המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימרו בי ולא אבו לשמע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים
"וימרו בי" לעשות מה שציויתם שלא לעשות, "ולא אבו לשמע" שלא עשו מה שציויתים לעשות, "את שקוצי עיניהם לא השליכו" שהשקוצים מורים על מעשים רעים של זנות שעושים בפועל וצריך להשליכם, לא השליכו, "ואת גלולי מצרים" שמורים על המינות וצריך לעזוב דרך הזה, "לא עזבו, ואמר לשפך חמתי עליהם", וע"י החמה הפנימית "אכלה אפי" החיצון "בם", כי כשיהיה האף והעונש ע"י החמה הפנימית יעשה כליון חרוץ שזה ההבדל בין אף וחמה:
ביאור המילות
"וימרו, ולא אבו לשמוע". המרי, הוא בל"ת, והבלתי שמוע, הוא בקום ועשה (יהושע א' י"ח, ש"א י"ב י"ד):
"לשפך חמתי, לכלות אפי". החמה היא הפנימית, והאף הוא הקצף החיצון המתראה ע"י עונש, ואם האף בלא חמה לא יעשה כלה כמ"ש למעלה (ז' ח'):