יפה תואר על בראשית רבה/כ/ו
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה כ | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב •
מעולם לא נזקק הקב"ה כו'. דייק מדכתיב אל האשה אמר ולא כתיב ולאשה אמר כמו דכתיב ולאדם אמר ואז היה נמשך אל ויאמר ה' אלהים אל הנחש. ומדכתיב אל האשה בא להפסיק הדבור כי היה ע"י תורגמן. והטעם שאין כבודו ית' ליחד הדבור עם הנשים וגם מפני תכונתן אינן ראויות לנבואה ורק שרה שהיתה יותר הגונה זכתה שייחד הדבור לה וגם זאת רק ע"י עילה. ומה דמצינו נשים נביאות כמו מרים דבורה וחולדה. וכן מנה בפ"ק דמגילה חנה אביגיל ואסתר. יש לעיין בזה במורה חלק ב' פ' מ"ה דמונה שם י"א מדרגות נבואה ונביאות הנשים היתה רק עד מדרגה השביעית שמנה שם. ושרה לבד זכתה למדרגת נבואה היותר גבוהה ממדרגתם. והגר ורבקה ואשת מנוח שמלאך דבר עמהם. זה בהקיץ במלאך הנראה להם בתמונת איש ואינו נכנס כלל בגדר נבואה:
והרונך זה צער העדוי. והכתוב מונה לא לבד כי צער הריון ינתן לה. אבל גם צער ווסתות אשר מהן תהרה וקטן הוא גם זה יבוא לה. וכן מ"ש אח"ז בעצב תלדי בנים דורש כמו לא זו אף זו. לא לבד בעצב וזה צער הנפלים הגדול מאד משום שאינו טבעי. וקללתה היתה שתפיל נפלים להצטער אבל גם צער הלידה שהוא טבעי יבוא לך. וכן צער גידול בנים הקטן גם מצער הלידה יבוא לה. ואע"ג דגם לאב יש צער גידול בנים מ"מ יש לאשה יותר להניקם ולהלבישם. ולחנכם בכל מהלכם באשר שבתה בבית תמיד:
לגיון אחד משל זיתים כו'. כי בגליל כלכלו עצמם מזיתים והיה להם הטורח לגדלם. ובא"י אשר לא במסכנות תאכל בה לחם היה להם הטורח לגדל בניהם. וז"ש כי טורח בני א"י הוא גדול מטורח בני הגליל: