ילקוט שמעוני על בראשית כח יג
<< | ילקוט שמעוני על בראשית • פרק כ"ח • פסוק י"ג | >>
• א • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהִנֵּ֨ה יְהֹוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃
הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. מאי רבותיה? אמר ר' יצחק: מלמד שקפלה הקב"ה לארץ ישראל והניחה תחת אבינו יעקב, כדי שתהא נוחה להכבש לבניו (שאר קטעים כתוב בפרשה ע' ברמז קנ"א):
והנה ה' נצב עליו, ריש לקיש אמר: תרנוס של שלש רגלַים הראה לו, את שהוא רגל שלישי. כתיב: "כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו"; מה החבל הזה, פחות משלשה אין מפקיעין אותו, [כך האבות אין פחות מג']. ר' ברכיה אמר: עולם ושליש עולם הראה לו, עולים, אין עולים פחות משנים ואין יורדים פחות משנים, והמלאך הוא שלישו של עולם; מנין? שנאמר: "וגויתו כתרשיש". ר' חייא רבה ור' ינאי, [חד אמר: עולים ויורדים בסולם], וחד אמר: עולים ויורדים ביעקב. מאן דאמר עולים ויורדים בסולם, ניחא; ומאן דאמר עולים ויורדים ביעקב, מעלים בו, מורידים בו, אופזים בו, קופזים בו, סונטים בו. "ישראל אשר בך אתפאר", את הוא שאיקונך חקוק למעלה, עולין למעלה ומוצאין איקונין שלו, ויורדין למטה ומוצאין אותו ישן. משל למלך שהיה יושב ודן, עולין לבסילקו ומוצאין אותו יושב ודן, יורדין בפרווד ומוצאין אותו ישן. דבר אחר: מלאכים שהן מלווין את האדם בארץ ישראל אינן מלווין אותו בחוצה לארץ. עולים, אלו שליוו אותו בארץ ישראל; יורדים, [אלו] שלוו אותו בחוצה לארץ.
ר' לוי בשם ר' שמואל בר נחמן: מלאכי השרת, על ידי שגילו מסטורין של הקב"ה נדחו ממחיצתן מאה ושלשים ושמונה שנה. רבי תנחומא הוה מפיק לישנא קלא; על ידי שנתגאו ואמרו: "כי משחיתים אנחנו את המקום הזה", היכן חזרו? כאן: עולים ואחר כך יורדים.
והנה ה' נצב עליו. ר' יוסי בן זימרא פתח: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים", ככמהות הללו שהן מצפות למטר. רבנן אמרי: כשם שנפשי לך צמאה, כך רמ"ח אברים שיש בי צמאין לך; היכן? "בארץ ציה ועיף בלי מים". "כן בקדש חזיתיך", על כן בקדושה חזיתיך "לראות עוזך", זה פמיליאה שלך; "וכבודך", והנה ה' נצב עליו.
רבי חמא בר חנינא פתח: "ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו", אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחבירו. "איש יחד", זה יעקב, שנתיחדה עליו שכינה. והנה ה' נצב עליו; מה כתיב למעלה מן הענין? "והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו", ואחר כך והנה ה' נצב עליו. משל לבן מלכים שהיה ישן על גבי עריסה, והיו זבובים שוכנים עליו; ובאת מניקה שלו ושחה עליו ומניקתו, וברחו מעליו. כך בתחילה, מלאכי אלהים עולים ויורדים בו; וכיון שנגלה עליו הקב"ה ממרום, ברחו מעליו.
רבי חייא רבה ורבי יוחנן, חד אמר: עליו, על סולם; וחד אמר: עליו, על יעקב. מאן דאמר על סולם, ניחא; מאן דאמר על יעקב, מי מתקיים עליו! אמר רבי יוחנן: הרשעים מתקיימים על אלהיהם; "ופרעה חולם והנה עומד על היאור". אבל הצדיקים, הקב"ה מתקיים עליהם, שנאמר: והנה ה' נצב עליו.
אמר ר' שמעון בן לקיש: האבות הן הן המרכבה; "ויעל אלהים מעל אברהם", "ויעל מעליו אלהים", והנה ה' נצב עליו:
ויאמר אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק. י"ח פעמים הוא מזכיר את האבות בתורה, וכנגד כן קבעו חכמים י"ח ברכות בתפילה. ואם יאמר לך אדם: י"ט הן, אמור לו: הנה ה' נצב עליו לית הוא מנהון; ואם יאמר לך אדם: י"ז הן, אמור לו: "ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק" הוא חד מנהון. רבי שמואל בר נחמני אמר: כנגד י"ח ציוויין שכתובים בפרשה משכן שני, מן "ואתו אהליאב" עד סיפיה דספרא.
הארץ אשר אתה שוכב עליה. ריש לקיש בשם בר קפרא אמר: קיפלה כפנקס ונתנה תחת ראשו, כאינש דאמר: מן תחות רישך דידך הוא. רבי הונא בשם רבי אלעזר: ובלבד שתקבר עליה.
והנה ה' נצב עליו. משל לעני, שהיה המלך אוהבו, ונכנס ויוצא בפלטין שלא ברשות, ובני פלטין מקנאין ומבקשין להרגו; אמר להם: אני מתקיים עליו. כך שמע הקב"ה לשרי המלכיות שהיו אומרים: עתיד זה לירש העולם ולהעביר המלכיות; נהרגנו! מיד והנה ה' נצב עליו: