ילקוט שמעוני על בראשית ב כ
<< | ילקוט שמעוני על בראשית • פרק ב' • פסוק כ' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמ֗וֹת לְכׇל־הַבְּהֵמָה֙ וּלְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּלְכֹ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּלְאָדָ֕ם לֹֽא־מָצָ֥א עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃
בשעה שאמר הקב"ה לבראות את האדם, נמלך במלאכי השרת, אמר להם: "נעשה אדם". אמרו לו: אדם זה מה טיבו? אמר להם: חכמתו מרובה משלכם. הביא לפניהם בהמה חיה ועוף, אמר להם: זה מה שמו? ולא היו יודעין. העבירן לפני אדם, אמר לו: מה שמו? אמר לו: זה שמו שור וזה חמור, זה סוס וזה גמל. אמר לו: ואתה מה שמך? אמר לו: אני נאה להקראות אדם, שנבראתי מן האדמה. ואני מה שמי? נאה לך להקראות ה', שאתה אדון לכל. אמר הקב"ה: "אני ה' הוא שמי", שקרא לי אדם הראשון. חזר והעבירן לפניו זוגות זוגות, אמר: לכל יש בן זוג, ולי אין בן זוג? ולאדם לא מצא עזר כנגדו. ולמה לא בראה לו בתחילה? אלא צפה הקב"ה שהוא סופו לקרות עליה תגר; לא בראה לו עד שתבעה בפיו.