ילקוט שמעוני על בראשית כח יד

<< ילקוט שמעוני על בראשית • פרק כח >>
א • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 


והיה זרעך כעפר הארץ. מה עפר אינו מתברך אלא במים, כך בניך אינן מתברכין אלא בזכות התורה שנמשלה למים. מה עפר מכלה כלי מתכות, והוא מתקיים לעולם, כך בניך מכלים כל אומות העולם, והן קיימין לעולם. מה עפר עשוי דיש לעולם, כך בניך נעשים דיש למלכיות; הדא הוא דכתיב: "ושמתיה ביד מוגיך", אלו דמוגין יתיך. ואפילו כן – לטבתיך מקשקשין ביך; הדא הוא דכתיב: "ברביבים תמוגגנה צמחה תברך אשר אמרו לנפשך שחי ונעבורה". מה היו עושין להן? היו מרביצין אותן בפלטרין ומעבירין כרין עליהן, והוא סימן טב: מה פלטיא מכלה את העוברים ואת השבים, והיא קיימת לעולם, כך בניך מכלים אומות העולם והן קיימין לעולם.

ופרצת ימה וקדמה. אמר ר' אבא בר חנינא: את תרעיא דימא, כמה דאת אמר: "עלה הפורץ לפניהם". רבי יוסי בר חנינא אמר: אף חלוקי יחזקאל הראה לו. והלא לא פירש יחזקאל אלא מן המזרח, בא ישעיה ופירש: "כי ימין ושמאול תפרוצי".