ילקוט שמעוני על בראשית ל כא
<< | ילקוט שמעוני על בראשית • פרק ל' • פסוק כ"א | >>
• א • ב • ג • ו • ח • י • יא • יג • יד • טו • טז • יח • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כז • כח • ל • לג • לד • לו • לז • מב • מג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאַחַ֖ר יָ֣לְדָה בַּ֑ת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ דִּינָֽה׃
ואחר ילדה בת. תמן תנינן: הרי שהיתה אשתו מעוברת ואמר: "יהי רצון שתלד אשתי זכר", הרי זו תפילת שוא. ר' ינאי אומר: ביושבת על המשבר הדא מתניתא. ר' יהודה בן פזי אמר: אף ביושבת על המשבר, יכול הוא להשתנות; הדא הוא דכתיב: "הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל הנה כחומר ביד היוצר" וגו'. התיבון, והכתיב: ואחר ילדה בת? אמר להו: עיקר ברייתה של דינה זכר היתה, ומתפילתה של רחל שאמרה: יוסף ה' לי בן אחר, נעשה נקבה.
היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפילת שוא. ולא מהני רחמי? והכתיב: ואחר ילדה בת? מאי ואחר? אחר שדנה לאה דין בעצמה; אמרה לפניו: רבונו של עולם! י"ב שבטים עתידין לצאת מיעקב, ששה יצאו ממני וארבעה מן השפחות; אם זה זכר הוא, לא תהא אחותי כאחת מן השפחות? מיד נהפך זכר לנקבה, שנאמר: ותקרא את שמה דינה? אין מזכירין מעשה ניסים. ואיבעית אימא, מעשה דלאה בתוך ארבעים הוה, כדתניא: שלשה ימים הראשונים יבקש אדם רחמים שלא יסריח; משלשה ועד ארבעים, יבקש רחמים שיהא זכר; מארבעים ועד שלשה חדשים, יבקש רחמים דלא יהא סנדל. משלשה חדשים ועד ששה חדשים, יבקש רחמים שלא יהא נפל; מששה חדשים עד תשעה חדשים יבקש רחמים שיצא מאמו בשלום. ומי מהני רחמי? והא אמר ר' יצחק, מאי דכתיב: "אשה כי תזריע וילדה זכר"? אשה מזרעת תחילה, יולדת זכר; איש מזריע תחילה, יולדת נקבה? הכא במאי עסקינן, שהזריעו שניהם כאחד: