מוקמת בזה לשכת עורכי הדין (להלן – הלשכה), שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין, וכן תפעל למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל.

2.

תפקידי הלשכה [תיקון: תשס״ט־2, תש״ע]

הלשכה –

(1)

תרשום מתמחים, תפקח על התמחותם ותבחנם;

(2)

תסמיך עורכי דין על ידי קבלתם כחברי הלשכה;

(2א)

תנהל מרשם של עורכי דין זרים, בהתאם להוראות לפי פרק שמיני א׳;

(3)

תקיים שיפוט משמעת לחבריה, לעורכי דין זרים הרשומים במרשם כאמור בפסקה (2א) ולמתמחים;

(4)

תיתן סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה לפי חוק;

הכל בהתאם לחוק זה.

3.

פעולות הלשכה שברשות [תיקון: תש״ע, תשע״ו]

הלשכה רשאית, בין השאר –

(1)

לחוות דעתה על הצעות חוק וחקיקת משנה;

(2)

(נמחקה);

(3)

לשמש בורר ולמנות בוררים;

(3א)

לארגן השתלמויות מקצועיות לחברי הלשכה;

(3ב)

לעסוק בהליכי גישור;

(3ג)

לנהל את קשרי החוץ של הלשכה;

(3ד)

לנהל את קשרי הלשכה עם רשויות המדינה;

(4)

לפעול להגנת עניניהם המקצועיים של חברי הלשכה;

(5)

לייסד קרנות ביטוח, קרנות פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי הלשכה;

(5א)

לפעול לטובת צורכי חברי הלשכה;

(6)

ליזום פעולות ומפעלים של מחקר המשפט בכלל, והמשפט העברי בפרט, ולהשתתף בפעולות ומפעלים כאלה;

(7)

לעסוק בהוצאת ספרות משפטית.

4.

הלשכה – תאגיד

הלשכה היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.

4א.

מקום מושב הלשכה [תיקון: תשכ״ח]

מקום מושבה של הלשכה הוא ירושלים.

5.

הלשכה – גוף מבוקר

הלשכה תעמוד לבקרתו של מבקר המדינה.

[תיקון: תשע״ו]

פרק שני: מוסדות הלשכה ובעלי תפקידים בה

[תיקון: תשע״ו]

סימן א׳: מוסדות הלשכה

6.

מוסדות הלשכה [תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ח, תשע״ו]

אלה מוסדות הלשכה:

(1)

ראש הלשכה;

(2)

המועצה הארצית;

(3)

(נמחקה);

(4)

הועדים המחוזיים;

(5)

בית דין משמעתי ארצי;

(6)

בתי דין משמעתיים מחוזיים;

(7)

(נמחקה);

(8)

ועדת אתיקה ארצית;

(9)

ועדות אתיקה מחוזיות.

6א.

סייג לכהונה [תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ו]

כהונה בתפקיד שאליו נבחר או נתמנה חבר הלשכה בידי המועצה הארצית, לא תהא ליותר משלוש תקופות כהונה רצופות; סעיף זה לא יחול על עובד הלשכה המועסק על ידיה בשכר.

7.

[תיקון: תשכ״ח, תשל״ו, תשנ״ה־2]

(בוטל).

8.

ראש הלשכה [תיקון: תשכ״ח, תשנ״ה־2, תשע״ו]

(א)

ראש הלשכה ייבחר על ידי חברי הלשכה מבין חבריה, לארבע שנים, במועד שתקבע המועצה הארצית ובלבד שלא יהא בפגרת הקיץ של בתי המשפט; הבחירות יהיו אישיות, כלליות, שוות, חשאיות, ישירות וארציות.

(ב)

(1)

לראש הלשכה ייבחר המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר, ובלבד שקיבל לפחות שתי חמישיות מהקולות הכשרים;

(2)

לא קיבל שום מועמד שיעור קולות כאמור בפסקה (1), יקויימו, כעבור שבועיים, בחירות חוזרות ובהן יעמדו לבחירה שני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים – הוא הנבחר.

(ג)

ראש הלשכה יכהן כיושב ראש המועצה הארצית, ינחה את המנהל הכללי של הלשכה במילוי תפקידו בכפוף להחלטות המועצה הארצית, כאמור בסעיף 19ב(א), וימלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק.

8א.

ממלא מקום ראש הלשכה [תיקון: תשל״ו, תשמ״ז, תשע״ו]

(א)

המועצה הארצית תבחר ממלא מקום לראש הלשכה מבין חבריה בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

(ב)

נבצר מראש הלשכה זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כראש הלשכה במקומו.

8ב.

בחירת ראש לשכה בידי המועצה [תיקון: תשמ״ז, תשנ״ה־2]

(א)

התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו והכל אם השלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, תבחר המועצה הארצית ראש לשכה במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

(א1)

התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו לפני שהשלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, יבחרו חברי הלשכה ראש לשכה בבחירות מיוחדות.

(א2)

הבחירות המיוחדות ייערכו במועד שקבעה המועצה הארצית ולא יאוחר מ־90 ימים מהיום שבו התפנה תפקיד ראש הלשכה; על הבחירות המיוחדות יחולו הוראות סעיף 8.

(ב)

ראש לשכה שנבחר לפי סעיף זה יכהן עד תום תקופת הכהונה של ראש הלשכה שבמקומו נבחר.

8ג.

העברת ראש הלשכה מכהונתו [תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ו]

(א)

המועצה הארצית רשאית, בהחלטה שהתקבלה ברוב של לא פחות משני שלישים מחבריה, להעביר את ראש הלשכה מכהונתו, החלטה כאמור יראוה כהחלטת המועצה על התפזרותה.

(ב)

הבחירות למועצה הארצית ולראש הלשכה ייערכו לא יאוחר מתוך שישים ימים מיום ההחלטה כאמור.

(ג)

המועצה הארצית לא תדון בהעברת ראש הלשכה מכהונתו, אלא על פי הצעת רוב חבריה ואלא אם כן חלפה שנה מיום בחירתו; בדיון כאמור תינתן לראש הלשכה הזדמנות לטעון את טענותיו, בעצמו או באמצעות נציגו שאינו חבר המועצה הארצית; המועצה הארצית תקבע את הנוהל לעניין זה.

(ד)

(בוטל).

(ה)

דיוני המועצה הארצית לפי סעיף זה ייערכו בישיבה שנועדה לענין זה בלבד או בישיבות סמוכות זו לזו שנועדו כאמור; על מועד הישיבה הראשונה תימסר לכל חברי המועצה הארצית הודעה בכתב, לפחות עשרה ימים מראש.

9.

המועצה הארצית [תיקון: תש״ם, תשמ״ז, תשנ״ה־2, תש״ס, תשס״ג, תשע״ו]

(א)

המועצה הארצית תכהן ארבע שנים ותורכב מאלה:

(1)

ראש הלשכה;

(2)

המנהל הכללי של משרד המשפטים;

(3)

פרקליט המדינה;

(4)

הפרקליט הצבאי הראשי;

(5)

עשרים ושמונה חברים שיבחרו חברי הלשכה במועד הבחירות לראש הלשכה בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות;

(6)

שני חברים מכל מחוז, שהם יושב־ראש הועד המחוזי וחבר הלשכה הרשום באותו מחוז שייבחר על ידי הועד המחוזי בבחירות חשאיות.

(ב)

(בוטל).

(ג)

המועצה הארצית תתווה את מדיניות הלשכה, תבצע מדיניות זו ותפקח על פעילות הלשכה, ובכלל זה –

(1)

תקבע את מדיניות הלשכה בתחומי התפקידים והסמכויות שהוקנו לה לפי הוראות חוק זה;

(2)

תקבע, מדי שנה, את אלה:

(א)

התקציב השנתי של הלשכה לפי הוראות סעיף 95 ודרך ביצועו;

(ב)

תכנית הפעולה של הלשכה לאותה שנה ותכניותיה לטווח ארוך;

(3)

תפקח על עמידת הלשכה ביעדי התקציב השנתי שקבעה ועל ביצועו, ועל הגשמת המדיניות והתכניות של הלשכה;

(4)

תהיה אחראית לעריכת הדוחות הכספיים של הלשכה ולאישורם;

(5)

תפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו;

(6)

תבצע כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק.

(ד)

כל סמכות של הלשכה שלא יוחדה לפי חוק למוסד ממוסדותיה, תהיה נתונה בידי המועצה הארצית.

(ה)

לשם מילוי תפקידיה, רשאית המועצה הארצית, בהתאם לכללים שייקבעו, לפעול באמצעות ועדות שתמנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ואולם –

(1)

המועצה הארצית לא תאצול לוועדות כאמור סמכות הנתונה לה לפי חוק;

(2)

החלטה שהסמכות לקבלה יוחדה לפי חוק למועצה הארצית תתקבל בידי המועצה הארצית במליאתה.

(ו)

המועצה הארצית תמנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות אלה:

(1)

ועדת התמחות, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי סעיפים 27, 29, 30, 34, 35(ב) ו־44, וכן סמכויות נוספות בנוגע להתמחות, מאמנים ומתמחים הנתונות ללשכה בהתאם לכללים שנקבעו לפי חוק זה;

(2)

ועדת שכר טרחה, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי סעיפים 84(ב) ו־89;

(3)

ועדת ביקורת כאמור בסעיף 10א (בפרק זה – ועדת הביקורת);

(4)

ועדת חברות בלשכה, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי סעיפים 48 עד 52ב;

(5)

ועדת עורכי דין זרים, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי פרק שמיני א׳;

(6)

ועדת כספים, שתפקידה לייעץ ולהמליץ למועצה הארצית בכל ענייני הכספים של הלשכה, ובכלל זה בקביעת דמי חבר ואגרות לפי סעיף 93, בהכנת התקציב השנתי לפי סעיף 95 ובפיקוח על יישומו, והכול כפי שייקבע בכללים.

(ז)

(1)

מספר החברים בוועדות כאמור בסעיף קטן (ו), הרכבן וכשירות החברים בהן ייקבעו בכללים.

(2)

ראש הלשכה, מי שהתמודד ברשימת ראש הלשכה למועצה הארצית, בעל תפקיד בלשכה או חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (ו) למעט פסקה (3) שבו, לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.

9א.

מילוי מקום שהתפנה במועצה הארצית [תיקון: תש״ם, תש״ס, תשס״ג]

(א)

מי שהיה לחבר המועצה הארצית מכוח סעיף 9(א)(5) או מכוח סעיף קטן זה וחדל מכהונתו לפני הבחירות לפי אותו סעיף, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה הארצית או שהיו לחבר המועצה הארצית מכוח סעיף קטן זה, לפי הענין.

(ב)

נכנס המועמד כאמור בסעיף קטן (א) בדרך זו כבר קודם לכן, או היה פסול או לא יכול היה להיות חבר המועצה הארצית מכל סיבה אחרת, או הודיע בכתב ליושב־ראש המועצה הארצית שאין ברצונו להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.

(ג)

לא היה ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה ראש הלשכה תחתיו חבר לשכה אחר, בהתייעצות עם הציבור שמטעמו הוצעה מועמדותו של החבר שמקומו נתפנה.

(ד)

חבר המועצה הארצית שבחר בו ועד מחוזי כאמור בסעיף 9(א)(6) ושחדל מכהונתו שלא עקב בחירתו של אחר תחתיו, יבחר הועד המחוזי תחתיו חבר לשכה אחר הרשום באותו מחוז.

(ה)

(בוטל).

9ב.

הפסקת הכהונה עקב היעדרות מישיבות המועצה [תיקון: תש״ם, תשע״ו]

(א)

חבר המועצה הארצית שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים, ואם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות – משלוש ישיבות רצופות, יחדל מכהונתו כחבר המועצה, בתנאים ובמועד שנקבעו בסעיף זה או על פיו.

(ב)

תנאים להפסקת כהונה כאמור הם כי –

(1)

המועצה הארצית לא נתנה רשות מראש להיעדרות חבר המועצה:

(2)

יושב ראש המועצה הארצית שלח לחבר המועצה, מיד אחרי הישיבה השניה שממנה נעדר, הודעה במכתב רשום הכוללת פירוט הישיבות של המועצה הארצית שמהן נעדר וציון העובדה שההודעה נשלחה מכוח סעיף קטן זה.

(ג)

ראה יושב ראש המועצה הארצית שחבר המועצה נעדר מישיבות המועצה כאמור בסעיף קטן (א) ושנתמלאו התנאים שבסעיף קטן (ב), ישלח לו הודעה במכתב רשום; ההודעה תפרט את הישיבות שמהן נעדר חבר המועצה ואת קיום התנאים שבסעיף קטן (ב) ותציין שנשלחה מכוח סעיף קטן זה.

(ד)

לא הגיש חבר המועצה הארצית, תוך תקופה שנקבעה בכללים לענין זה, בקשה ליושב ראש המועצה לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג), יחדל מכהונתו כחבר המועצה הארצית בתום תקופה זו, זולת אם יושב ראש המועצה הארצית ביטל את ההודעה לפני כן כאמור בסעיף קטן (ה); הגיש בקשה כאמור, תדון בה המועצה הארצית, ואם החליטה לדחותה, יחדל המבקש מכהונתו עם קבלת ההחלטה.

(ה)

יושב ראש המועצה הארצית רשאי לבטל הודעה לפי סעיף קטן (ג) אם הוכח לו שהיעדרותו של חבר המועצה הארצית נגרמה בשל מחלתו של החבר, שירותו בצבא־הגנה לישראל או שליחות ציבורית שלו.

(ו)

חבר המועצה הארצית, שאילולא האמור בסעיף קטן זה היה חדל מכהונתו מחמת היעדרות מישיבות המועצה ושתחתיו לא בא חבר אחר של הלשכה בדרך האמורה בסעיף 9א(א), ימשיך לכהן כחבר המועצה הארצית על אף האמור בהוראות אחרות של סעיף זה, עד שייבחר או יתמנה אדם אחר תחתיו.

(ז)

חבר מועצה יחדל לכהן כחבר המועצה אם הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת לפי כל דין שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת המינויים, לכהן כחבר המועצה, ויחולו הוראות סעיף 9א, בשינויים המחויבים.

10.

תקופת כהונה [תיקון: תש״ם, תשמ״ז, תשע״ו]

תקופת כהונתו של ראש הלשכה תהא עד לבחירתו של אחר תחתיו; תקופת כהונתם של חברי המועצה הארצית תהא עד לבחירתם או עד למינוים של אחרים תחתם, לפי הענין; תקופת כהונתם של חברי הוועדים המחוזיים תהא עד לבחירתם של אחרים תחתם.

10א.

ועדת הביקורת [תיקון: תשע״ו]

(א)

ועדת הביקורת –

(1)

תעמוד על ליקויים בניהול הלשכה, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של הלשכה או עם רואה החשבון המבקר, ותציע למועצה הארצית דרכים לתיקונם; מצאה ועדת הביקורת ליקוי כאמור שהוא ליקוי מהותי, תקיים ישיבה אחת לפחות לעניין הליקוי הנדון, בנוכחות המבקר הפנימי או רואה החשבון המבקר, לפי העניין;

(2)

תבחן את מערך הביקורת הפנימית של הלשכה ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו, בשים לב, בין השאר, לצרכיה המיוחדים של הלשכה;

(3)

תדון בדוחות של המבקר הפנימי, בדוחות מבקר המדינה ובדוחות ביקורת אחרים;

(4)

תבחן את תכנית העבודה של המבקר הפנימי לפני הגשתה לאישור המועצה הארצית ותציע בה שינויים;

(5)

תקבע הסדרים לעניין אופן הטיפול בתלונות של עובדי הלשכה בקשר לליקויים בניהולה ולעניין ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור.

(ב)

יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיועמדו על סדר יומה על ידיו או על ידי המבקר הפנימי, המועצה הארצית, המנהל הכללי או חבר הוועדה.

(ג)

כל מי שאינו חבר בוועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים או לשם ניהולה התקין של הישיבה.

(ד)

המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של הלשכה יקבלו הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיו רשאים להיות נוכחים בעת הדיון ובעת קבלת החלטות בוועדה.

(ה)

הודעה על קיום ישיבת ועדת הביקורת שבה עולה נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים תומצא לרואה החשבון המבקר, שיהיה רשאי להשתתף בה.

(ו)

ועדת הביקורת תגיש למועצה הארצית, לראש הלשכה ולמנהל הכללי דוח על פעילותה, לפחות אחת לשנה.

10ב.

סמכות שר המשפטים להורות על מילוי חובה או על ביצוע תפקיד [תיקון: תשע״ו]

(א)

נוכח שר המשפטים כי ראש הלשכה או המועצה הארצית, לרבות ועדה מוועדותיה שמונתה לפי סעיף 9(ו), נמנעים ממילוי חובה או מביצוע תפקיד שהוטלו עליהם לפי כל דין, רשאי הוא לדרוש מהם, בצו, למלא את החובה או לבצע את התפקיד, בתוך הזמן הנקוב בצו.

(ב)

לא מילאו ראש הלשכה, המועצה הארצית או הוועדה אחרי הצו, בתוך הזמן הנקוב בו, רשאי שר המשפטים למנות אדם מתאים, מבין עובדי משרדו, למילוי החובה או לביצוע התפקיד.

10ג.

סמכות שר המשפטים להורות על בחירות חדשות [תיקון: תשע״ו]

(א)

נוכח שר המשפטים כי תפקודה של הלשכה נפגע באופן מובהק ומשמעותי ביותר בשל כך שהמועצה הארצית או ראש הלשכה אינם ממלאים את התפקידים שהוטלו עליהם לפי חוק זה, רשאי הוא, לאחר שניתנה למועצה הארצית ולראש הלשכה הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו, להורות על בחירת מועצה ארצית חדשה או ראש לשכה חדש, או שניהם כאחד, ולקבוע את תאריך הבחירות.

(ב)

שר המשפטים לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שהתרה במועצה או בראש הלשכה, לפי העניין, כי אם לא ימלאו את תפקידיהם בתוך תקופה שיקבע, יפעיל את סמכותו האמורה.

(ג)

הורה שר המשפטים על בחירת מועצה ארצית חדשה, יתקיימו בחירות למועצה הארצית, ועל בחירת המועצה הארצית החדשה יחולו הוראות סעיף 9(א), בשינויים המחויבים; הורה השר על בחירת ראש לשכה חדש, יחולו הוראות סעיף 8(א) ו־(ב) על בחירת ראש הלשכה החדש.

10ד.

חובת הגשת דוח על תרומות והוצאות [תיקון: תשע״ו]

(א)

מועמד לתפקיד ראש הלשכה, רשימות מועמדים למועצה הארצית, מועמד לתפקיד יושב ראש ועד מחוזי ורשימת מועמדים לוועד מחוזי יגישו ליושב ראש הוועדה האחראית, בהתאם לכללים שנקבעו לפי חוק זה, לבחירות למוסדות אלה (בסעיף זה – ועדת הבחירות), דוח הכולל פרטים אלה (בסעיף זה – הדוח), לא יאוחר מהיום העשירי שלפני יום הבחירות:

(1)

רשימה של כל התרומות שהתקבלו בעבור מועמד לראש הלשכה, מועמד ליושב ראש ועד מחוזי, רשימת מועמדים או מועמד בתוך רשימת מועמדים כאמור, במשך 90 הימים שלפני יום הגשת הדוח, ובתרומה שסכומה עולה על 50,000 שקלים חדשים – במשך השנה שלפני יום הגשת הדוח, בציון סכום התרומה, שמו של כל תורם ופרטים מזהים עליו, למעט תרומות מצטברות מאותו אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו שסכומן נמוך מ־1,000 שקלים חדשים;

(2)

סך ההוצאות למימון מערכת הבחירות שהוצאו עד יום הגשת הדוח;

לעניין זה, ”תרומה“ ו”הוצאה“ – בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג.

(ב)

הדוח יוגש בידי מועמד לתפקיד ראש הלשכה, מועמד לתפקיד יושב ראש ועדת מחוזי, ולעניין רשימת מועמדים למועצה הארצית או רשימת מועמדים לוועד מחוזי – בידי המועמד הראשון ברשימת המועמדים (בסעיף קטן זה – מועמד), ויצורף אליו תצהיר חתום בידי המועמד המאמת את נכונות האמור בדוח ושלמותו; מועמד רשאי להגיש דוח אחד שיתייחס למועמדותו לתפקיד ולרשימה שבראשה הוא עומד.

(ג)

ועדת הבחירות תפרסם את הדוח באתר האינטרנט של הלשכה וכן בכל דרך אחרת שתמצא לנכון, לא יאוחר מהיום השביעי שלפני יום הבחירות.

(ד)

הדוח המעודכן עד ל־14 ימים לאחר יום הבחירות (בסעיף זה – הדוח הסופי) יוגש, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), לוועדת הבחירות ולרואה החשבון המבקר של הלשכה, לא יאוחר מ־28 ימים לאחר יום הבחירות, וועדת הבחירות תפרסמו באתר האינטרנט של הלשכה וכן בכל דרך אחרת שתמצא לנכון לא יאוחר משבועיים לאחר הגשת הדוח הסופי; הדוח הסופי יפורסם גם בדוח הפעילות השנתי של הלשכה, שיתפרסם לראשונה לאחר יום הבחירות.

(ה)

מועמד או רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (א), ינהלו תרומות שקיבלו כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוצאות שהוציאו למימון התמודדתם בבחירות בחשבון בנק נפרד, ולפי הנחיות שקבעה המועצה הארצית לעניין ניהול מערכת חשבונות.

(ו)

חשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ה) ומערכת החשבונות של מועמד או רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (א) יעמדו לביקורת של רואה החשבון המבקר של הלשכה; במסגרת הביקורת, רשאי רואה החשבון המבקר לדרוש ממועמד, מרשימת מועמדים או מהבנק שבו מתנהל החשבון, מידע על פרטי פעולותיהם של המועמד או של רשימת המועמדים.

(ז)

בתוך 12 שבועות ממועד הגשת הדוח הסופי לפי סעיף קטן (ד), ימסור רואה החשבון המבקר של הלשכה דוח ביקורת על הדוחות הסופיים שנמסרו לו על ידי המועמדים ורשימות המועמדים, לשר המשפטים, לראש הלשכה, למועצה הארצית ולכל אחד מהמועמדים ורשימות המועמדים (בסעיף זה – דוח ביקורת); דוח הביקורת יפורסם באתר האינטרנט של הלשכה לא יאוחר משבוע לאחר הגשתו.

(ח)

מצא רואה החשבון המבקר חוסר התאמה, אי־סדרים או העדר דיווח בדוח הסופי שהוגש לו על ידי מועמד או רשימת מועמדים, יעביר את דוח הביקורת לבחינה של ועדת האתיקה הארצית.

(ט)

מועמד שלא קיים הוראה מהוראות סעיף זה, עובר עבירת משמעת; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מן הסמכות הנתונה לוועדת הבחירות, על פי כללים שנקבעו לפי חוק זה, לפסוק אם מועמדים או רשימות מועמדים כאמור בסעיף קטן (א) הגישו מועמדותם כדין, לרבות בהתאם להוראות סעיף זה.

(י)

שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע תקרה לסכום הכולל של הוצאות שניתן להוציאן למימון מערכת בחירות.

11.

[תיקון: תשכ״ה, תשנ״ה־2, תשס״ג, תשע״ו]

(בוטל).

11א.

[תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ו]

(בוטל).

11ב.

ניהול ישיבות המועצה הארצית וקביעת סדר היום [תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ו]

(א)

יושב ראש המועצה הארצית יזמן את ישיבות המועצה הארצית, ינהל את ישיבות המועצה הארצית ויקבע את סדר יומו.

(ב)

ביקשו שליש מחברי המועצה הארצית לכלול נושא בסדר היום, יכלול היושב ראש את הנושא לדיון בישיבה הראשונה שתתקיים לאחר שקיבל את הבקשה.

(ג)

המניין החוקי לפתיחת ישיבת המועצה הארצית הוא רבע מחבריה; חלפו 30 דקות מהשעה שנועדה לפתיחת הישיבה ולא התקיימה דרישת המניין החוקי, תהיה המועצה הארצית רשאית לקיים את הדיון; ואולם המועצה הארצית לא תהיה רשאית להצביע ולקבל החלטות אלא אם כן נכחו לפחות רבע מחבריה.

(ד)

החלטות המועצה הארצית יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בישיבה, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה; היו הקולות שקולים, תכריע עמדתו של יושב ראש המועצה, אם השתתף בישיבה.

(ה)

חבר המועצה הארצית שיש לו עניין אישי בנושא המובא להחלטתה של המועצה הארצית, לא יהיה נוכח בדיון ולא ישתתף בהצבעות במועצה הארצית, אלא אם כן יושב ראש המועצה הארצית קבע כי הוא נדרש לשם הצגתו; בסעיף קטן זה, ”עניין אישי“ – כפי שייקבע בכללים.

12.

מחוזות לשכת עורכי הדין [תיקון: תשמ״ז, תשנ״ה־2, תש״ס, תשע״ו]

(א)

ואלה המחוזות של לשכת עורכי הדין:

(1)

מחוז ירושלים, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בירושלים;

(2)

מחוז תל אביב, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו;

(3)

מחוז חיפה, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בחיפה;

(4)

מחוז הצפון, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בנצרת;

(5)

מחוז הדרום, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע;

(6)

מחוז המרכז, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי מרכז.

(ב)

הוקם בית משפט מחוזי או בוטל בית משפט מחוזי, תכונן המועצה הארצית מחוז חדש של לשכת עורכי הדין שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי שהוקם או תבטל את המחוז של לשכת עורכי הדין שתחומו כאזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי שבוטל, לפי העניין; ואולם המועצה הארצית, באישור שר המשפטים, רשאית שלא לכונן מחוז חדש או שלא לבטל מחוז קיים, כאמור, אם מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

(ג)

החלטת המועצה הארצית על כינון מחוז חדש של לשכת עורכי הדין או על ביטול מחוז קיים לפי סעיף קטן (ב) והשינוי בתחום המחוזות הקיימים בעקבות החלטה כאמור, יפורסמו ברשומות.

(ד)

החליטה המועצה הארצית על כינון מחוז חדש של לשכת עורכי הדין או על ביטול מחוז קיים לפי סעיף קטן (ב), ייקבעו בכללים הוראות המתחייבות מכינון המחוז החדש או מביטול המחוז הקיים, לפי העניין; לגבי כינון מחוז חדש, ייקבעו בכללים כאמור, בין השאר, הוראות בדבר תחילת פעילותו של המחוז החדש וכן בדבר מינוי בית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 15, מינוי ועדת אתיקה מחוזית כאמור בסעיף 18ב(ב) ומינוי פרקליט כאמור בסעיף 18ג, באותו מחוז.

12א.

רישום חברי הלשכה במחוזות [תיקון: תש״ס]

(א)

כל חבר הלשכה יהיה רשום באחד ממחוזות הלשכה שבתחומו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו, לפי בחירתו; החבר יודיע ללשכה על פי איזה מקום הוא מבקש להירשם; חבר לשכה לא יירשם ביותר ממחוז אחד.

(ב)

הוראות בדבר סדרי הרישום ובדבר שינויים בו, לרבות התנאים להעברת הרישום ממחוז למחוז, ייקבעו בכללים.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (רישום חברי הלשכה במחוזות), התשס״ב–2002.

13.

הרכב של ועד מחוזי [תיקון: תשכ״ח, תשל״ו, תשמ״ז, תש״ס, תשע״ו]

(א)

בכל מחוז של הלשכה יהיה ועד מחוזי, אשר ייבחר על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות וישירות.

(ב)

יושב־ראש ועד מחוזי ייבחר על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, במועד הבחירות לועד המחוזי, בבחירות כלליות, שוות, אישיות, חשאיות וישירות.

(ג)

חברי ועד מחוזי יבחרו ממלא מקום ליושב ראש הועד המחוזי מבין חבריו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

(ד)

נבצר מיושב ראש ועד מחוזי זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כיושב ראש הועד המחוזי במקומו.

(ה)

התפטר יושב ראש ועד מחוזי, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, יבחר הועד המחוזי יושב ראש ועד מחוזי במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

(ו)

יושב ראש הועד המחוזי שנבחר לפי סעיף קטן (ה) יכהן עד תום תקופת הכהונה של יושב ראש הועד המחוזי שבמקומו נבחר.

(ז)

ועד מחוזי יהיה כפוף למועצה הארצית ולא יפעל בסתירה להחלטותיה, ואלה בלבד יהיו סמכויותיו:

(1)

הקמת ועדות מקצועיות מחוזיות;

(2)

קיום השתלמויות וימי עיון חד־יומיים בתחומי המחוז לחברי המחוז;

(3)

קיום קשר עם רשויות שלטוניות באותו מחוז, בעניינים הנוגעים לחברי הלשכה הרשומים באותו מחוז;

(4)

קיום פעילות תרבות ופנאי לרווחת חברי המחוז, ולשם כך הוא רשאי להשתמש בסכום שאינו עולה על חמישה אחוזים מהתקציב שנקבע לו לפי סעיף 95.

(ח)

ועד מחוזי יהיה כפוף לרואה החשבון המבקר, ליועץ המשפטי ולמבקר הפנימי של הלשכה, ויפעל בתיאום עם המנהל הכללי של הלשכה.

(ט)

המניין החוקי לפתיחת ישיבת ועד מחוזי הוא רבע מחבריו; חלפו 30 דקות מהשעה שנועדה לפתיחת הישיבה ולא התקיימה דרישת המניין החוקי, יהיה הוועד המחוזי רשאי לקיים את הדיון; ואולם הוועד המחוזי לא יהיה רשאי להצביע ולקבל החלטות אלא אם כן נכחו לפחות רבע מחבריו.

14.

בית הדין המשמעתי הארצי [תיקון: תשמ״ז, תש״ס, תשס״ח]

(א)

חברי בית הדין המשמעתי הארצי ימונו על ידי ועדת המינויים שהוקמה לפי הוראות סעיף 18ד (בפרק זה – ועדת המינויים) לתקופה של ארבע שנים מבין חברי הלשכה הכשירים לכך; מספר חברי בית הדין ייקבע בכללים.

(ב)

מי שכיהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.

15.

בתי הדין המשמעתיים המחוזיים [תיקון: תשמ״ז, תש״ס, תשס״ח]

(א)

בכל מחוז של הלשכה יהיה בית דין משמעתי מחוזי אשר חבריו ימונו על ידי ועדת המינויים לתקופה של ארבע שנים, מבין חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז, הכשירים לכך; מספר החברים של כל בית דין משמעתי מחוזי ייקבע בכללים.

(ב)

מי שכיהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.

16.

כשירות לכהונה כחבר בית דין משמעתי [תיקון: תשמ״ז, תשס״ח]

(א)

כשיר לכהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי – מי שהיה חבר הלשכה לפחות שמונה שנים; כשיר לכהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי – מי שהיה חבר הלשכה לפחות חמש שנים; ואולם לא יהיה כשיר לכהן כחבר בית דין משמעתי –

(1)

מי שהורשע בבית משפט או בבית־דין צבאי בעבירה שיש עמה קלון;

(2)

מי שהורשע בבית דין משמעתי בעבירת משמעת והוטל עליו עונש השעיה או הוצאה מן הלשכה, או שהוטל עליו עונש אחר אך טרם עברו עשר שנים מיום הרשעתו.

(ב)

חבר המועצה הארצית וחבר ועד מחוזי אינם כשירים להתמנות או לכהן כחברי בית דין משמעתי.

17.

תום כהונת חברי בתי הדין המשמעתיים [תיקון: תשכ״ח, תשל״ו, תשמ״ז, תשס״ח]

(א)

תקופת כהונתם של חברי בתי הדין המשמעתיים תהא עד למינוי אחרים תחתם.

(ב)

חבר בית דין משמעתי שהחל לדון בענין פלוני רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופת כהונתו.

(ג)

(בוטל).

17א.

פקיעת כהונת חברי בית־דין משמעתי [תיקון: תשמ״ז, תשס״ח]

כהונת חבר בית דין משמעתי נפסקת באחת מאלה:

(1)

התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים;

(2)

ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו ומסרה לו על כך הודעה בכתב;

(3)

נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו להיבחר לחבר בית־דין משמעתי לפי סעיף 16;

(4)

חדל להיות חבר הלשכה.

(5)

ועדת המינויים מצאה כי קיימות עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין משמעתי, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.

17א1.

השעיה מכהונה של חבר בית דין משמעתי [תיקון: תשס״ח]

הוגש נגד חבר בית דין משמעתי כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה שיש עמה קלון, או הועמד לדין משמעתי לפי חוק זה או לפי דין אחר, רשאית ועדת המינויים להשעותו מכהונתו, במסירת הודעה בכתב, עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי העניין.

17ב.

חילופי חברים בבית דין משמעתי [תיקון: תשמ״ז, תשס״ח]

התפנה מקומו של חבר בית דין משמעתי, תמנה ועדת המינויים במקומו חבר בית דין, שיכהן באותו בית דין ליתרת תקופת כהונתו.

18.

יושב ראש, סגנים והרכב [תיקון: תש״ם־2, תשמ״ז, תשמ״ט, תשס״ח]

(א)

חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם באישור ועדת המינויים יושב ראש בית הדין וארבעה סגני יושב ראש (להלן – הנשיאות).

(ב)

שלושה מחברי הנשיאות יהיו מנין חוקי לכל פעולה של הנשיאות; לא תיפגע פעולה של הנשיאות בשל כך בלבד שנתפנה מקומו של חבר מחבריה; נתפנה מקומו של יושב ראש בית דין, תהא כל סמכות שנתייחדה לו לפי חוק זה נתונה בידי הנשיאות עד שיתמנה היושב ראש.

(ג)

כל בית דין משמעתי ידון בשלושה; הנשיאות תקבע את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני.

(ד)

נבצר מחבר בית דין משמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בדיון, יתקיים הדיון, על אף האמור בסעיף קטן (ג), לפני שני חברי בית הדין הנותרים, אלא אם החליט אב בית הדין על דחיית הדיון; הוראה זו תחול אף אם התחיל הדיון לפני שלושה ונבצר מאחד החברים שאינו אב בית הדין להמשיך בו.

18א.

[תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ו]

(בוטל).

18ב.

ועדות האתיקה [תיקון: תשס״ח, תשע״ו, תשפ״ד־3]

(א)

בוועדת האתיקה הארצית יהיו חברים אלה:

(1)

חברי הלשכה שתמנה המועצה הארצית באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16(א)(1) או (2);

(2)

נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.

(ב)

בכל מחוז של הלשכה תהיה ועדת אתיקה מחוזית שבה יהיו חברים אלה:

(1)

חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שימנה הוועד המחוזי של אותו מחוז באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16(א)(1) או (2);

(2)

נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.

(ג)

כשיר לכהן כנציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית (בסעיף זה – ועדת אתיקה) מי שהתקיימו בו כל אלה:

(1)

הוא משפטן ואינו חבר הלשכה, או שהוא חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב;

(2)

הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נציג ציבור בוועדת האתיקה.

(ד)

(1)

המספר הכולל של חברי ועדת אתיקה ייקבע בכללים;

(2)

מספר נציגי הציבור שתמנה ועדת המינויים בוועדת אתיקה לא יעלה על רבע מהמספר הכולל של חברי ועדת האתיקה; בוועדת אתיקה שמספר חבריה פחות מ־11, לא יפחת מספר נציגי הציבור שימונו כאמור מחבר אחד, ובוועדה שמספר חבריה הוא 11 לפחות, לא יפחת מספר נציגי הציבור משניים.

(ה)

המועצה הארצית או הוועד המחוזי יבחרו ומבין חברי ועדת האתיקה הארצית או ועדת אתיקה מחוזית שאינם נציגי ציבור, לפי העניין, את יושב ראש הוועדה; בחירה כאמור טעונה אישור ועדת המינויים.

(ו)

חבר בוועדת אתיקה יתמנה לתקופה של ארבע שנים וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.

(ז)

כהונתו של חבר ועדת אתיקה נפסקת באחת מאלה:

(1)

הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים;

(2)

נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו כהן כחבר ועדת אתיקה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), לפי העניין;

(3)

ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו או מצאה כי מתקיימות לגביו עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת האתיקה, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.

(ח)

ועדת אתיקה מחוזית לא תפעל בסתירה להחלטת ועדת האתיקה הארצית.

18ג.

הפרקליטים [תיקון: תשס״ח]

(א)

ליד ועדת האתיקה הארצית וליד כל ועדת אתיקה מחוזית יפעל פרקליט; כשיר להתמנות לפרקליט מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 16(א) והוא אינו חבר באחד ממוסדות הלשכה.

(ב)

הפרקליטים יבררו תלונות על עבירות משמעת של עורכי דין המטופלות בידי ועדת האתיקה שהם פועלים לידה ויעבירו אותן אליה בצירוף המלצתם, וכן ייצגו את ועדת האתיקה שהם פועלים לידה בהליכים לפני בתי הדין המשמעתיים ולפני בתי המשפט, וייעצו לה בכל עניין הקשור בכך.

(ג)

הפרקליטים יועסקו בידי הלשכה בשכר; הוראות בדבר דרכי מינוים והפסקת כהונתם ייקבעו בכללים, ובלבד שכהונתו של פרקליט לא תופסק שלא בהסכמתו, אלא באישור ועדת המינויים בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם), התש״ע–2010.

(ד)

לצורך מילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי פרקליט להסתייע בחבר הלשכה, בין אם הוא עובד בלשכה ובין אם לאו.

18ד.

ועדת המינויים [תיקון: תשס״ח, תשע״ו]

(א)

ועדת המינויים תהיה בת שבעה חברים, ואלה הם:

(1)

שופט לשעבר של בית המשפט העליון או נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם ראש לשכת עורכי הדין, והוא יהיה היושב ראש;

(2)

שני חברי הלשכה המשמשים בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שימנה שר המשפטים;

(3)

שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצית;

(4)

שני חברי הלשכה כמפורט להלן:

(א)

לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית הדין המשמעתי הארצי, ועדת האתיקה הארצית והפרקליט הפועל לידה, ובדבר המנהל הכללי, רואה החשבון המבקר, היועץ המשפטי או המבקר הפנימי, כמשמעותם בסימן ב׳ – שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצית;

(ב)

לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית דין משמעתי מחוזי, ועדת אתיקה מחוזית והפרקליט הפועל לידה – שני חברי הלשכה הרשומים במחוז הנוגע בדבר, שיבחר הוועד המחוזי של אותו מחוז.

(ב)

כשיר לכהן כחבר ועדת המינויים לפי פסקאות (2) עד (4) של סעיף קטן (א) – מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית הדין המשמעתי הארצי כאמור בסעיף 16(א).

(ג)

חבר ועדת המינויים יתמנה לתקופה של ארבע שנים, וניתן לחזור ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

(ד)

ועדת המינויים תקבע את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.

19.

סדרי העבודה של המוסדות

מוסדות הלשכה יקבעו את סדרי עבודתם ודיוניהם במידה שלא נקבעו בחוק זה, בתקנות או בכללים.

[תיקון: תשע״ו]

סימן ב׳: בעלי תפקידים בלשכה

19א.

מינוי המנהל הכללי, תקופת כהונתו והעברה מכהונה [תיקון: תשע״ו]

(א)

ללשכה יהיה מנהל כללי, שתמנה המועצה הארצית לפי הצעת ראש הלשכה מבין מועמדים שיומלצו בידי ועדת איתור; ועדת האיתור תורכב מראש הלשכה או נציג מטעמו שיכהן כיושב ראש ועדת האיתור, ומשני חברים נוספים שתבחר המועצה הארצית.

(ב)

המנהל הכללי ימונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריך את כהונתו לתקופת כהונה אחת נוספת, בלבד.

(ג)

המועצה הארצית רשאית לקבוע כי המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.

(ד)

חדל המנהל הכללי לכהן, תמנה המועצה הארצית מנהל כללי אחר במקומו, בתוך 60 ימים, לפי הוראות סעיף קטן (א).

19ב.

תפקיד המנהל הכללי וסמכויותיו [תיקון: תשע״ו]

(א)

המנהל הכללי אחראי לניהול השוטף של ענייני הלשכה, בהתאם להנחיות ראש הלשכה בכפוף להחלטות המועצה הארצית כאמור בסעיף 8(ג), ויהיו נתונות לו הסמכויות הנדרשות לשם כך, לרבות הסמכות לנהל את כלל העובדים בלשכה בתיאום עם הוועדים המחוזיים.

(ב)

המועצה הארצית רשאית להפעיל סמכות מסמכויות המנהל הכללי או להסמיך עובד מעובדי הלשכה להפעילן במקומו, למעט הסמכויות לפי סעיפים 40(א), 69(ג) ו־93(ב), בהתקיים אחד מאלה:

(1)

המועצה הארצית החליטה להגביל או לסייג את הסמכות כאמור לעניין מסוים;

(2)

המועצה הארצית הורתה למנהל הכללי כיצד לפעול לעניין מסוים והוא לא קיים את ההוראה כאמור.

19ג.

חובת דיווח [תיקון: תשע״ו]

(א)

המנהל הכללי יודיע לראש הלשכה, בלא דיחוי, על כל עניין מהותי בלשכה הנוגע לתפקידיה; היה העניין חורג או עשוי לחרוג מקביעת המועצה הארצית לפי סמכותה, יזמן ראש הלשכה, בלא דיחוי, ישיבה של המועצה הארצית ויביא לפניה את ההודעה.

(ב)

המנהל הכללי ימסור למועצה הארצית דוח על הפעילות השוטפת של הלשכה, במועדים שקבעה לכך המועצה הארצית.

19ד.

רואה חשבון מבקר [תיקון: תשע״ו]

(א)

ללשכה יהיה רואה חשבון מבקר, שתמנה המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים.

(ב)

רואה חשבון מבקר ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.

(ג)

המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים, רשאית לקבוע כי רואה החשבון המבקר יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.

(ד)

רואה החשבון המבקר יבקר את הדוחות הכספיים של הלשכה ושל התאגידים שבשליטתה ויחווה את דעתו עליהם (בסעיף זה – פעולת ביקורת).

(ה)

רואה החשבון המבקר יהיה בלתי תלוי בלשכה, בין במישרין ובין בעקיפין; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר אי־תלות של רואה חשבון מבקר, לרבות הוראות בדבר אי־תלות של רואי חשבון השותפים בשותפות שהיא רואה החשבון המבקר או בדבר אי־תלות של רואי חשבון שהם בעלי המניות בחברת רואי חשבון שהיא רואה החשבון המבקר.

(ו)

בוצעה פעולת ביקורת בעת שהיו יחסי תלות כאמור בסעיף קטן (ה), תבוצע פעולת ביקורת נוספת בידי רואה חשבון מבקר אחר, אלא אם כן במועד שבו נודע הדבר למועצה הארצית חלפו חמש שנים מהמועד שבו בוצעה פעולת הביקורת כאמור.

(ז)

נודע למועצה הארצית כי קיימים יחסי תלות כאמור בסעיף קטן (ה), תודיע לרואה החשבון המבקר בלא דיחוי כי עליו לפעול להפסקת יחסי התלות לאלתר; לא פסקו יחסי התלות, תכנס המועצה הארצית בתוך זמן סביר ישיבה מיוחדת, שבה תחליט על סיום כהונתו של רואה החשבון המבקר.

(ח)

רואה החשבון המבקר רשאי לעיין, בכל עת, במסמכי הלשכה הדרושים לו לשם מילוי תפקידו, ולקבל הסברים לגביהם.

(ט)

רואה החשבון המבקר רשאי להשתתף בכל ישיבה של המועצה הארצית, של ועדה מוועדותיה או של ועד מחוזי שבה דנים בדוחות הכספיים שלגביהם ביצע פעולת ביקורת, או בישיבת המועצה הארצית המתכנסת לפי סעיף קטן (יב); המועצה הארצית, ועדה מוועדותיה או ועד מחוזי, לפי העניין, יודיעו לרואה החשבון המבקר על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.

(י)

רואה החשבון המבקר חייב, לפי דרישת המועצה הארצית או שר המשפטים, למסור להם, על אף האמור בכל דין, ידיעות על ענייני הלשכה, לערוך בלשכה ביקורת מיוחדת ולמסור להם דוח על תוצאותיה.

(יא)

נודע לרואה החשבון המבקר אגב פעולת ביקורת, על ליקויים מהותיים בבקרה החשבונאית של הלשכה, ידווח על כך, בלא דיחוי, לראש הלשכה ולחברי המועצה הארצית; מצא רואה החשבון המבקר כי הליקויים המהותיים לא תוקנו בתוך שנה, ידווח על כך לשר המשפטים.

(יב)

הודיע רואה החשבון המבקר על ליקויים כאמור בסעיף קטן (יא), יזמן ראש הלשכה, בלא דיחוי, ישיבה של המועצה הארצית לדיון בנושאים שהובאו לידיעתו.

(יג)

רואה החשבון המבקר אחראי כלפי הלשכה לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של אחריות של רואה החשבון המבקר לפי כל דין.

19ה.

יועץ משפטי [תיקון: תשע״ו]

(א)

ללשכה יהיה יועץ משפטי שתמנה המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים.

(ב)

היועץ המשפטי ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.

(ג)

המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים, רשאית לקבוע כי היועץ המשפטי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.

(ד)

לא יכהן כיועץ משפטי בלשכה בעל עניין בלשכה, בעל תפקיד בלשכה או קרוב של כל אחד מאלה; לעניין זה, ”בעל עניין“ – כפי שייקבע בכללים.

19ו.

מבקר פנימי [תיקון: תשע״ו]

(א)

ללשכה יהיה מבקר פנימי, שיהיה עובד הלשכה ותמנה המועצה הארצית, לפי המלצת ועדת המינויים.

(ב)

לא יכהן כמבקר פנימי בלשכה בעל עניין בלשכה, בעל תפקיד בלשכה או קרוב של כל אחד מאלה; לעניין זה, ”בעל עניין“ – כפי שייקבע בכללים.

(ג)

המבקר הפנימי ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.

(ד)

המבקר הפנימי יהיה כפוף ארגונית למועצה הארצית ויגיש לה את דוחותיו והמלצותיו.

(ה)

המבקר הפנימי יגיש דוח על ממצאיו, ובכלל זה דוח שנתי, למועצה הארצית, למנהל הכללי ולוועדת הביקורת.

(ו)

המבקר הפנימי יגיש לוועדת הביקורת הצעה לתכנית עבודה שנתית או תקופתית לצורך בחינתה לפי סעיף 10א(א)(4); ועדת הביקורת תגיש את תכנית העבודה לאישור המועצה הארצית בצירוף הערותיה והמלצותיה והמועצה תאשרה בשינויים הנראים לה.

(ז)

המועצה הארצית רשאית, לפי המלצת ועדת הביקורת ובשים לב לתכנית העבודה המאושרת כאמור בסעיף קטן (ו), להטיל על המבקר הפנימי משימות נוספות של ביקורת פנימית על המשימות הקבועות בתכנית העבודה.

(ח)

לא תופסק כהונתו של המבקר הפנימי לפי סעיף 12(א)(3) לחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992 (בסעיף זה – חוק הביקורת הפנימית), אלא לפי המלצת ועדת המינויים.

(ט)

הוראות חוק הביקורת הפנימית יחולו, בשינויים המחויבים, על המבקר הפנימי של הלשכה, ככל שאין הוראה אחרת בחוק זה.

(י)

המבקר הפנימי ישמש כנציב פניות הציבור של הלשכה.

(יא)

המבקר הפנימי רשאי להשתתף בכל ישיבה של המועצה הארצית, של ועדה מוועדותיה או של ועד מחוזי; המועצה הארצית, ועדה מוועדותיה או ועד מחוזי, לפי העניין, יודיעו למבקר הפנימי על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.

(יב)

(1)

המבקר הפנימי יהיה נוכח בישיבה שבה תחליט המועצה הארצית על מינוי רואה החשבון המבקר או היועץ המשפטי; המועצה הארצית תודיע למבקר הפנימי על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.

(2)

מצא המבקר הפנימי ליקוי מהותי במינוי של רואה החשבון המבקר או היועץ המשפטי, יודיע על כך, בלא דיחוי, לשר המשפטים, לראש הלשכה ולחברי המועצה הארצית.

19ז.

סייג למינוי ולמתן שירות [תיקון: תשע״ו]

(א)

לא ימונה למנהל הכללי, לרואה חשבון מבקר, ליועץ משפטי או למבקר פנימי (בחוק זה – בעל תפקיד), מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת לפי כל דין שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת המינויים, לכהן כבעל תפקיד, לפי העניין, ולא תלויים ועומדים נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור, לפי העניין.

(ב)

לא תמונה חברה או שותפות לרואה חשבון מבקר או ליועץ משפטי של הלשכה אם מתקיים בבעל מניה או בשותף, האמור בסעיף קטן (א).

19ח.

הפסקת כהונה בשל הרשעה [תיקון: תשע״ו]

על אף האמור בסעיפים 19א(ג), 19ד(ג), 19ה(ג) ו־19ו(ח), בעל תפקיד יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת כאמור בסעיף 19ז, ולעניין חברה או שותפות – גם אם הורשע בעל מניה או שותף בעבירה כאמור.

19ט.

השעיה מכהונה [תיקון: תשע״ו]

הוגשו נגד בעל תפקיד, ולעניין חברה או שותפות – גם נגד בעל מניה או שותף, כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור בסעיף 19ז(א), יושעה בעל התפקיד מתפקידו עד למתן פסק דין בעניינו.

19י.

הוראות לעניין עובד בחברה או בשותפות שהיא רואה חשבון מבקר או יועץ משפטי של הלשכה [תיקון: תשע״ו]

התקיימו ברואה חשבון או בעורך דין שמועסק על ידי חברה או שותפות הוראות סעיף 19ז(א), ויש לו השפעה של ממש על השירות שהחברה או השותפות אמורים לתת ללשכה כרואה חשבון מבקר או כיועץ המשפטי שלה, לא ייתן אותו אדם כל שירות במסגרת פעילותה של החברה או השותפות כרואה החשבון המבקר או כיועץ המשפטי של הלשכה, ויחולו עליו הוראות גם סעיפים 19ח ו־19ט, בשינויים המחויבים.

פרק שלישי: תחום המקצוע וייחודו

20.

ייחוד פעולות המקצוע [תיקון: תשע״ז־2]

הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות:

(1)

ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית;

(2)

ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני –

משרד ההוצאה לפועל;

לשכת רישום הקרקעות;

הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי״ג–1952;

רשם החברות;

רשם השותפויות;

רשם האגודות השיתופיות;

רשם הפטנטים והמדגמים;

הרשם כהגדרתו בחוק העיצובים, התשע״ז–2017;

רשם סימני המסחר;

פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס הכנסה;

המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש״ט–1949;

מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש״ט–1949;

(3)

עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;

(4)

ייעוץ וחיווי דעת משפטיים.

21.

שמירת הוראות [תיקון: תשמ״ה]

הוראות סעיף 20 אינן פוגעות באלה:

(1)

סמכויותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו;

(2)

ייצוג לפני בתי דין דתיים ולפני בתי דין צבאיים;

(3)

ייצוג לפני בית משפט, בית דין, גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק, לרבות הוראות סעיף 236 לפקודת מס הכנסה;

(4)

סמכויות של סוכן פטנטים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים ולפי פקודת סימני המסחר, 1938;

(5)

זכותם של רואי חשבון למלא תפקידים שהותרו להם על פי דין;

(6)

ייצוג של ארגון עובדים או מעסיקים או של חבר בהם על ידי נציגו של ארגון כזה, בבוררות לעניני עבודה או בקשר להסכם עבודה;

(7)

חיווי דעת משפטי על ידי אדם שנתבקש לכך על ידי עורך דין או על ידי רשות מרשויות המדינה;

(8)

ייצוג לפני בוררים כשאחד מבעלי הדין בבוררות הוא תושב חוץ או תאגיד הרשום בחוץ לארץ, על ידי תושב חוץ המוסמך לעריכת דין במדינה שהוא תושב בה.

22.

זכות ייצוג על ידי עורך דין

אדם שייפה כוחו של עורך דין זכאי להיות מיוצג על ידיו בפני כל רשויות המדינה, רשויות מקומיות וגופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל סמכות לדרוש נוכחותו או פעולה אישית של האדם המיוצג, ואין בה כדי לפגוע בחיקוק המסדיר את הייצוג בפני רשות, גוף או איש כאמור.

23.

סניגור־חוץ במקרים מיוחדים [תיקון: תשכ״ח]

אדם שאינו אזרח ישראלי והוא נאשם בעבירה שדינה מיתה לפי חוק למניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש״י–1950, או לפי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש״י–1950, או שמתנהלת נגדו חקירה בשל עבירה כזאת, רשאי למנות לעצמו, באישור שר המשפטים, סניגור שאינו עורך דין כמשמעותו בחוק זה, אם הוא מוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ; שר המשפטים רשאי לאשר את המינוי בנסיבות מיוחדות ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית של הלשכה; סניגור שמינויו אושר כאמור, דינו לענין זה כדין עורך דין כמשמעותו בחוק זה; שר המשפטים רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ומשהועמד הנאשם לדין – בהסכמת בית המשפט שלפניו הועמד לדין, לבטל אישור שניתן; בוטל האישור – בטל מינויו של הסניגור.

פרק רביעי: הכשרה למקצוע

24.

הוראה כללית

אדם כשיר להיות עורך דין אם נתקיימו בו אלה:

(1)

הוא בעל השכלה משפטית גבוהה;

(2)

עבר תקופת התמחות;

(3)

עמד בבחינות הלשכה,

הכל לפי המפורט בפרק זה.

25.

השכלה משפטית גבוהה [תיקון: תשכ״ג־2, תשכ״ח, תש״ן, תשנ״א, תשנ״ח, תשע״ז, תשפ״ד־4]

אלה בעלי השכלה משפטית גבוהה לענין סעיף 24:

(1)

בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי״ח–1958;

(2)

בוגר בלימודי משפט במוסד בחוץ לארץ שהוכר, לענין הוראה זו, על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים כמוסד להשכלה גבוהה; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד בבחינות בהיקף אשר לדעת האוניברסיטה העברית בירושלים ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית גבוהה;

(החל מיום 8.5.2025): בוגר בלימודי משפט במוסד בחוץ לארץ שהוכר, לענין הוראה זו, על ידי הממונה שמונה לפי סעיף 25ו(ב) כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 25ו; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד בבחינות בהיקף אשר לדעת הממונה האמור ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית גבוהה בהתאם לאמות המידה כאמור;

(2א)

בוגר בלימודי משפט, במוסד בישראל בעל רשיון לפי סעיף 25ד או לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, שהוא שלוחה או סניף של מוסד בחוץ לארץ, ובלבד שהמוסד בחוץ לארץ הוכר לפי פסקה (2);

(3)

מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים עורך דין או בתפקיד שיפוטי, ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו;

(4)

(נמחקה).

25א.

[תיקון: תשנ״א, תשע״ו, תשע״ז]

(בוטל).

25ב.

[תיקון: תשנ״א, תשע״ז]

(בוטל).

25ג.

[תיקון: תשנ״א, תשע״ז]

(בוטל).

25ד.

[תיקון: תשנ״א, תשע״ז]

(בוטל).

25ה.

[תיקון: תשנ״א, תשע״ז]

(בוטל).

25ו.

אמות מידה והשגה לעניין הכרה בהשכלה ובניסיון בעריכת דין מחוץ לישראל [תיקון: תשפ״ד־4]

(החל מיום 8.5.2025):

(א)

שר המשפטים ימנה ועדה שתקבע ותפרסם אמות מידה להכרה לפי סעיפים 25(2), 35(ב) ו־38(א) (בסעיף זה – הוועדה), ואלה חבריה:

(1)

עובד בכיר במשרד המשפטים – והוא יהיה היושב ראש;

(2)

נציג הלשכה שימונה בהתייעצות עם המועצה הארצית;

(3)

חבר הסגל האקדמי של מוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, שתחום התמחותו הוא משפטים.

(ב)

השר ימנה עובד מקרב עובדי משרדו כממונה לעניין הכרה לפי סעיף 25(2).

(ג)

הוועדה תדון בהשגות על החלטות הממונה לפי סעיף 25(2) ועל החלטות הלשכה לפי סעיף 25ז.

25ז.

הכרה בניסיון בעריכת דין מחוץ לישראל [תיקון: תשפ״ד־4]

(החל מיום 8.5.2025): הלשכה תכיר בניסיון בעריכת דין בחוץ לארץ של מי שלא הוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ לעניין סעיפים 35(ב) ו־38(א), שהוכיח, להנחת דעתה, בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 25ו(א), כי עסק בעריכת דין בדומה לעיסוקו של עורך דין בישראל בשנים שלגביהן מבוקשת ההכרה.

26.

תנאים לרישום מתמחה [תיקון: תשכ״ג, תשכ״ג־2. תשמ״ה, תש״ן, תשנ״א, תשנ״ח, תשע״ז]

אלה רשאים להירשם כמתמחים:

(1)

מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים תקופת לימודיו בפקולטה ונותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי למלא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר; בפסקה זו, ”פקולטה“ – לרבות מכללה למשפטים כמשמעותה בסעיף 25(1);

(2)

בוגר כאמור בסעיף 25(2) או (2א) לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;

(3)

מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3), לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית;

(4)

(נמחקה).

26א.

תנאים חריגים לרישום מתמחה [תיקון: תשנ״ד־2]

על אף האמור בסעיף 26 רשאית המועצה הארצית באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקבוע כללים לרישום מתמחה אף במועד מוקדם או מאוחר מהמועד שבו מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף האמור.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (התמחות) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024.

27.

סירוב הלשכה לרשום מתמחה [תיקון: תשס״ה]

הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לרשמו כמתמחה על אף כשירותו לפי סעיף 26, אם נתגלו עובדות שלאורן סבורה הלשכה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך דין; סירבה הלשכה לרשום מתמחה, תודיע למועמד את נימוקיה בכתב.

28.

[תיקון: תשס״ה]

(בוטל).

29.

מאמנים [תיקון: תשל״א־2, תשל״ז, תשנ״ד, תשנ״ד־2, תשע״א]

(א)

ההתמחות תהיה אצל מאמן; ואלה רשאים להיות מאמנים למתמחים:

(1)

שופט בית המשפט העליון ושופט בית משפט מחוזי;

(1א)

שופט של בית דין לעבודה;

(2)

שופט בית משפט שלום שהותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;

(2א)

שופט תעבורה שנתמנה לפי הפרק הרביעי לפקודת התעבורה, ושהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;

(3)

שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, שהותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;

(3א)

רשם כהגדרתו בסעיף 52א(ב) שהוותק שלו כחבר הלשכה וכרשם יחד אינו פחות מחמש שנים;

(4)

חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים שאושר על ידי הלשכה כראוי להיות מאמן;

(5)

חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שנקבעו לענין הוראה זו על ידי שר המשפטים בצו.

פורסם צו לשכת עורכי הדין (תפקידי השירות המשפטי), תשכ״ב–1962.

(ב)

מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (1) ו־(1א) של סעיף קטן (א), או מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (2) עד (5) לאותו סעיף קטן והוותק שלו, כחבר הלשכה וכשופט יחד, אינו פחות מחמש שנים, רשאי, באישור הלשכה, לאמן שני מתמחים.

30.

ביטול אישור [תיקון: תשל״א־2, תשע״ז]

הלשכה רשאית, לאחר שנתנה לחבר הלשכה הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, לבטל אישור שניתן לו לפי סעיף 29(א)(4) וכן לפסול אותו מלקבל אישור חדש לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים מיום ביטול האישור כאמור אם נתקיימה אחת מאלה:

(1)

הלשכה נוכחה, על פי תלונה של נציב הפיקוח על ההתמחות לפי סעיף 41ב, ועד מחוזי, היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, שהחבר לא מילא כראוי את תפקידו כמאמן;

(2)

החבר הורשע על ידי בית דין משמעתי ולאור הרשעתו סבורה הלשכה שאין הוא ראוי לשמש מאמן.

31.

[תיקון: תשס״ה]

(בוטל).

32.

מספר המתמחים

מספר המתמחים שמאמן אחד יכול לאמן ייקבע בכללים.

33.

העסקת המתמחים

לא יעסיק מאמן מתמחה אלא בעבודה משפטית.

34.

המשך התמחות אצל מאמן אחר

מתמחה המבקש להמשיך את התמחותו אצל מאמן אחר, לא יעשה כן אלא באישור הלשכה.

35.

תקופת ההתמחות [תיקון: תשכ״ג־2, תשמ״ה, תשנ״ד־2, תשנ״ד־3, תשע״ז, תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד, תשפ״ד־4]

(א)

תקופת ההתמחות תהיה 18 חודשים.

(הוראת שעה מיום 6.2.2024 עד יום 31.12.2025): תקופת ההתמחות תהיה 12 חודשים.

(ב)

מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ עורך דין או בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים, ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, תהיה תקופת התמחותו שנה, ורשאית הלשכה להפחית תקופה זו ובלבד שלא תפחת מששה חדשים; שימש כאמור פחות משנתיים – רשאית הלשכה להפחית את תקופת ההתמחות שהוא חייב בה ובלבד שלא תפחת משנה.

(החל מיום 8.5.2025): מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ עורך דין או בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים, מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין ארבע שנים לפחות, בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי סעיף 25ז ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, תהיה תקופת התמחותו שנה, ורשאית הלשכה להפחית תקופה זו ובלבד שלא תפחת מששה חדשים; שימש כאמור פחות משנתיים – רשאית הלשכה להפחית את תקופת ההתמחות שהוא חייב בה ובלבד שלא תפחת משנה.

(ג)

(בוטל).

36.

[תיקון: תשכ״ג־2]

(בוטל).

37.

ייצוג שולחי המאמן

בששת החדשים האחרונים לתקופת התמחותו רשאי מתמחה לייצג שולחי מאמנו בבית משפט השלום, ובלבד שהמאמן יהיה נוכח בבית המשפט או שבית המשפט הרשהו להמשיך בייצוג אף בהעדר המאמן.

37א.

בחינות בדיני ישראל [תיקון: תשכ״ג־2]

מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3) חייב להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות.

38.

בחינות התמחות [תיקון: תשכ״ג, תשכ״ג־2, תשמ״ה, תשע״ו, תשפ״ד־4]

(א)

בתום תקופת ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה להסמכה לעריכת דין, שיהיו בין השאר בדין המהותי ובסדרי דין; ואולם מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים עורך דין או בתפקיד שיפוטי ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו והוא התחיל בהתמחותו תוך עשר שנים מיום עלייתו ארצה, פטור מבחינה זו.

(החל מיום 8.5.2025): בתום תקופת ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה להסמכה לעריכת דין, שיהיו בין השאר בדין המהותי ובסדרי דין; ואולם מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים עורך דין או בתפקיד שיפוטי ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו או מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי סעיף 25ז והוא התחיל בהתמחותו תוך עשר שנים מיום עלייתו ארצה, פטור מבחינה זו.

(ב)

מי שנרשם כמתמחה לפי סעיף 26(1) על פי אישור שסיים תקופת לימודיו בפקולטה, לא ייבחן בבחינת ההתמחות אלא לאחר שקיבל תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר; מי שנרשם לפי סעיף 26(2) או (3) לפני שעמד בכל בחינות הלשכה בדיני ישראל שלא פוטר מהן, לא ייבחן בבחינות ההתמחות אלא לאחר שעמד באותן הבחינות.

39.

תכנית הבחינות וסדריהן [תיקון: תשכ״ג־2, תשס״ט־2, תשע״ו]

תכנית הבחינות לפי הסעיפים 26(2), 37א, 38 ו־98ו(א)(3) וסדריהן, לרבות ערר על תוצאות הבחינות, ייקבעו בתקנות.

פורסמו תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ״ג–1962.

40.

ועדה בוחנת [תיקון: תשע״ו]

(א)

הבחינות לפי סעיף 38 יהיו, אם הן נערכות בעל־פה, בפני ועדה בוחנת של שלושה שהם שופט, והוא יהא יושב ראש, ושני עורכי דין, מהם אחד חבר השירות המשפטי; ועדה בוחנת תורכב בידי המנהל הכללי של הלשכה או בידי עובד בכיר של הלשכה שהוא הסמיכו לכך דרך כלל או לעניין מסוים, מתוך רשימת בוחנים שתיקבע על ידי שר המשפטים.

(ב)

הבחינות לפי סעיף 38 ייערכו, אם הן נערכות בכתב, בידי ועדה בוחנת של תשעה חברים שימנה שר המשפטים (בסעיף זה – ועדה בוחנת בכתב), ואלה חבריה:

(1)

שלושה שופטים, שימונו בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;

(2)

ארבעה עורכי דין, מהם שניים חברי השירות המשפטי;

(3)

שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, שתחום התמחותם הוא משפטים.

(ג)

מינוי חברי הוועדה הבוחנת בכתב המנויים בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), יהיה לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.

(ד)

שר המשפטים ימנה את יושב ראש הוועדה הבוחנת בכתב, מבין חברי הוועדה שמונו לפי סעיף קטן (ב)(1).

(ה)

חברי הוועדה הבוחנת בכתב ימונו לתקופה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופות כהונה נוספות.

(ו)

לשם ביצוע תפקידה לפי סעיף זה, תמנה הוועדה הבוחנת בכתב או ועדת משנה שהיא הסמיכה לעניין זה מבין חבריה, חבר בוחנים לחיבור שאלות הבחינה ולבדיקתן; הכשירות להיכלל בחבר הבוחנים תיקבע בתקנות.

41.

משמעת מקצועית של מועמדים

בתקופת התמחותו ועד להכרעה הסופית בדבר קבלתו כחבר הלשכה נתון המועמד למרותה של הלשכה ולשיפוטה המשמעתי, והלכות האתיקה המקצועית חלות, בשינויים המחוייבים, גם עליו; בשל עבירת משמעת רשאי בית דין משמעתי להטיל על מועמד אזהרה, נזיפה, פסילה להתקבל כחבר הלשכה, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או לצמיתות; ואם היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות – גם ביטול התמחות, כולה או מקצתה, וביטול בחינה. על דין המשמעת נגד מועמד יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים 62 עד 74.

41א.

דין מתמחה כדין עובד [תיקון: תשל״א־2, תשע״ד, תשפ״ד־2]

(א)

דינו של מתמחה, לכל דבר וענין למעט החיקוקים המפורטים בתוספת, יהיה כדין עובדו של המאמן, ואם היה המאמן שכירו של אחר יראו את האחר כמעסיקו של המתמחה; סעיף זה אינו חל על חייל המתמחה בצבא־הגנה לישראל.

(החל מיום 20.2.2025): דינו של מתמחה, לכל דבר וענין למעט החיקוקים המפורטים בתוספת הראשונה, יהיה כדין עובדו של המאמן, ואם היה המאמן שכירו של אחר יראו את האחר כמעסיקו של המתמחה; סעיף זה אינו חל על חייל המתמחה בצבא־הגנה לישראל.

(ב)

שר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת, להוסיף עליה ולגרוע ממנה.

(החל מיום 20.2.2025): שר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה.

41ב.

נציב הפיקוח על ההתמחות [תיקון: תשע״ז]

(א)

שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ימנה שופט בדימוס או עורך דין שכשיר להיות שופט מחוזי לנציב הפיקוח על ההתמחות (בחוק זה – הנציב) שיעמוד בראש מערך הפיקוח על ההתמחות של הלשכה לפי חוק זה.

(ב)

הנציב יפקח על ההתמחות, ייעץ ללשכה בעניינים הנוגעים לפיקוח על ההתמחות ויברר תלונות של מתמחים או של מתמחים לשעבר, הרואים את עצמם נפגעים בשל התנהגות מאמנם במסגרת מילוי תפקידם כמאמן או בשל תנאי התמחותם; במילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי הנציב להתייחס לכלל היבטי ההתמחות, לרבות סוג העבודה המוטלת על המתמחה ותנאי העסקתו.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), תלונה של מתמחה אצל שופט או של מתמחה לשעבר אצל שופט, ותלונה של הנציב על התנהגות שופט תוגש לנציב תלונות הציבור על שופטים כהגדרתו בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002, ותבורר בידו בהתאם להוראות החוק האמור; בסעיף זה, ”שופט“ – שופט או רשם כאמור בסעיף 29(א)(1) עד (3א).

(ד)

לשם מילוי תפקידיו יסתייע הנציב, ככל הנדרש, בעובדי הלשכה שיפעלו בהתאם להוראותיו.

(ה)

לשם מילוי תפקידיו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע לפעולת הפיקוח או לבירור התלונה, לפי העניין.

(ו)

מצא הנציב ליקויים בתפקודו של מאמן, רשאי הוא, לאחר שנתן למאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להמליץ לכל גורם מוסמך לנקוט אמצעים מתאימים נגדו או לפעול לתיקון הליקויים שמצא, וכן רשאי הוא להורות, לעניין מאמן שאינו שופט, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, כי הוא לא יורשה לאמן מתמחים לתקופה שיקבע ולא תעלה על 18 חודשים; הנציב יקבע את מועד תחילתה של תקופה כאמור, והוא רשאי לקצר את התקופה אם הוכח להנחת דעתו כי תוקנו הליקויים; הנציב יודיע ללשכה על החלטה לפי סעיף קטן זה.

(ז)

הנציב יגיש לשר המשפטים, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת וללשכה, דין וחשבון שנתי על פעולותיו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ו).

(ח)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות להגיש תלונה לפי סעיף 30 או מהסמכות להגיש קובלנה נגד מאמן לפי סעיף 63 או לפי כל דין.

(ט)

תקופת כהונתו של הנציב תהיה ארבע שנים מיום מינויו, וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

(י)

שכרו של הנציב ימומן מתקציב הלשכה.

(יא)

שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר סמכויות הנציב, דרכי פעולתו ותנאי כהונתו.

פרק חמישי: חברות בלשכה

42.

הוראה כללית [תיקון: תשס״ב]

אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ובגיר, יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר הלשכה.

43.

פרסום מוקדם והתנגדויות [תיקון: תשס״ט־2]

שמותיהם של המועמדים לחברות בלשכה או לרישום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א יתפרסמו בצורה שתיקבע בכללים, ותוך תקופה שתיקבע לכך בכללים רשאי כל אדם להגיש ללשכה התנגדות לקבלת המועמד.

44.

סירוב הלשכה לקבל חבר [תיקון: תשס״ב]

(א)

הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו –

(1)

אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות העניין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין;

(2)

אם נתגלו עובדות אחרות – בין על ידי פסק דין של בית דין משמעתי או על ידי התנגדות שהוגשה לפי סעיף 43, ובין בדרך אחרת – והלשכה סבורה שלאור עובדות אלה אין המועמד ראוי לשמש עורך דין;

(3)

(נמחקה).

(ב)

החליטה הלשכה שלא לקבל מועמד כחבר הלשכה, תודיע לו את נימוקיה בכתב.

45.

[תיקון: תשס״ה]

(בוטל).

46.

רישום בפנקס, תעודה ועיסוק במקצוע

החליטה הלשכה לקבל את המועמד, או שבית המשפט העליון ביטל את סירובה לקבלו, תרשום הלשכה את המועמד בפנקס חברי הלשכה ותתן לו תעודת חברות; מיום רישומו רשאי הנרשם לעסוק במקצוע עריכת דין.

47.

ביטול חברות [תיקון: תשס״ה]

בית דין משמעתי מחוזי רשאי לבטל רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולבטל חברותו בלשכה, אם הוכח בפניו שהרישום הושג במרמה; על החלטת בית הדין המשמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 70.

48.

פקיעת חברות [תיקון: תשס״ה]

חברותו של חבר הלשכה תפקע אם נתקיימה בו אחת מאלה:

(1)

הודיע ללשכה בכתב על פרישתו ממנה;

(2)

חדל להיות תושב ישראל; המועד בו חדל חבר להיות תושב ישראל ייקבע על ידי הלשכה;

(3)

הוכרז פושט רגל;

(4)

נידון בבית דין משמעתי להוצאה מן הלשכה והעונש בוצע.

49.

השעיית חברות [תיקון: תש״ס, תשס״ה]

חברותו של חבר הלשכה תושעה –

(1)

אם הוכרז בפסק דין פסול־דין מחמת מחלת נפש – כל עוד לא בוטל הפסק, או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי הוא אינו מסוגל מחמת מחלת נפש לשמש כעורך דין – כל עוד לא בוטלה ההחלטה;

(2)

אם נידון בבית דין משמעתי להשעיה – למשך תקופת ההשעיה.

50.

שמירת מרות וזכויות [תיקון: תש״ס]

מי שפרש מן הלשכה או שחברותו פקעה מסיבה אחרת, נשאר נתון למרות הלשכה בכל מה שאירע לפני פקיעת החברות; וכן רשאי הוא לגבות שכרו בעד שירותים שנתן לפני כן.

50א.

חבר הלשכה שהושעה [תיקון: תש״ס]

הוראות חוק זה יחולו על חבר הלשכה שהושעה כשם שהן חלות על חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב, ככל שאין בסעיפים 59ד ו־97 הוראות מיוחדות לענינו.

51.

חידוש חברות

מי שפרש מן הלשכה ומי שחברותו בלשכה פקעה מסיבה אחרת והסיבה בטלה, רשאי לבקש חידוש חברותו בלשכה; על חידוש החברות יחולו הוראות הסעיפים 42 עד 47, בשינויים המחוייבים, ובלבד שהלשכה לא תסרב לחידוש החברות אלא על סמך הרשעה או עובדות שאירעו אחרי פקיעת החברות.

52.

סייג לחידוש חברות

על אף האמור בסעיף 51, מי שנידון להוצאה מן הלשכה לא יבקש חידוש חברותו לפני שעברו עשר שנים מהוצאתו, והלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, להסכים לחידוש החברות או לסרב לו.

52א.

הפסקת חברותם של חברי הלשכה לתקופת כהונתם כשופטים, כדיינים או כרשמים [תיקון: תשכ״ב, תשע״א]

(א)

חברותו של חבר הלשכה שנתמנה שופט או דיין של בית דין דתי נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו, והוא הדין במי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין לפי פקודת עורכי הדין, 1938, ושימש אותה שעה בכהונת שופט או דיין כאמור; לענין סעיף זה, ”שופט“ –

(1)

שופט כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984;

(2)

שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, המשמש בכהונתו בהיותו בשירות קבע של צבא־הגנה לישראל;

(3)

שופט כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969.

(ב)

חברותו של חבר הלשכה שנתמנה לרשם נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו; לעניין זה, ”רשם“ –

(1)

רשם לפי סעיף 84 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984;

(2)

רשם לפי סעיף 17 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969;

(3)

רשם לפי סעיף 2(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995.

(ג)

הסתיימה כהונתו של מי שנתמנה שופט, דיין או רשם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תחדש הלשכה את חברותו בה, ואולם רשאית הלשכה שלא לחדש את חברותו כאמור אם בעת תקופת כהונתו כשופט, כדיין או כרשם הורשע בעבירה פלילית או הורשע בעבירת משמעת ובית הדין למשמעת שהרשיעו החליט על סיום כהונתו, והלשכה סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה הפלילית או עבירת המשמעת, לפי העניין, אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

(ד)

חודשה חברותו בלשכה של מי שכיהן כשופט, כדיין או כרשם, לפי הוראות סעיף קטן (ג), והורשע, לאחר חידוש חברותו בלשכה, בעבירה פלילית שעבר לפני חידוש חברותו כאמור, רשאית הלשכה להפסיק את חברותו בה אם היא סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

(ה)

בסעיף זה, ”הורשע“, בעבירה פלילית – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.

52ב.

חברות מוגבלת [תיקון: תשכ״ג־2, תש״ס, תשס״ח]

חבר הלשכה שאינו עוסק בעריכת דין – אם בכלל ואם כנציגו של היועץ המשפטי לממשלה – רשאי להודיע על כך ללשכה בכתב, ומשהודיע וכל עוד לא ביטל הודעתו, יחולו עליו הוראות חוק זה למעט הוראת סעיף 60 בשינויים אלה:

(1)

לא יעשה פעולות שנתייחדו לפי חוק זה לעורכי דין, ואם עשה פעולה כזאת, דינו כאמור בסעיף 96;

(2)

לא יבחר ולא ייבחר למוסדות הלשכה ולא יתמנה או ייבחר לתפקיד בה, למעט לתפקיד נציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית, לפי סעיף 18ב;

(3)

אינו חייב בדמי חבר ואגרות אחרות שהלשכה מטילה על חבריה.

פרק שישי: אתיקה מקצועית ושיפוט משמעת

53.

שמירת כבוד המקצוע

עורך דין ישמור על כבוד המקצוע של עריכת דין ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע.

53א.

סייג לייצוג בשל חברות בועדת מינויים [תיקון: תשנ״ה־2, תשס״ד, תשע״א־2]

עורך דין שהוא חבר בועדה לבחירת שופטים בוועדה למינוי חברי בית דין דתי או בוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל לא ייצג צד בבית משפט, בבית דין דתי, בבית דין לעבודה או בלשכת הוצאה לפועל שהשופטים הדיינים או רשמי ההוצאה לפועל המכהנים בו נבחרים או מתמנים על יסוד המלצת הועדה שבה הוא מכהן, כל עוד הוא חבר באותה ועדה; הוראה זו לא תחול על ייצוג צד בבית המשפט העליון, בבית דין דתי לערעורים או בבית הדין הארצי לעבודה.

53ב.

סייג לייצוג בשל עילת פסלות של שופט [תיקון: תשס״ד]

(א)

התבקש עורך דין לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית משפט, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהשופט שנקבע לדון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג עורך הדין את אותו צד או שבית המשפט התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין:

(1)

השופט שנקבע לדון בהליך הוא בן משפחה של עורך הדין או שקיימת ביניהם קירבה ממשית אחרת;

(2)

לשופט הדן בהליך או לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בעורך הדין.

(ב)

לענין סעיף זה –

”בית משפט“ – לרבות בית דין לעבודה, בית דין צבאי, בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דתי דרוזי;

”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

”שופט“ – לרבות שופט ונציג ציבור בבית דין לעבודה, שופט צבאי, דיין, קאדי, קאדי־מד׳הב, וכן רשם בבית משפט או בבית דין לעבודה;

”הליך קשור“, ביחס להליך קודם – ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית.

54.

החובה כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט

במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט.

55.

הסדרת פרסומת [תיקון: תש״ס־2]

(א)

עורך דין לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו אלא בהתאם לכללים שתתקין המועצה הארצית באישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(ב)

בכללים כאמור ייקבעו סוגים, צורות ודרכים של פרסומת המותרים לעורכי דין, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו או משום פגיעה בכבוד המקצוע; כן ייקבעו באותם כללים מקרים וצורות שבהם רשאי או חייב עורך דין לציין את שמו ומקצועו.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א–2001.

56.

איסור שידול לשם השגת עבודה

לא ישדל עורך דין, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית.

57.

שימוש בתארים

עורך דין ישתמש לציון מקצועו בתואר ”עורך דין“ או בתואר לועזי מקביל שנקבע בכללים, ובתואר זה בלבד. אין בהוראה זו כדי למנוע את השימוש בתואר אקדמאי או בתואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו.

58.

איסור שותפות [תיקון: תשכ״ח, תשל״ח, תשס״ט־2]

עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין או עם אדם שאינו עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו – אם ברוטו ואם נטו – בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו, אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את בן הזוג, הצאצאים וההורים של שותפו, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או בעודו רשום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א ושל עורך דין או של עורך דין זר שממנו רכש את עסקו.

59.

איסור העסקה [תיקון: תשס״ט־2]

עורך דין לא יעסיק במשרדו, בלי היתר מאת הלשכה, אדם שחברותו בלשכה הושעתה או שרישומו במרשם הותלה – בתקופת ההשעיה או ההתליה, לפי העניין, או אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו במרשם נמחק; לעניין זה, ”מרשם“ – כהגדרתו בסעיף 98א.

59א.

סייגים לעיסוק בחברת עורכי־דין [תיקון: תשל״ח, תשס״ט־2]

(א)

עורך דין לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת עורכי דין אלא אם נתקיימו אלה:

(1)

החברה רשומה בישראל לפי פקודת החברות ואין לה כל הגבלה על אחריות בעלי המניות בה;

(2)

מטרות החברה, לפי תזכירה, הן האגדם של עורכי דין, פעולות עזר לעריכת דין, פעולות לניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי לא יהיו לחברה הסמכויות המפורטות בתוספת השניה לפקודת החברות;

(3)

כל חברי החברה ומנהליה הם חברי הלשכה או עורכי דין זרים כהגדרתם בסעיף 98א.

(ב)

לא יעסוק עורך דין במקצועו כחבר ביותר מחברת עורכי דין אחת.

59ב.

שם החברה [תיקון: תשל״ח, תשס״ט־2]

שם של חברת עורכי דין לא יכלול אלא שמם של חברי החברה.

59ג.

הגבלת שיתוף בהכנסות [תיקון: תשל״ח, תשס״ט־2]

(א)

חברת עורכי דין לא תשתף בהכנסותיה, על אף האמור בתזכירה, בתקנותיה או במסמך אחר, מי שאינו עורך דין או עורך דין זר, אולם רשאית היא לשתף בהכנסותיה את בן הזוג, הצאצאים וההורים של חבר, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או בעודו עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א, או של עורך דין או עורך דין זר שהחברה רכשה את עסקו.

(ב)

נפטר חבר או חדל להיות חבר הלשכה ולא הועבר חלקו בחברה, ירכשוהו חברי החברה תוך תקופה, בדרך, במועד ובתנאים שייקבעו בכללים.

59ד.

איסור השתתפות למי שהושעה [תיקון: תשל״ח]

(א)

חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יהיה זכאי לקבל בתקופת השעייתו כל תשלום מהחברה חוץ מתשלומים בעד שירות שניתן לפני שהושעה ולא כל חלק מרווחי החברה שהרוויחה בשעה שהיה מושעה כאמור, והחברה לא תשלם לו, או לאחר על פי הוראותיו או בשל זכויות החברות שלו, דבר שאינו זכאי לקבל לפי סעיף קטן זה.

(ב)

חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יפעיל כל זכות או סמכות שיש לו כחבר בחברה או כמנהל או כפקיד החברה, כל זמן שהוא מושעה כאמור, והחברה לא תפעל על פי הוראה כאמור.

59ה.

אחריות החברה בנזיקין [תיקון: תשל״ח]

לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.

59ו.

שמירת אחריות ודינים [תיקון: תשל״ח]

(א)

אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע –

(1)

מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה;

(2)

מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין.

(ב)

עורך דין או שותפות של עורכי דין הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת עורכי דין, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.

60.

עיסוק אחר [תיקון: תשס״ב]

(א)

עורך דין לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים בין עיסוקו כעורך דין לבין העיסוק האחר.

(ב)

בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), תקבע המועצה הארצית, באישור שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכללים, נסיבות שיראו אותן כנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן (א).

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס״ג–2003.

60א.

חוות דעת מקדימה [תיקון: תשס״ח]

(א)

ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים.

(ב)

ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו.

(ג)

חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.

61.

עבירות משמעת [תיקון: תשס״ט־2]

אלה עבירות משמעת:

(1)

הפרת הוראה מהוראות הסעיפים 53 עד 60 או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך דין בקשר למקצועו;

(2)

הפרת כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 109 או לפי סעיף 98יג(3);

(3)

כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין.

62.

שיפוט בתי הדין המשמעתיים

על עבירת משמעת, אף אם נעברה בחוץ לארץ, יתן עורך דין את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה.

62א.

[תיקון: תשנ״ב, תשע״א]

(בוטל).

63.

הזכות להגיש קובלנה [תיקון: תשס״ח]

ועדת האתיקה הארצית, ועדת אתיקה מחוזית וכן היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה (להלן – קובל) רשאים להגיש קובלנה לבית דין משמעתי בשל עבירת משמעת, בין ביזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר; קובל רשאי למנות אדם – דרך כלל או לענין מסויים – לייצגו ולטעון בשמו בכל הליך לפי פרק זה.

64.

שיפוט מקומי [תיקון: תש״ס, תשס״ח]

(א)

הדיון בעבירת משמעת יהיה לפני בית הדין המשמעתי המחוזי של המחוז שבו רשום עורך הדין הנאשם; הוחל בהליכים שלפני הגשת קובלנה במחוז שבו רשום עורך הדין, או הוגשה קובלנה לבית הדין במחוז כאמור, ימשיכו בהליכים באותו מחוז, אף אם בינתיים נרשם עורך הדין במחוז אחר.

(ב)

יושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי רשאי, לפי בקשת הקובל או הנאשם, להורות על העברת הדיון בקובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז אחר, כל עוד לא החל הדיון בה.

(ג)

היה הנאשם חבר בבית דין משמעתי מחוזי תוגש הקובלנה לבית דין משמעתי במחוז אחר.

64א.

אי־תלות [תיקון: תשס״ח]

במילוי תפקידו אין על חבר בית דין משמעתי מרות זולת מרותו של הדין.

65.

סדרי הדין

סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים ייקבעו בכללים.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע״ה–2015.

65א.

פומביות הדיון [תיקון: תשס״ח]

(א)

בית דין משמעתי ידון בפומבי.

(ב)

בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה:

(1)

לשם שמירה על ביטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה;

(2)

לשם הגנה על המוסר;

(3)

לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005;

(4)

לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998;

(5)

לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין;

(6)

הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל;

(7)

הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי;

(8)

הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט;

(9)

הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון.

(ג)

החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו.

(ד)

המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו.

(ה)

על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו־(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים.

(ו)

החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך.

(ז)

על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו־71.

66.

סמכויות עזר [תיקון: תש״ם־2]

(א)

סעיפים 9 עד 11 ו־27(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1969, יחולו בשינויים המחוייבים בבית הדין המשמעתי כאילו היה ועדת חקירה; אולם –

(1)

דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לפי סעיף 27(ב) האמור ישולמו מקופת הלשכה;

(2)

הקנסות שיטיל בית הדין המשמעתי לפי סעיף 11 האמור, יכול שיהיו בסכום שלא יעלה על 300 שקלים; הקנסות ישולמו לקופת הלשכה.

(ב)

מי שלא התייצב בפני בית הדין המשמעתי אף על פי שהוזמן כדין, ולא הצטדק על כך בדרך המניחה את הדעת, רשאי בית הדין, בנוסף לכל אמצעי אחר שינקוט על פי סעיף זה, לחייבו בתשלום ההוצאות בסכום שיקבע, אם נגרמו הוצאות עקב אי־התייצבותו או כפיית התייצבותו.

67.

ראיות

בית דין משמעתי רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה כשרה להתקבל בבית משפט.

67א.

העברת תיקים ומסמכים [תיקון: תשמ״ז]

ציווה בית משפט או מי שנתונה בידיו סמכות שפיטה לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: השפיטה, על יושב ראש בית דין משמעתי להמציא תיק בית הדין או כל מסמך המצוי בו, ימציאם היושב ראש בצירוף הודעה בדבר סודיות הדיון.

68.

ענשים [תיקון: תש״ם, תשמ״ז]

אלה הענשים שבית דין משמעתי מוסמך להטיל על נאשם שהורשע בשל עבירת משמעת:

(1)

אזהרה;

(2)

נזיפה;

(3)

קנס בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים לכל עבירה, שישולם לקופת הלשכה;

(4)

השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על עשר שנים;

(5)

הוצאה מן הלשכה.

68א.

השעיה על תנאי [תיקון: תשמ״ז]

(א)

הטיל בית דין משמעתי עונש השעיה, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי.

(ב)

מי שנדון להשעיה על תנאי, לא ישא את ענשו אלא אם כן עבר – תוך התקופה שנקבעה בגזר הדין ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן – תקופת התנאי) – עבירת משמעת על פי חוק זה שקבע בית הדין בגזר הדין (להלן – עבירה נוספת) והורשע בשל עבירה כזאת תוך תקופת התנאי או לאחריה.

(ג)

תקופת התנאי תתחיל מיום גזר הדין, ואם הנידון נושא אותו זמן עונש השעיה – מיום תום אותה השעיה, והכל כשבית הדין המשמעתי לא הורה אחרת.

68ב.

הפעלת השעיה על תנאי [תיקון: תשמ״ז]

(א)

מי שנדון להשעיה על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת יצווה בית הדין המשמעתי על הפעלת ההשעיה על תנאי.

(ב)

צו לפי סעיף קטן (א) יכול להינתן בידי בית הדין המשמעתי שהרשיע את הנידון בשל העבירה הנוספת והוא יכול להינתן בידי הרכב אחר של בית הדין האמור.

(ג)

צו לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור; ערעור כאמור ניתן לכלול בערעור על ההרשעה בעבירה הנוספת.

(ד)

לענין סעיף 69(ב) יראו את הצו שניתן על פי סעיף קטן (א) כהחלטה על השעיה.

68ג.

תקופת השעיה בזו אחר זו [תיקון: תשמ״ז]

מי שהוטל עליו עונש השעיה בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש השעיה על תנאי ישא את שתי תקופות ההשעיה בזו אחר זו, זולת אם ציווה בית הדין המשמעתי שהרשיעו בעבירה הנוספת, מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות.

68ד.

תחילת השעיה שהופעלה [תיקון: תשמ״ז]

מי שהופעלה נגדו השעיה על תנאי יתחיל לשאת בעונש ביום מתן הצו המפעיל, זולת אם ציווה בית הדין המשמעתי על יום התחלה אחר.

68ה.

השעיה חופפת [תיקון: תשמ״ז]

(א)

מי שנידון במשפט אחד לענשי השעיה בשל עבירות שונות, ולא הורה בית הדין המשמעתי שישאם, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא את עונש ההשעיה של התקופה הארוכה ביותר.

(ב)

מי שנידון להשעיה ולפני שנשא את מלוא עונשו חזר ונידון להשעיה ובית הדין המשמעתי שדן אותו באחרונה לא הורה שישא את ענשי ההשעיה, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא עונש השעיה אחד והוא של התקופה הארוכה ביותר.

69.

החלטות אחרות של בית הדין [תיקון: תש״ם־2, תשמ״ז, תשמ״ט, תש״ס, תשע״ו]

(א)

בית דין משמעתי רשאי –

(1)

להרשיע נאשם בשל עבירת משמעת ולא להטיל עליו עונש;

(2)

לחייב נאשם שהורשע בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולמתלונן בסכום שיקבע בית הדין;

(3)

לחייב נאשם שהורשע בשל השגת שכר בנסיבות המהוות עבירת משמעת, בהחזרת השכר, כולו או מקצתו;

(4)

לחייב נאשם, בשל כל עבירה שהורשע בה, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה, בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים; חיוב כאמור אינו פוטר מאחריות לנזק על פי כל דין;

(5)

לחייב מתלונן בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שהתלונה הוגשה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד;

(5א)

לחייב את הלשכה בתשלום הוצאות ההגנה לנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שנתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת; הגיש היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה את הקובלה, רשאי בית הדין לחייב את אוצר המדינה בתשלום כאמור;

(6)

לצוות על פרסום פסק הדין, כולו או חלקו, בציון שמו של הנאשם או בלי ציון שמו, הכל כפי שיקבע בית הדין.

(ב)

הטיל בית הדין המשמעתי בפסק דינו על הנאשם השעיה או הוצאה מהלשכה, יפורסמו הכרעת הדין וגזר הדין, כולם או חלקם, כפי שיקבע בית הדין, על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בציון שמו של הנאשם.

(ג)

פרסום דבר ההוצאה מהלשכה או ההשעיה יהיה ברשומות בפרסום מפרסומי הלשכה באתר האינטרנט של הלשכה ובעיתון שקבע המנהל הכללי.

(ד)

בית דין משמעתי רשאי לתת סעד ביניים מסוגים ובדרכים שייקבעו בכללים.

69א.

החלטה ברוב [תיקון: תש״ם־2]

נחלקו דעות חברי בית הדין, תכריע דעת הרוב; אין רוב לדעה אחת – תכריע הדעה אשר, לדעת אב בית הדין, מקילה עם הנאשם; אולם אם לא היה רוב דעות לגבי סוג העונש או מידתו, או מידת ההשעיה הזמנית, רואים חבר בית הדין שהציע את סוג העונש או מידת העונש או ההשעיה הזמנית החמורים ביותר כאילו הצטרף לדעתו של חבר בית הדין שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו.

69ב.

העמדת פסק דין לעיון הציבור [תיקון: תשס״ח]

(א)

הלשכה תעמיד לעיון הציבור כל פסק דין של בית דין משמעתי, בציון שמו של הנאשם, ותאפשר לכל המעוניין בכך לקבל העתק מפסק הדין; נערך הדיון בבית דין משמעתי, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות או שהחליט בית הדין המשמעתי על איסור פרסום לפי סעיף 70 לחוק בתי המשפט, יורה בית הדין בדבר התנאים, לרבות שינויים והשמטת פרטים, שבהם יועמד פסק הדין לעיון הציבור, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי פסק הדין כולו לא יועמד לעיון הציבור.

(ב)

המועצה הארצית רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע בכללים את משך הזמן, המקום והאופן שבהם תעמיד הלשכה פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) לעיון הציבור, ורשאית היא לקבוע בכללים כאמור אגרה או תשלום בעבור קבלת העתק מפסק הדין.

70.

ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי [תיקון: תשמ״ז, תשס״ח]

על פסק דין של בית דין משמעתי מחוזי רשאים הנאשם והקובל לערער לפני בית הדין המשמעתי הארצי, וכן רשאים לערער ועדת האתיקה הארצית והיועץ המשפטי לממשלה, אף אם לא היו קובלים.

71.

ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים [תיקון: תשכ״ח, תשמ״ז, תשס״ח]

על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי רשאים הנאשם והקובל לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין; וכן רשאים לערער כאמור ועדת האתיקה הארצית והיועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים.

71א.

סמכויות בית המשפט שלערעור [תיקון: תשס״ח]

בית המשפט שלערעור רשאי לתת כל החלטה שבית הדין המשמעתי היה מוסמך לתתה.

72.

דחיית הביצוע [תיקון: תש״ם־2, תשס״ח]

(א)

ביצועו של פסק דין של בית דין משמעתי, לא יעוכב רק בשל כך שאפשר לערער על פסק הדין או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש על פסק הדין.

(א1)

בית הדין המשמעתי, ואם הוגש ערעור – בית הדין שלערעור או בית המשפט שלערעור, רשאי להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין של בית הדין המשמעתי עד להכרעה בערעור או עד למועד מוקדם מזה שיקבע, בתנאים שיקבע או בלא תנאים.

(ב)

פסק דין מרשיע שאין עליו עוד ערעור, רשאי בית הדין המשמעתי שהטיל את העונש, ואם היה ערעור – בית הדין המשמעתי או בית המשפט שהכריע בערעור, לדחות, מטעמים שיירשמו, את ביצועו, כולו או חלקו, למועד שיקבע, בתנאים שיקבע או ללא תנאים.

(ג)

על החלטה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 70 ו־71.

73.

ערעור על פסק דין נגד מתלונן [תיקון: תשמ״ז]

פסק דין של בית דין משמעתי המחייב מתלונן בתשלום הוצאות לפי סעיף 69(א)(4) או (5) ניתן לערעור כמו פסק דין של בית משפט שלום בענין אזרחי.

74.

ביצוע חיובים כספיים [תיקון: תש״ס]

(א)

חיוב של נאשם בתשלומים לפי סעיף 69(א)(2), (3) או (4), חיוב של מתלונן לפי סעיף 69(א)(5) וחיוב של הלשכה לפי סעיף 69(א)(5א) ניתנים להוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בענין אזרחי.

(ב)

חיוב המדינה לפי סעיף 69(א)(5א) יבוצע בדרך שמבצעים פסק דין של בית משפט בענין אזרחי נגד המדינה.

75.

הרשעה בפלילים

עורך דין שהורשע בבית משפט או בית דין צבאי בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף 68, אם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון.

76.

ערעור

על החלטת בית דין משמעתי מחוזי לפי סעיף 75 יחולו הוראות הסעיפים 70 עד 72.

77.

הודעה על הרשעה בפלילים

בית משפט ובית דין צבאי שהרשיע עורך דין בשל עבירה פלילית ימציא ללשכה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, העתק מפסק הדין; שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, סוגי עבירות שלגביהן לא יחול סעיף זה.

פורסם צו לשכת עורכי הדין (עבירות לגביהן לא יחול סעיף 77 לחוק), תשכ״ח–1967.

78.

השעיה זמנית [תיקון: תשכ״ח, תש״ם־2, תשמ״ט, תש״ס, תשס״ח]

(א)

(בוטל).

(ב)

עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל ואם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון, להשעותו זמנית מלעסוק במקצועו עד להכרעה סופית בבקשה שתוגש לפי סעיף 75; לא הוגשה בקשה כזאת תוך שלושים יום מהיום שפסק הדין המרשיע נעשה הסופי, או שבוטלה ההרשעה, בטלה ההשעיה הזמנית.

(ג)

עורך דין שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל ואם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה המיוחסת לעורך דין משום קלון, להשעותו זמנית מעיסוק במקצוע של עורך דין, כולו או חלקו, הכל כפי שיקבע בית הדין, עד להכרעת דינו בבית המשפט או בבית הדין הצבאי; הורשע בדינו – רואים החלטה זו כהחלטה לפי סעיף קטן (ב).

(ד)

החליט בית הדין על השעיה זמנית על־פי סעיף זה, רשאי הוא לקבוע כי ההחלטה תפורסם בדרך שיורה עליה.

(ה)

על החלטה לפי סעיף זה יחולו הוראות הסעיפים 70 ו־71.

(ו)

ביצועה של החלטה על השעיה זמנית או על פרסום השעיה זמנית על פי סעיף זה לא יעוכב בשל כך בלבד שאפשר עוד לערער על ההחלטה או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש.

(ז)

הושעה עורך דין זמנית לפי סעיף זה, תבוא תקופת ההשעיה הזמנית במנין ריצוי העונש שהוטל עליו.

79.

מעמד היועץ המשפטי לממשלה [תיקון: תשכ״ה]

(א)

היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאי להתייצב, לטעון, להביא ראיות ולחקור עדים בכל דיון לפי פרק זה, אף אם לא היה קובל או מערער.

(ב)

בכל עת עד להכרעת הדין בבית דין משמעתי מחוזי רשאי היועץ המשפטי לממשלה להפסיק הליכים בשל עבירת משמעת של חבר הלשכה המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי של המדינה כשהעבירה נעברה במילוי תפקידו או בקשר לתפקידו; הפסקת ההליכים תהיה בהודעה בכתב לקובל, ואם התחיל הדיון – גם לבית הדין המשמעתי; הוגשה הודעה כאמור יופסקו ההליכים, ומותר לחדשם משבוטלה ההודעה.

80.

דין משמעת ודין פלילי

(א)

דיון לפי פרק זה, אין בו כדי לעכב או לבטל דיון בפלילים בשל אותו מעשה או מחדל.

(ב)

הואשם עורך דין בפלילים בשל מעשה או מחדל המשמש עילה גם לדיון בפני בית דין משמעתי לפי פרק זה, רשאי בית הדין המשמעתי להפסיק את דיוניו עד למתן פסק סופי בפלילים.

פרק שביעי: עניני שכר טרחה

81.

תעריף מינימלי [תיקון: תשכ״ח, תשנ״ג]

המועצה הארצית של הלשכה רשאית לקבוע תעריף מינימלי לשכר טרחה בעד שירותי עורכי דין, שיהיה בבחינת המלצה לחברי הלשכה, אך לא יחייבם.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש״ס–2000.

82.

תעריף מקסימלי

קבע שר המשפטים בתקנות סוגי שירותים מסויימים שיש לקבוע בעדם תעריף מקסימלי לשכר טרחה, תקבע המועצה הארצית של הלשכה את התעריף; משנקבע בתעריף שכר מקסימלי לשירות מסויים, לא יתנה ולא יקבל עורך דין שכר גבוה ממנו, אלא ברשות שניתנה על ידי הועד המחוזי לענין מסויים.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל״ז–1977.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים), תשל״ז–1977.

פורסמו תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי), תשל״ז–1977.

83.

אישור תעריפים

תעריפי שכר טרחה לפי הסעיפים 81 או 82 טעונים אישור שר המשפטים.

84.

איסור שכר לפי תוצאות

(א)

לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר טרחה התלוי בתוצאות המשפט.

(ב)

התנה או קיבל עורך דין שכר טרחה תלוי בתוצאות המשפט במשפט שאינו פלילי, ונראה ללשכה כי השכר מופרז, רשאית היא, על פי בקשת הלקוח, לקבוע את השכר המתאים.

(ג)

נקבע תעריף מקסימלי לשכר טרחתו של עורך דין לפי חוק זה או בחיקוק אחר – אין רואים שכר בגבולות התעריף כשכר מופרז.

85.

איסור שכר כולל

לא יתנה ולא יקבל עורך דין מלקוחו תשלום שיכלול שכר טרחתו והוצאות שהוציא בלי להבחין בין שכר לבין הוצאות ובלי לפרש את ההוצאות.

86.

הפרת סעיפים 82 – 85 – עבירת משמעת [תיקון: תשנ״ב]

עורך דין שהתנה או קיבל שכר טרחה בניגוד לסעיפים 82 עד 85, אשם בעבירת משמעת; אולם אין בהפרת הסעיפים 84 או 85 כדי לשלול ממנו שכר ראוי בעד השירות.

87.

החזרת שכר מופרז

מי ששילם שכר טרחה למעלה מהמגיע לפי הסעיפים 82, 84 או 86 רשאי לדרוש החזרת היתרה, על אף כל הסכם.

88.

זכות עיכוב [תיקון: תשכ״ח]

להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאישה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידו עקב שירותו ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור.

89.

חוות דעת הלשכה בענין שכר טרחה

הלשכה תחווה דעתה בכל שאלה בדבר שכר טרחתו של עורך דין אם נדרשה לכך על ידי בית משפט, בית דין, בורר, גוף או אדם בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית.

[תיקון: תשל״א]

פרק שביעי א׳: ממונה במקום עורך דין במקרים מיוחדים

89א.

מינוי ממונה [תיקון: תשל״א]

(א)

נפטר עורך דין או שפרש מן הלשכה או שחברותו בה בוטלה, הושעתה או פקעה, או שנבצר ממנו למלא את תפקידו (בפרק זה – עורך הדין), ולא הובטח טיפול נאות בעניני לקוחותיו – רשאי בית המשפט המחוזי (בפרק זה – בית המשפט), לבקשת הועד המחוזי, למנות חבר הלשכה בהסכמתו להיות ממונה על עניניו המקצועיים של עורך הדין ולטפל בהם.

(ב)

הבקשה תובא לידיעתם של לקוחות עורך הדין בדרך שתיראה לועד המחוזי.

(ג)

עורך הדין, אפוטרופסו או מי שנכסיו של עורך הדין מוקנים לו, יהיו המשיבים בבקשה.

(ד)

ראה בית המשפט שקיום הליכי סדר הדין בדרך הרגילה עלול לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא בכל עת שלאחר הגשת הבקשה ליתן כל סעד ביניים שיש בו כדי לשמור על עניניהם של לקוחות עורך הדין, לרבות מינוי ממונה זמני; והוא יכול לעשות כן על פי צד אחד בלבד.

89ב.

המינוי כללי או מסוייג [תיקון: תשל״א]

(א)

המינוי יכול שיהיה כללי לכל עניניו המקצועיים של עורך הדין, או מסוייג לסוגי ענינים או לענינים מסויימים.

(ב)

לא יתמנה ממונה לטפל בענין שהיה בטיפולו של עורך הדין אם הוא מייצג בו צד אחר בענין.

89ג.

תקופת המינוי [תיקון: תשל״א]

תקופת המינוי לא תעלה על שנתיים; אולם רשאי בית המשפט בכל עת, לבקשת הועד המחוזי, להאריך את תקופת המינוי או לקצרה או להפטיר ממונה מענין שנתמנה לו; כל עוד המינוי בתקפו לא יהא הממונה רשאי להתפטר מתפקידו אלא ברשות בית המשפט.

89ד.

מעמדו של נאמן [תיקון: תשל״א]

(א)

מנהל עזבונו של עורך הדין, אפוטרופוס עליו או על יורשיו או נאמן על רכושו (להלן – נאמן) שהוא עצמו עורך דין, לא יטפל בעניניו המקצועיים של עורך הדין אלא אם נתמנה לממונה.

(ב)

נתמנה ממונה לטפל בענין פלוני, לא יטפל בו עורך הדין, כל עוד המינוי בתקפו; עורך הדין והנאמן חייבים להעביר לידי הממונה מסמכים, פקדונות וחפצים אחרים של לקוחות שהיו ברשות עורך הדין, אם דרש זאת הממונה.

89ה.

סמכות הממונה [תיקון: תשל״א]

דינו של ממונה, בענינים שנתמנה להם, כדין מי שקיבל את שליחותו מידי לקוחו של עורך הדין; אולם לא יהא מסמכותו של ממונה לטפל באלה:

(1)

ענין שבו יש לעורך דין אחר יפוי כוח מטעם הלקוח והממונה ידע על כך;

(2)

ענין שבו סירב הלקוח בהודעה בכתב שהממונה יטפל בו.

89ו.

הודעה ללקוח [תיקון: תשל״א]

ממונה יודיע על מינויו, סמוך ככל האפשר ליום המינוי, ללקוחו של עורך הדין אשר בענינו הוסמך לטפל.

89ז.

הודעה לערכאה שיפוטית [תיקון: תשל״א]

ייצג עורך הדין בעל דין בהליך משפטי, יודיע הממונה על מינויו לערכאה שבפניה מתנהל ההליך המשפטי.

89ח.

שכר טרחה והוצאות [תיקון: תשל״א]

(א)

שכר טרחה והוצאות שקיבל ממונה יועברו לעורך הדין או לנאמן, לפי הענין, בניכוי השכר וההוצאות המגיעים לממונה בעד פעולות שעשה; בית המשפט יקבע את גובה שכר טרחתו של הממונה

(ב)

לא היה בשכר הטרחה וההוצאות שקיבל הממונה כדי לכסות את השכר המגיע לו, ושילמו הלקוחות לעורך הדין שכר טרחה והוצאות של פעולות שעשה הממונה, חייבים עורך הדין או הנאמן, לפי הענין, להשלים את שכרו מתוך הסכומים ששילמו הלקוחות כאמור.

[תיקון: תשל״ז, תש״ס]

פרק שביעי ב׳: קרן גמלאות (בוטל)

89ט.

[תיקון: תשל״ז, תש״ס]

(בוטל).

89י.

[תיקון: תשל״ז, תש״ס]

(בוטל).

8יא.

[תיקון: תשל״ז, תש״ס]

(בוטל).

89יב.

[תיקון: תשל״ז, תש״ס]

(בוטל).

89יג.

[תיקון: תשל״ז, תש״ס]

(בוטל).

89יד.

[תיקון: תשל״ז, תש״ס]

(בוטל).

פרק שמיני: הוראות שונות

90.

סוד מקצועי

דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם.

90א.

שמירת חומר ארכיוני [תיקון: תשפ״ד־2]

(החל מיום 20.2.2025):

(א)

בסעיף זה –

”אבטחת מידע“ – כהגדרתה בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות;

”חומר ארכיוני“ – כל מסמך העשוי לשמש ראיה, שנמצא בידי עורך דין בשל טיפולו בעניין לקוחו, בין שעורך הדין ערך אותו ובין שנמסר לו, ולמעט מסמך פנימי;

”חוק הגנת הפרטיות“ – חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;

”מסמך“ – כל מידע כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או מתועד בכל צורה אחרת, ובכלל זה מסר אלקטרוני;

”מסמך פנימי“ – מסמך ששימש את עורך הדין לצרכים פנימיים, ובכלל זה תרשומת של התייעצות, התכתבות פנימית וטיוטה, אשר לא נמסר לו בידי הלקוח, לא הוגש לבית משפט או לא נמסר ללקוח או לצד שלישי;

”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001.

(ב)

עורך הדין ישמור על חומר ארכיוני למשך שבע שנים מיום סיום טיפולו בעניין שמסר לו הלקוח או מיום סיום ההליכים המשפטיים שבהם ייצג את הלקוח, לפי העניין (להלן – תקופת השמירה).

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), עורך הדין ולקוחו רשאים להסכים בכתב על תקופת שמירה אחרת.

(ד)

על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), עורך דין ישמור על חומר ארכיוני שהוא מסמך המפורט בטור א׳ לתוספת השנייה לתקופה כמפורט בטור ב׳ לתוספת האמורה, ובהתאם למפורט בו; שר המשפטים רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה, ובכלל זה להוסיף סוגי מסמכים שלגביהם יקבע תקופת שמירה שונה.

(ה)

היה החומר הארכיוני מסמך שאינו מסר אלקטרוני, רשאי עורך הדין לסרוק אותו ולבער את המסמך המקורי גם בתקופת השמירה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1)

המסמך נסרק ונשמר בהתאם להוראות לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, שעניינן השימוש כראיה בהליכים משפטיים של מסמך סרוק שבוער מקורו, ובהתאם להוראות סעיף קטן (ו);

(2)

המסמך אינו מסוג המסמכים שניתן להשתמש בהם בצורת מקור בלבד, לפי כל דין;

(3)

המסמך אינו מסמך שלפי הוראת הלקוח, בכתב, על עורך הדין לשמור אותו במקורו.

(ו)

על שמירה של חומר ארכיוני שהוא מסר אלקטרוני, ובכלל זה העתק סרוק של מסמך שמקורו בוער כאמור בסעיף קטן (ה), יחולו הוראות סעיף זה והוראות אלה:

(1)

עורך הדין ינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את שמירת המסר האלקטרוני בצורה הנאמנה למקור;

(2)

בלי לגרוע מההוראות לפי חוק הגנת הפרטיות, עורך הדין ינקוט אמצעים מקובלים בנסיבות העניין ובהתאם לאופי החומר הארכיוני, לשם שמירה על אבטחת המידע, בשים לב לחלופות הטכנולוגיות הקיימות.

(ז)

בתום תקופת השמירה יהיה עורך הדין רשאי לבער את החומר הארכיוני.

(ח)

ביעור חומר ארכיוני כאמור בסעיף זה ייעשה באמצעים המקובלים בנסיבות העניין ובהתאם לאופי החומר הארכיוני, תוך שמירה על אבטחת מידע ופרטיות הלקוח, בהתאם להוראות לפי חוק הגנת הפרטיות.

(ט)

לקוח רשאי לבקש מעורך הדין לקבל לידיו את החומר הארכיוני בתקופת השמירה.

(י)

פורקה שותפות עורכי דין, יחולו הוראות סעיף זה, ממועד פירוקה ואילך, רק על עורך הדין שלידיו נמסר החומר הארכיוני אגב הפירוק.

(יא)

הוראות סעיף זה יחולו גם על הממונה על ענייניו המקצועיים של עורך דין כמשמעותו בסעיף 89א(א).

(יב)

הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:

(1)

מסמכים שנמסרו לעורך הדין למשמרת, על פי הסכם מפורש, בשביל הלקוח או בשביל אחר;

(2)

חומר ארכיוני שחלה לגביו חובת שמירה לפי חיקוק אחר.

91.

אישור של יפוי־כוח [תיקון: תשמ״ז]

יפוי־כוח שניתן בישראל לעורך דין לפעול בתחום הפעולות שיש להן קשר לשירות המקצועי שנותן עורך דין ללקוח, לרבות קבלת כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בענין כזה, שחתימת הלקוח עליו אושרה בכתב על ידי עורך הדין, אינו טעון אישור אחר, על אף האמור בכל דין.

92.

העברת יפוי־כוח

עורך דין שניתן לו יפוי־כוח לפעול בתחום הפעולות המפורשות בסעיף 20 או לקבל כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בענין כזה, רשאי, בהסכמת הלקוח, להסמיך בכתב עורך דין אחר לפעול במקומו.

93.

מימון פעולות הלשכה [תיקון: תש״ם־2, תשמ״ה, תשס״ח, תשע״ו]

(א)

(1)

הלשכה רשאית, על פי החלטת המועצה הארצית ובהתייעצות עם שר המשפטים, להטיל על חבריה דמי חבר ואגרות למימון תפקידי הלשכה לפי סעיף 2 ופעולותיה לפי סעיף 3; החלטה כאמור תפורסם ברשומות.

(2)

דמי חבר ואגרות למימון ייקבעו בשיעור שלא יעלה על הסכום הנדרש לשם ביצוע תפקידי הלשכה לפי סעיף 2 ופעולותיה לפי סעיף 3 ובשים לב לכלל מקורות המימון העומדים לרשות הלשכה, לרבות עודפי תקציב משנים קודמות, ורווחים מתאגידים שבשליטת הלשכה.

(3)

דמי חבר ואגרות למימון יכול שיהיו בשיעורים שונים בהתאם לוותק, לגיל ולעיסוק של עורך הדין.

(4)

הלשכה רשאית לעשות שימוש בדמי החבר ובאגרות למימון גם לקיום פעילות תרבות ופנאי לרווחת עורכי הדין, ולשם כך היא רשאית להשתמש בסכום שאינו עולה על עשרה אחוזים מהתקציב שנקבע לפי סעיף 95.

(א1)

החליטה הלשכה להטיל דמי חבר או אגרות למימון בשיעור העולה על דמי החבר או האגרות למימון שנקבעו בהחלטה קודמת שלה, תהיה ההחלטה טעונה אישור שר המשפטים; ואולם החלטה כאמור על העלאה בשיעור שלא יעלה על חמישה אחוזים שנבעה מצורך חריג וחד־פעמי, תהיה טעונה התייעצות עם שר המשפטים.

(ב)

חבר הלשכה שלא שילם דמי חבר המוטלים עליו על אף דרישת תשלום בכתב מראש הלשכה מהמנהל הכללי של הלשכה, רשאי בית המשפט, לבקשת הלשכה, לתת צו לתשלום דמי החבר; צו תשלום כזה ניתן להוצאה לפועל כמו פסק דין סופי של בית משפט, אולם תוך חמישה עשר יום מיום מסירת הצו לידו, רשאי חבר הלשכה לבקש מבית המשפט, בדרך המרצה, את ביטולו, והצו לא יוצא לפועל לפני תום תקופה זו, ואם הוגשה בקשה כאמור – לפני שנתאשר.

(ג)

לא שילם חבר הלשכה דמי חבר המוטלים עליו עד למועד שנקבע לתשלומם בהחלטת המועצה הארצית, יתווספו לדמי החבר שבפיגור הפרשי הצמדה כמפורט בסעיף קטן (ד).

(ד)

שילם חבר הלשכה את דמי החבר המוטלים עליו אחרי 31 במרס של השנה שבעדה משתלמים דמי החבר, יתווספו לדמי החבר הפרשי הצמדה לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם בחודש ינואר של השנה שבעדה משתלמים דמי החבר עד המדד שפורסם לאחרונה לפני התשלום בפועל; לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ה)

דין תוספת ההצמדה לפי סעיף זה, לענין גבייתה, כדין דמי החבר.

(ו)

לא שילם חבר הלשכה דמי חבר המוטלים עליו בשל תקופה של שלוש שנים, תשלח לו הלשכה הודעה על חובתו לשלם את דמי החבר תוך 15 ימים; לא שילם החבר חובו תוך תקופה זו, תפקע חברותו בלשכה.

94.

אגרות בעד שירותים [תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ד־4]

(א)

הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע אגרות בעד שירותים שהיא נותנת ללא־חברים וכן אגרות שנתיות שיוטלו על עורכי דין זרים; האגרות יפורסמו ברשומות.

(ב)

הוראות סעיף 93(ב) עד (ו) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אגרות שנתיות המוטלות על עורכי דין זרים לפי סעיף קטן (א).

(ג)

בסעיף זה, ”עורך דין זר“ – כהגדרתו בסעיף 98א.

(ד)

(החל מיום 8.5.2025): שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע אגרות בעד הגשת בקשה להכרה לפי סעיף 25(2) ובעד הגשת השגה לפי סעיף 25ו(ג).

95.

תקציב [תיקון: תשע״ו]

(א)

תקציב הלשכה ייקבע על ידי המועצה הארצית מדי שנה בשנה, על פי הצעת ראש הלשכה ובהתאם לנדרש לשם ביצוע תפקידי הלשכה לפי סעיף 2, פעולותיה לפי סעיף 3 וקיום פעילות תרבות ופנאי לרווחת עורכי הדין בהתאם להוראות חוק זה; דרך קביעת התקציב תיקבע בכללים, ובלבד שהתקציב יהיה מפורט תוך חלוקה לסעיפים על פי פעולות; תקציבי הועדים המחוזיים – על ידי ועדים אלה.

(ב)

המועצה הארצית תקבע, במסגרת תקציב הלשכה, חלוקה סבירה בין התקציב המיועד למחוזות הלשכה ובין התקציב המיועד לשאר הלשכה.

(ג)

התקציב המיועד לכל מחוז יורכב מסכום שווה שיינתן לכל אחד ממחוזות הלשכה, ומסכום נוסף שייקבע בהתאם לגודלו היחסי של המחוז; המועצה הארצית רשאית להורות על העברת סכומים נוספים מעבר לאלה שנקבעו בתקציב למחוז מסוים אם התעורר בכך צורך.

(ד)

ועד מחוזי יכין הצעת תקציב שנתית בעבור פעילותו, במסגרת הסכום הכולל שנקבע לו בתקציב הלשכה; הצעת התקציב האמורה תובא לאישור המועצה הארצית.

(ה)

קבעה המועצה הארצית את תקציב הלשכה, יוגש התקציב לשר המשפטים ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ויועמד לעיון הציבור באתר האינטרנט של הלשכה; הוראות סעיף קטן זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על שינויים שנעשו בתקציב הלשכה לאחר הגשתו.

(ו)

בתוך שלושה חודשים לאחר הגשתו של תקציב הלשכה לפי סעיף קטן (ה), תגיש הלשכה את הדוחות הכספיים שלה לשנת התקציב הקודמת לשר המשפטים ותעמיד אותם לעיון הציבור באתר האינטרנט של הלשכה.

(ז)

לא קבעה המועצה הארצית את תקציב הלשכה לפני תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחס התקציב, רשאית הלשכה להוציא בכל חודש, כל עוד לא נקבע התקציב כאמור, סכום השווה לחלק ה־12 מהתקציב השנתי הקודם; הסכום האמור ייועד קודם כל לקיום תפקידי הלשכה לפי סעיף 2 והתחייבויותיה מכוח חוזים, וביתרה תשתמש הלשכה רק להפעלת שירותים ופעולות שנכללו בתקציב הקודם.

(ח)

לא קבעה המועצה הארצית את תקציב הלשכה עד תום החודש השלישי שלאחר תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחס התקציב, יראו ביום שאחרי סיום התקופה האמורה (בסעיף קטן זה – היום הקובע) את המועצה הארצית כאילו החליטה על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה ועל העברת ראש הלשכה מכהונתו וייערכו בחירות מוקדמות למועצה הארצית ולראש הלשכה לא יאוחר מתום שישים ימים מהיום הקובע.

96.

הסגת גבול המקצוע [תיקון: תשע״ו]

מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

97.

התחזות [תיקון: תשס״ט־2, תשע״ו]

(א)

מי שמתחזה כעורך דין, ועורך דין העושה בתקופת השעייתו פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים.

98.

שלילת תביעת שכר [תיקון: תשס״ט־2]

(א)

לא יזדקק בית משפט לתביעת שכר בעד שירות שנתן מי שאינו עורך דין, במידה שהיה בו שירות שנתייחד לפי חוק זה לעורכי דין.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים.

[תיקון: תשס״ט־2]

פרק שמיני א׳: עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים

[תיקון: תשס״ט־2]

סימן א׳: הגדרות

98א.

הגדרות [תיקון: תשס״ט־2]

בפרק זה –

”מרשם“ – מרשם עורכי דין זרים שמנהלת הלשכה בהתאם להוראות סעיף 98ו ולהוראות לפי סעיף 98יג;

”משרד עורכי דין זר“ – אחד מאלה:

(1)

תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ושמתקיימים לגביו כל אלה:

(א)

מטרתו מתן שירותים משפטיים;

(ב)

החברים או השותפים בו, כולם או חלקם, הם בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל;

(ג)

מרכז פעילותו הוא מחוץ לישראל;

(2)

יחיד שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ושמרכז פעילותו במסגרת עיסוקו כאמור, הוא מחוץ לישראל;

”עורך דין זר“ – מי שרשום במרשם;

”שירות משפטי בעניין דין זר“ – אחד מאלה:

(1)

ייעוץ וחיווי דעת משפטיים בעניין הדין החל במדינה שבה הוסמך נותן השירות לעסוק בעריכת דין (בפרק זה – דין זר);

(2)

עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי שחל עליהם דין זר, בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כאמור.

[תיקון: תשס״ט־2]

סימן ב׳: מתן שירותים משפטיים בידי עורך דין זר

98ב.

מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי עורך דין זר [תיקון: תשס״ט־2]

(א)

על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר.

(ב)

הוראות סעיפים 50, 51 ו־52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם.

(ג)

ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין־לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)

כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם;

(2)

על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה:

(א)

עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל;

(ב)

עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל;

(3)

על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל;

(4)

סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל.

(ד)

חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בענייו דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.

98ג.

חובת ציון התואר ”עורך דין זר“ ומדינת ההסמכה [תיקון: תשס״ט־2]

עורך דין זר יציין את דבר היותו עורך דין זר ואת שם המדינה שבה הוסמך לעסוק בעריכת דין, בכל אחד מאלה:

(1)

בנייר המכתבים המשרדי שלו;

(2)

בכל מסמך הקשור לעבודתו המקצועית, שבו מצוין שמו;

(3)

כאשר מוטלת על עורך דין, על פי דין, חובה לציין את דבר היותו עורך דין.

98ד.

מתן שירות משפטי בעניין דין זר בידי מי שאינו עורך דין או עורך דין זר [תיקון: תשס״ט־2, תשע״ו]

(א)

על אף הוראות סעיף 20 והוראות סימן זה, רשאי מי שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, אם קיבל היתר לכך מהמועצה הארצית או ממי שהמועצה הארצית הסמיכה לעניין זה, לתת שירות משפטי בעניין דין זר בישראל, אף שאינו עורך דין או עורך דין זר, ובלבד שמרכז פעילותו במסגרת עיסוקו בעריכת דין הוא מחוץ לישראל, והשירות המשפטי בעניין דין זר ניתן בישראל שלא בדרך עיסוק.

(ב)

המועצה הארצית תודיע למבקש ההיתר על החלטתה בתוך 30 ימים ממועד קבלת הבקשה; חלף המועד האמור וטרם ניתנה החלטת המועצה הארצית יראו כאילו ניתן ההיתר.

98ה.

קבלת כספים בנאמנות על ידי עורך דין זר [תיקון: תשס״ט־2]

עורך דין זר המקבל כספים בנאמנות יפקידם בחשבון שיתנהל בישראל, בתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.

[תיקון: תשס״ט־2]

סימן ג׳: מרשם עורכי דין זרים

98ו.

מרשם עורכי דין זרים [תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ד־4]

(א)

הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)

בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ממדינה שדרישות ההשכלה וההכשרה למקצוע עריכת הדין והפיקוח המשמעתי בה מספקים, לדעת הלשכה (החל מיום 8.5.2025): או ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר כמספק לדעת הלשכה;

(2)

הוא שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי, מחוץ לישראל, במשך חמש שנים לפחות, בתקופה הסמוכה לבקשת הרישום (החל מיום 8.5.2025): ואם התקיים האמור בסיפה של פסקה (1) – במשך שבע שנים לפחות;

(3)

הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור ייערכו גם בשפה האנגלית;

(4)

(א)

הוא צירף אישור כי בידו אחת מהבטוחות המפורטות להלן (בסעיף זה – הבטוחות), לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו, בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל:

(1)

ערבות;

(2)

ביטוח;

(3)

פיקדון;

(ב)

שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הלשכה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע, בצו, הוראות לעניין הבטוחות, לרבות הוראות בדבר זהות המבטח, סכומי הבטוחות ופרטיהן; הוראות אלו יכול שיהיו שונות לכל סוג של בטוחה.

פורסם צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר), התשע״ב–2012.

(ב)

הלשכה רשאית שלא לרשום במרשם מבקש אף שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)

הוא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם; לעניין זה, יהיו אמות המידה שבהן תתחשב הלשכה לגבי הרשעה בעבירה פלילית מחוץ לישראל, אמות המידה הקבועות בדין לגבי הרשעה בישראל באותה עבירה, בשינויים המחויבים;

(2)

התגלו עובדות אחרות שבשלהן היא סבורה כי אין הוא ראוי להירשם במרשם.

(ג)

לעניין סמכויותיה לפי סעיף זה, רשאית הלשכה לדרוש מהמבקש פרטים ואישורים אודות עניינים אלה:

(1)

עבירות פליליות או עבירות משמעת שהורשע בהן מחוץ לישראל;

(2)

הליכים פליליים או הליכים משמעתיים המתקיימים נגדו מחוץ לישראל;

(3)

פרטים על השכלתו והכשרתו המקצועית.

(ד)

מדי שלוש שנים מיום רישומו במרשם, יציג עורך הדין הזר לפני הלשכה פרטים ואישורים, להנחת דעתה, כי בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, וכי לא עבר כל עבירה פלילית או עבירת משמעת מחוץ לישראל, במהלך שלוש השנים האמורות; לא הציג עורך הדין הזר פרטים ואישורים כאמור עד תום שישה חודשים מיום שחלפו שלוש שנים כאמור, רשאית הלשכה למחקו מהמרשם.

