פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל כ ח

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימרו בי ולא אבו לשמע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִּשְׁמֹעַ אֵלַי אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּמְרוּ־בִ֗י וְלֹ֤א אָבוּ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֵלַ֔י אִ֣ישׁ אֶת־שִׁקּוּצֵ֤י עֵֽינֵיהֶם֙ לֹ֣א הִשְׁלִ֔יכוּ וְאֶת־גִּלּוּלֵ֥י מִצְרַ֖יִם לֹ֣א עָזָ֑בוּ וָאֹמַ֞ר לִשְׁפֹּ֧ךְ חֲמָתִ֣י עֲלֵיהֶ֗ם לְכַלּ֤וֹת אַפִּי֙ בָּהֶ֔ם בְּת֖וֹךְ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימרו בי" - הם הרשעים רובם של ישראל שמתו בשלשת ימי אפלה כמו שנאמר וחמושים עלו בני ישראל וגו' (שמות יד) אחד מחמשים ויש אומרים אחד מחמש מאות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וימרו בי" לעשות מה שציויתם שלא לעשות, "ולא אבו לשמע" שלא עשו מה שציויתים לעשות, "את שקוצי עיניהם לא השליכו" שהשקוצים מורים על מעשים רעים של זנות שעושים בפועל וצריך להשליכם, לא השליכו, "ואת גלולי מצרים" שמורים על המינות וצריך לעזוב דרך הזה, "לא עזבו, ואמר לשפך חמתי עליהם", וע"י החמה הפנימית "אכלה אפי" החיצון "בם", כי כשיהיה האף והעונש ע"י החמה הפנימית יעשה כליון חרוץ שזה ההבדל בין אף וחמה:


ביאור המילות

"וימרו, ולא אבו לשמוע". המרי, הוא בל"ת, והבלתי שמוע, הוא בקום ועשה (יהושע א' י"ח, ש"א י"ב י"ד):

"לשפך חמתי, לכלות אפי". החמה היא הפנימית, והאף הוא הקצף החיצון המתראה ע"י עונש, ואם האף בלא חמה לא יעשה כלה כמ"ש למעלה (ז' ח'):
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואומר" - בעבור זה חשבתי לשפוך עליהם חמתי ולהשליך בהם חרון אפי

"וימרו בי" - בעודם במצרים מרו בה'

מצודת ציון

"וימרו" - מלשון מרי ומרד

"ולא אבו" - ולא רצו כמו לא אבה יבמי (דברים כה)

"לכלות" - ענין השלמה

<< · מ"ג יחזקאל · כ · ח · >>