בראשית רבה כ ו
<< · בראשית רבה · כ · ו · >>
[ג, טז] אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך, רבי יהודה ברבי סימון ורבי יוחנן בשם רבי אלעזר ברבי סימון מעולם לא נזקק הקב"ה להשיח עם אשה, אלא עם אותה הצדקת ואף היא על ידי עילה, רבי אבא בר כהנא בשם רבי יצחק אמר כמה כירכורין כרכר בשביל להשיח עמה, ויאמר לא כי צחקת, והכתיב (בראשית טז) ותקרא שם ה' הדבר אליה, רבי יהושע בר רבי נחמיה בשם רבי אידי אמר על ידי מלאך והכתיב (שם /בראשית/ כה) ויאמר ה' לה, רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר על ידי מלאך, רבי אלעזר בשם רבי יוסי בר זימרא אמר על ידי שם, הרבה ארבה עצבונך והרונך, רבי אבא בר כהנא בשם רבי שמואל אומר כל שהוא הרבה ארבה כל שהוא במאתים ושנים עשר יום חי, רבי הונא אמר נוצר לתשעה ונולד לז' אינו חי, לח' אינו חי, נוצר לז' ונולד לשמונה חי קל וחומר לתשעה, בעון קמיה דרבי אבהו מניין שהנולד לשבעה חי, אמר להן מן דידכון אנא ממטי לכון, זיט"ה אפט"א, איט"א אוכטא, רבי ברכיה בשם ר' שמואל אמר לעולם אין האשה יולדת או למאתים ושבעים ואחד, או לרע"ב, או לרע"ג, לט' הן ועיבוריהן, חייא בר אדא הוה יתיב קמיה דרב הוה מסבר ליה ולא סבר, א"ל למה לית את סבור, א"ל דהא חמרתי בעי למילד ואני מתירא שמא תיצון ותמות, א"ל ומה איכפת לך א"ל פעמים שהיא פוחתת, ופעמים שהיא מוספת, פוחתת אינה פוחתת מימות הלבנה מוספת אינה מוספת על ימות החמה, א"ל והכתיב (איוב לט) הידעת עת לדת יעלי סלע תספור ירחים תמלאנה, א"ל להלן בדקה, וכאן בגסה, א"ל והא בקרות של אנטונינוס היתה רובעת, והרביעו ממנה בקרות של רבי יש מהם שילדו עכשיו ויש מהם שילדו לאחר זמן, א"ל להלן בטהורה, וכאן בטמאה, עצבונך זה צער העיבור, והרונך, זה צער העדוי, בעצב, זה צער הנפלים, תלדי, זה צעד /צער/ הלידה, בנים, זה צער גידול בנים, א"ר אליעזר בר"ש נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד משל זיתים בגליל, ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל.