקקת לבעלי מעתה, והקב"ה אמר לה תשובי לתשוקתך, תשובי לתשוקת אישך, רבי ברכיה ורבי סימון בשם ר"ש בן יוחאי אמרו לפי שרפרפה בלבה לפיכך תביא קרבן מרופרף, ב' תורים, ב' בני יונה, והוא ימשל בך, אמר רבי יוסי הגלילי יכול ממשלה מכל צד ת"ל (דברים כד) לא יחבול רחים ורכב, מעשה באשה אחת משל בית טברינוס שהיה נשואה ללסטים אחד, והיה בעלה מצערה, שמעו חכמים ובאו אצלה להוכיחו, כיון שבאתה לפני חכמים הוציאה לפניהם מנורה של זהב ונר של חרס על גבה לקיים מה שנאמר ואל אישך תשוקתך.
ח. [ עריכה ]
[ג, יז] ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך, רבי שמלאי אומר בישוב הדעת באת עליו, א"ל מה את סבר שאני מתה וחוה אחרת נבראת לך (קהלת א) אין כל חדש תחת השמש, מה את סבור שאני מתה ואתה יושב לך הטליס (ישעיה מה) לא תוהו בראה לשבת יצרה, רבנן אמרין התחילה מיללת עליו בקולה הה"ד ולאדם אמר כי שמעת לדברי אשתך אין כתיב כאן אלא לקול אשתך וגו', ותאכל מן העץ, הדא מסייעא לההיא דאמר רבי אבא דעכו אתרוג היה, אשר צויתיך לאמר מהו לאמר להזהיר את הבהמה ואת החיה ואת העופות לא דייך שלא הזהרת אותן אלא שנתת להן ואכלו, ארורה האדמה בעבורך שתהא מעלה לך דברים ארורים כגון יתושין, ופרעושין, וזבובים, ותעלה לך גמל, א"ר יצחק אף הוא יש לו בו הנאה שהוא מוכרו ונהנה מדמיו.
ט. [ עריכה ]
בעצבון תאכלנה, א"ר אסי קשה היא הפרנסה כפליים כלידה בלידה כתיב בעצב תלדי בנים, ובפרנסה כתיב בעצבון תאכלנה, ר' אליעזר ור' שמואל בר נחמן, רבי אליעזר אמר הקיש גאולה לפרנסה, ופרנסה לגאולה, שנאמר (תהלים קלו) ויפרקנו מצרינו וסמיך ליה (שם /תהלים קל"ו/) נותן לחם לכל בשר, מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים, מה פרנסה בכל יום אף גאולה בכל יום, רבי שמואל בר נחמן אמר וגדולה מן הגאולה, שהגאולה ע"י מלאך והפרנסה ע"י הקב"ה, גאולה על ידי מלאך מניין שנאמר (בראשית מח) המלאך הגואל אותי מכל רע, פרנסה על ידי הקב"ה שנאמר (תהלים קמה) פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, רבי יהושע בן לוי אמר גדולה מקריעת ים סוף שנאמר (שם /תהלים/ קלו) לגוזר ים סוף לגזרים ואומר (שם /תהלים קל"ו/) נותן לחם לכל בשר וגו'.
