ילקוט שמעוני על בראשית ל לז
<< | ילקוט שמעוני על בראשית • פרק ל' • פסוק ל"ז |
• א • ב • ג • ו • ח • י • יא • יג • יד • טו • טז • יח • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כז • כח • ל • לג • לד • לו • לז • מב • מג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ יַעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעַרְמ֑וֹן וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָל֣וֹת לְבָנ֔וֹת מַחְשֹׂף֙ הַלָּבָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמַּקְלֽוֹת׃
ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון. חוטר רטיב חיור דלוז ודדלוב. כך היה אבינו יעקב נותן את המקלות בתוך הבורות של מים. היתה הבהמה באה לשתות, והיתה רואה את המקלות, והיא נרתעת לאחוריה ובא הזכר ורובעה, והיא יולדת כיוצא בה. אמר ר' הושעיא: נעשו המים זרע בתוך מעיהם, ולא היו חסרות אלא צורת הולד. אמר ר' הונא דבית חורין: מלאכי השרת היו טוענין מתוך צאנו של לבן ונותנין בתוך צאנו של יעקב; הדא הוא דכתיב: "שא נא עיניך וראה כל העתודים", 'עולים' אין כתיב כאן אלא "העולים", מאליהם. ר' תנחומא אמר: שטף של גשמים. רבנן אמרין: ענני כבוד.