י. [ עריכה ]
[ג, יח] וקוץ ודרדר תצמיח לך, קוץ זה קנרים, דרדר אלו עכביות, ויש מחליפין קוץ אלו עכביות דרדר זה קנרים, שהיא עשוייה דרין דרין, ואכלת את עשב השדה, רבי יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אמר אלו זכית היתה מעלת לך מכל אילני ג"ע =גן עדן=, עכשיו שלא זכית וקוץ ודרדר תצמיח לך, א"ר נחמיה אלו זכית היית נוטל עשבים מתוך גן עדן, וטועם בהם כל מעדנים שבעולם, עכשיו שלא זכית ואכלת את עשב השדה, אמר רבי יצחק על הדורות הללו הוא אומר ואכלת את עשב השדה שאדם משליף (על) שדהו ואוכלה עד שהוא עשב, כיון ששמע אדם הראשון כן הזיעו פניו, אמר מה אני נקשר לאבוס כבהמה, אמר לו הקב"ה הואיל והזיעו פניך תאכל לחם, אמר רבי לוי נוח היה לו אם היה עומד בקללתו הראשונה, [ג, יט] בזעת אפיך תאכל לחם א"ר אבהו זה אחד מה' דברים שהן סימן יפה לחולה, ואלו הן, עיטוש, וזיעה, ושינה, וחלום, וקרי, עיטוש מנין, שנאמר (איוב מא) עטישותיו תהל אור, וזיעה מניין, שנאמר בזעת אפיך תאכל לחם, שינה מניין, שנאמר (שם /איוב/ ג) ישנתי אז ינוח, חלום מניין, שנאמר (ישעיה לח) ותחלימני ותחייני, קרי מניין, שנאמר (שם /ישעיהו/ נג) יראה זרע יאריך ימים, רבנן דקסרין אמרין אף הלוך מעים בדרך הארץ, מה טעמיה (שם /ישעיהו/ נא) מהר צועה להפתח וגו', רבי חגי בשם רבי יצחק אמר ובלבד בל יחסר לחמו, עד שובך אל האדמה כי ממנה וגו', אמר לו קומץ עפר של אדמה שנבראת ממנו לא גזול בידך, כי עפר אתה ואל עפר תשוב, א"ר שמעון בן יוחאי מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה כי עפר אתה ואל עפר תלך לא נאמר, אלא תשוב.
יא. [ עריכה ]
[ג, כ] ויקרא האדם שם אשתו חוה, ניתנה לו לחיותו ומיעצתו כחויא, ד"א חוה חיוה לה אדם הראשון כמה דורות אבדה, ורבי אחא אמר חויא חוויך ואת חויא דאדם, כי היא היתה אם כל חי, ר"ש בן אלעזר אמר עם כל חי, תני העשיר עולה עמו, העני אינה יורדת עמו, רבי סימון אמר אם כל חי אמן של כל החיים, דאמר רבי סימון כל מאה ושלשים שנה שפירשה חוה מאדם, היו רוחות הזכרים מתחממין ממנה והיא יולדת מהם, ורוחות נקבות מתחממות מאדם ומולידות ממנו הה"ד (שמואל ב ז) אשר בהעוותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם, בנוי דאדם קדמאה, מאן דאמר רוחי דביתא טבן דרבין עמיה, מאן דאמר אינון בישין דחכמין יצריה, רוחין דחקלא, מ"ד דאינון טבין דלא חכימין יצריה, ומ"ד דאינון בישין דלא רבין עמיה.
[ג, כא] ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם בתורתו של ר"מ מצאו כתוב כתנות אור אלו בגדי אדם הראשון שהן דומים לפיגם רחבים מלמטה וצרין מלמעלה ר' יצחק רביא אומר חלקים היו כצפורן ונאים כמרגליות, א"ר יצחק ככלי פשתן הדקים הבאים מבית שאן, כתנות עור שהן דבוקים לעור, ר"א אמר איגיאה, רבי איבו אמר אגנייה, רבי יהושע בן לוי אמר לגאי, רבי יוסי בר חנינא אמר סיסרטון, ר"ש בן לקיש אמר גלי קסינון ובהם היו בכורות משתמשין, רבי שמואל בר נחמן אמר צמר גמלים וצמר ארנבים היו, כתנות עור כתנות שהן באין מעור, אמר רבי לוי למדתך תורה דרך ארץ לפום חילך אכול, ופרא מן מה דאת לביש ויתיר ממה דאת שרי, לפום חילך אכול, מכל עץ הגן אכול תאכל, ופרא מן מה דאת לביש, ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו, ויתיר ממה דאת שרי, שהרי שנים היו שרוין בכל העולם כולו.
<< · בראשית רבה · כ · >>
קישורים חיצוניים
מדרש מעוצב, באתר דעת.