(החל מיום 8.5.2025): מדי שלוש שנים מיום רישומו במרשם, יציג עורך הדין הזר לפני הלשכה פרטים ואישורים, להנחת דעתה, כי בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, אלא אם כן נרשם לפי האמור בסיפה של סעיף קטן (א)(1) וכי לא עבר כל עבירה פלילית או עבירת משמעת מחוץ לישראל, במהלך שלוש השנים האמורות; לא הציג עורך הדין הזר פרטים ואישורים כאמור עד תום שישה חודשים מיום שחלפו שלוש שנים כאמור, רשאית הלשכה למחקו מהמרשם.

98ז.

מחיקה והתליה של רישום במרשם [תיקון: תשס״ט־2]

(א)

הלשכה תמחק מהמרשם את רישומו של עורך דין זר, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)

רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל בוטל;

(2)

הוא ביקש למחוק את רישומו מהמרשם;

(3)

הוא התקבל כחבר הלשכה לפי הוראות סעיף 42;

(4)

הוא הוכרז פושט רגל;

(5)

בית דין משמעתי הטיל עליו עונש של מחיקת רישומו מהמרשם;

(6)

בית דין משמעתי החליט, לבקשת קובל, כי יש למחוק את רישומו מהמרשם, בשל אחד מאלה, והורה ללשכה לעשות כן:

(א)

הוא הורשע, מחוץ לישראל, בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם, שבית דין משמעתי אינו מוסמך לדון בה בהתאם להוראות סעיף 98ב(ג)(2), ורישיונו לא בוטל בשל ההרשעה כאמור;

(ב)

התגלו עובדות אחרות, בין על פי פסק דין ובין בדרך אחרת, שאינן מהוות עבירת משמעת שבית דין מוסמך לדון בה בהתאם להוראות סעיף 98ב(ג)(2), שבשלהן אין הוא ראוי להיות רשום במרשם;

(7)

בית דין משמעתי החליט, לבקשת קובל, כי הוכח לפניו שהרישום הושג במרמה.

(ב)

הלשכה תתלה את רישומו של עורך דין זר במרשם, אם התקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים בפסקאות שלהלן, למשך התקופה כמפורט בהן:

(1)

רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל הותלה או שהוא הושעה מעיסוקו בעריכת דין מחוץ לישראל – למשך תקופת ההתליה או ההשעיה, לפי העניין;

(2)

התקיימה לגביו נסיבה מהנסיבות המפורטות בפסקה (1) של סעיף 49 – למשך התקופות המפורטות באותה פסקה, לפי העניין;

(3)

בית דין משמעתי הטיל עליו עונש של התליית רישומו במרשם – למשך התקופה שקבע.

(ג)

עורך דין זר שהוגשו נגדו מחוץ לישראל כתב אישום או קובלנה משמעתית, רשאי בית דין משמעתי, על פי בקשת קובל, ואם מצא שבנסיבות העניין העבירה המיוחסת לעורך הדין הזר היא עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם, להתלות את רישומו במרשם עד לסיום ההליכים הפליליים או ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי העניין.

98ח.

הודעה ללשכה על קיומן של עילות למחיקה או להתליה של רישום במרשם [תיקון: תשס״ט־2]

התקיימה לגבי עורך דין זר נסיבה מהנסיבות האמורות בסעיף 98ז(א)(1), (4) או (6)(א) או 98ז(ב)(1) או (2), או שהוא הורשע מחוץ לישראל בעבירה פלילית, ימסור ללשכה, באופן מיידי, הודעה על כך.

[תיקון: תשס״ט־2]

סימן ד׳: משרד עורכי דין זר

98ט.

שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר [תיקון: תשס״ט־2]

(א)

על אף ההוראות לפי חוק זה, משרד עורכי דין זר רשאי לקיים שלוחה בישראל, ובלבד שמתקיימים לגבי השלוחה כל אלה:

(1)

מועסק בה עורך דין או עורך דין זר, אחד לפחות;

(2)

לא מועסק בה, בלי היתר מאת הלשכה, עורך דין שחברותו בלשכה הושעתה – בתקופת ההשעיה, או עורך דין זר שרישומו במרשם הותלה – בתקופת ההתליה, וכן לא מועסק בה, בלי היתר מאת הלשכה, אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו נמחק מהמרשם.

(ב)

הוראות סעיפים 59ד עד 59ו יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד ומקיים שלוחה בישראל, בכל הנוגע לפעילותו המקצועית בישראל, כאילו היה חברת עורכי דין.

98י.

שמה של שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר [תיקון: תשס״ט־2]

שמה של שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר יכול שיהיה כשמו של משרד עורכי הדין הזר, ובלבד שבכל מקום שבו מצוין שמה של השלוחה יצוין כי היא שלוחה של משרד עורכי דין זר וכן שמה של המדינה שבה נמצא מרכז פעילותו.

98יא.

עיסוק של עורך דין או של עורך דין זר כחבר, כשותף או כשכיר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר [תיקון: תשס״ט־2]

(א)

על אף הוראות סעיפים 58 ו־59א, רשאי עורך דין או עורך דין זר לעסוק במקצועו בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר, כשותף או כחבר; ואולם עורך דין לא יהיה שותף או חבר במשרד עורכי הדין הזר כאמור, אם המשרד משתף בהכנסותיו את מי שאינו עורך דין או שאינו בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, ואם המשרד הוא תאגיד – גם אם יש לו הגבלה על אחריות בעלי המניות בו.

(ב)

עורך דין או עורך דין זר רשאי לעסוק במקצועו בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר כשכיר; ואולם עורך דין לא יעסוק במקצועו כשכיר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד, אם לא כל חבריו הם עורכי דין או בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, או אם יש למשרד הגבלה על אחריות החברים בו.

(ג)

עורך דין או עורך דין זר לא יעסוק במקצועו כחבר, כשותף או כשכיר, בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר שנצטווה להפסיק את פעילותה בישראל לפי סעיף 98יב.

(ד)

עורך דין או עורך דין זר לא יעסוק במקצועו כחבר במשרד עורכי דין זר אם הוא חבר בחברת עורכי דין, ולא יהיה עורך דין או עורך דין זר חבר ביותר ממשרד עורכי דין זר אחד.

98יב.

הפסקת פעילות שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר [תיקון: תשס״ט־2]

(א)

בית דין משמעתי רשאי, על פי בקשת קובל, להורות למשרד עורכי דין זר המקיים שלוחה בישראל שהפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי פרק זה, או שעורך דין או עורך דין זר העוסק במקצועו כשותף, כחבר או כשכיר במשרד כאמור, הפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי חוק זה, לחדול מההפרה.

(ב)

מצא בית דין משמעתי כי משרד עורכי הדין הזר התמיד להפר את ההוראה או שלא פעל להפסיק את ההפרה, רשאי הוא להורות לו להפסיק את פעילותה של השלוחה שהוא מקיים בישראל, בתוך תקופה שיורה ולפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים.

(ג)

הלשכה רשאית להודיע לרשות המוסמכת לפקח על עורכי דין במדינה שבה נמצא מרכז פעילותו של משרד עורכי דין זר המקיים שלוחה בישראל, על הוראה שניתנה לגביו לפי סעיף קטן (א) או (ב).

(ד)

על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות הסעיפים 70 עד 72, בשינויים המחויבים.

[תיקון: תשס״ט־2]

סימן ה׳: כללים לעניין עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים

98יג.

כללים לעניין עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים [תיקון: תשס״ט־2]

המועצה הארצית רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע, בכללים, הוראות בעניינים אלה:

(1)

סדרי רישומם של עורכי דין זרים במרשם;

(2)

דיווחים תקופתיים בדבר כשירותם לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל שעל עורכי דין זרים למסור ללשכה;

(3)

הוראות מיוחדות לעניין אתיקה מקצועית של עורכי דין זרים הנדרשות בשל אופי עיסוקם כעורכי דין זרים;

(4)

חובות גילוי מיוחדות שיחולו על עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים;

(5)

סדרי דין בהליך לפי סעיף 98יב;

(6)

הוראות מיוחדות לעניין פעילותן של שלוחות בישראל של משרדי עורכי דין זרים.

פרק תשיעי: הוראות מעבר

99.

עורכי דין רשומים

מי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין לפי פקודת עורכי הדין, 1938 (להלן – פנקס עורכי הדין), והיה אותו זמן תושב ישראל, יהיה חבר הלשכה מתחילת חוק זה.

100.

חברות של עורכי דין במקרים מסויימים

מי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין, ולא היה תושב ישראל, או שהתעסקותו במקצוע הותלתה על ידי המועצה המשפטית, או שנתקיים בו האמור בסעיף 48(3), רשאי לבקש להתקבל ללשכה; על קבלתו יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים 42 עד 47; הוא הדין במי ששמו נמחק מפנקס עורכי הדין על פי צו המועצה המשפטית, ועברו מאז עשר שנים, אלא שהלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, להסכים לקבלו ללשכה או לסרב לו.

101.

חישוב ותק מאמנים

מי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין, תיחשב לו תקופת היותו רשום כתקופת ותק לענין הסעיפים 16 ו־29, ומי שערב תחילתו של חוק זה היה רשאי לשמש מאמן, ייחשב כאילו אושר להיות מאמן לפי סעיף 29(4).

102.

חישוב תקופת התמחות [תיקון: תשכ״ג־2]

מי שהתחיל התמחותו לפני תחילתו של חוק זה, תיחשב לו התמחותו בהתאם לתקנות לפי פקודת המועצה המשפטית, 1938, כהתמחות לפי חוק זה; מי שקוצרה תקופת התמחותו על־ידי המועצה המשפטית, תקוצר באותה תקופה גם התמחותו לפי חוק זה, ובלבד שהתחיל התמחותו לפני תחילתו של חוק זה או תוך שנתיים לאחר תחילתו, וסעיף 35(ג) לא יחול עליו.

102א.

הפחתת תקופת התמחות למי ששירת שירות מיוחד [תיקון: תשכ״ג־2, תשל״ב]

מי שלפני ה׳ באייר תש״ט (4 במאי 1949) שירת שירות מיוחד ליישוב, להקמת המדינה או למדינה, רשאית הלשכה להפחית תקופת התמחותו, ובלבד שלא תפחת משנה.

103.

שמירת בחינות

מי שנבחן בהתאם לתקנות לפי פקודת המועצה המשפטית, 1938, ייחשבו לו הבחינות שעמד בהן כבחינות לפי חוק זה.

103א.

שמירת לימודים [תיקון: תשכ״ג]

מי שקיבל מהאוניברסיטה העברית בירושלים אישור שסיים חוק לימודיו המשפטיים לפי תכנית הלימודים של בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל־אביב, רואים אותו לענין סעיף 24, כבעל השכלה משפטית גבוהה, והוא רשאי להירשם כמתמחה בתנאים האמורים בסעיף 26(2).

104.

שמירת מינויים

מי שנתמנה לפני תחילת חוק זה לפי סעיף 4(3) לפקודת עורכי הדין, 1938, ייחשב כאילו נתמנה לפי סעיף 23 לחוק זה.

105.

המשך פעולות ורציפות

כל פעולה שהמועצה המשפטית התחילה בה לפני תחילתו של חוק זה, תסיים אותה היא על אף האמור בסעיף 111, מלבד אם העבירה את המשך הטיפול בה לידי הלשכה לפי תקנות שיתקין שר המשפטים.

105א.

עבירות משמעת לפני תחילת החוק [תיקון: תשכ״ב]

עבירת משמעת לפי פקודת עורכי הדין, 1938, והתקנות שהותקנו לפיה, שנעברה לפני יום תחילתו של חוק זה, והמועצה המשפטית לא התחילה לדון בה לפני אותו יום, תידון לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה כאילו היתה עבירת משמעת לפי חוק זה שנעברה אחרי תחילתו.

106.

העברת סמכויות וחיובים [תיקון: תשכ״ג־2]

כל מקום שחיקוק חוץ מחוק זה מסמיך או מחייב את המועצה המשפטית או את הסתדרות עורכי הדין בישראל או מוסד ממוסדותיה או את לשכת הפרקליטים או לשכת עורכי הדין למינוי או לכל פעולה אחרת, תהיה מעתה מוסמכת או מחוייבת לכך המועצה הארצית של הלשכה.

106א.

תיאום חיקוקים [תיקון: תשכ״ג־2]

כל מקום בחיקוק, חוץ מחוק זה, המדבר בפנקס עורכי הדין – אף פנקס חברי לשכת עורכי הדין במשמע.

107.

רואי חשבון

הוראת סעיף 60(1) לא תחול על מי שביום קבלת חוק זה בכנסת היה רשום בפנקס עורכי הדין והיה בעל רשיון של רואה חשבון.

פרק עשירי: הפעלת החוק

108.

הבחירות הראשונות למוסדות הלשכה [תיקון: תשכ״ב]

הבחירות הראשונות לועידה הארצית ולועדים המחוזיים של הלשכה יתקיימו תוך ששה חדשים מיום פרסום חוק זה ברשומות, ויהיו חשאיות ויחסיות; לביצוע הבחירות ימנה שר המשפטים ועדת בחירות מבין חברי המועצה המשפטית; לענין בחירות אלה ולענין כל אחד משאר הדברים שייעשו לפני תחילתו של חוק זה בהתאם לסעיף 19 לפקודת הפרשנות, יראו את מי שהיה רשום בפנקס עורכי הדין ביום ט״ז בכסלו תשכ״ב (24 בנובמבר 1961) כאילו הוא חבר הלשכה; לענין סעיף זה תחילתו של סעיף 52א ביום ט״ו בכסלו תשכ״ב (23 בנובמבר 1961).

109.

התקנת כללים [תיקון: תשכ״ח, תשס״ח, תשע״ו, תשע״ז]

המועצה הארצית של הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, להתקין כללים (בחוק זה – כללים) בכל ענין הנוגע לארגון הלשכה ופעולותיה, במידה שלא נקבעו הוראות בחוק זה ובמידה שסמכות זו לא ניתנה בחוק זה לשר המשפטים, ולרבות ענינים אלה:

(1)

בחירתם, הרכבם וסדרי עבודתם של מוסדות הלשכה, וחלוקת סמכויות הלשכה ביניהם;

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים), תשכ״ב–1962.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים), תשל״ח–1978.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה), התשמ״ב–1982.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם), התש״ע–2010.

(1א)

אופן קביעת דמי חבר ואגרות למימון לפי סעיף 93, ואופן קביעת תקציב הלשכה לפי סעיף 95;

(2)

סדרי קבלתם של מתמחים ורישומם, סדרי ההתמחות ודרכי הפיקוח עליה;

פורסמו כללי לשכת עורכי־הדין (רישום מתמחים ופיקוח על התמחות), תשכ״ב–1962.

(3)

סדרי קבלת חברים ללשכה, לרבות חידוש החברות לפי חוק זה;

פורסמו כללי לשכת עורכי־הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות), תשכ״ב–1962.

(4)

כללי האתיקה המקצועית;

פורסמו כללי לשכת עורכי־הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים), תשכ״ט–1969.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות), תשל״ז–1977.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו–1986.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), התשמ״ט–1988.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א–2001.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס״ג–2003.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען), התשע״ו–2016.

(5)

סדרי הדין לפני בתי הדין המשמעתיים;

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע״ה–2015.

(6)

מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים;

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע״ה–2014.

(7)

מדי עורכי הדין וסדרי לבישתם;

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (מדי משפט), התשס״ו–2005.

(8)

חובותיהם וזכויותיהם של עורכי דין בקשר למילוי תפקידיהם המקצועיים;

(9)

חובת עורכי דין לבייל יפויי כוח הניתנים להם בבול הלשכה בסכום שייקבע;

(10)

תשלום לנציגי ציבור בוועדת האתיקה הארצית ובוועדות אתיקה מחוזיות;

(11)

תשלום לחברי הוועדה הבוחנת וחבר הבוחנים;

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ב–1962.

(12)

תנאים נוספים לעניין כשירותם למינוי וכהונתם של בעלי תפקידים, כמשמעותם בסימן ב׳ בפרק השני, או הוראות בדבר דרכי פעולתו ותנאי העסקתו של כל אחד מבעלי התפקידים, לרבות הוראות בדבר מילוי מקומו.

כל עוד המועצה הארצית של הלשכה לא התקינה כללים בענין מן הענינים האמורים בסעיף זה, רשאי שר המשפטים להתקין תקנות באותו ענין שיעמדו בתקפן עד שהמועצה הארצית, באישור השר, תתקין כללים במקומן; כל עוד גם תקנות כאמור לא הותקנו, תנהג הלשכה, ככל האפשר, כפי שנהגה המועצה המשפטית.

109א.

חובת התקנת כללים [תיקון: תש״ע]

המועצה הארצית של הלשכה תתקין, באישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, כללים לעניין אמות המידה למתן סעד משפטי למעוטי אמצעים ויכול שייקבעו אמות מידה גם לפי תחומי משפט או סוגי הליכים; הוראות סעיף 109 יחולו בשינויים המחוייבים; הלשכה תפרסם את הכללים לפי סעיף זה, בין השאר, באתר האינטרנט שלה.

110.

ביצוע ותקנות

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, בכפוף, להוראות סעיף 109.

111.

ביטולים ושמירת תקנות

פקודת עורכי הדין, 1938, ופקודת המועצה המשפטית, 1938 – בטלות; אולם התקנות שהותקנו לפיהן יעמדו בתקפן, בשינויים הנובעים מחוק זה, כאילו נעשו לפיו, כל עוד לא בוטלו בכללים או בתקנות לפי חוק זה.

112.

כותבי בקשות

פקודת כותבי בקשות (מתן רשיונות) – בטלה; מי שקיבל רשיון לפי אותה פקודה לפני כ״ח בניסן תרצ״ה (1 במאי 1935) ורשיונו היה תקף ביום קבלת חוק זה בכנסת, ושר המשפטים או מי ששר המשפטים מינה לכך אישר בכתב, תוך שלושה חדשים מאותו יום, שהוא עוסק במתן שירות כאמור בסעיף 28(3) לפקודת עורכי הדין, 1938, רשאי, על אף האמור בסעיף 20 לחוק זה, להמשיך במתן שירות כאמור בסעיף 28(3) לפקודת עורכי הדין, 1938, כאילו לא בוטל אותו סעיף; והוא הדין במי אשר שר המשפטים, או מי ששר המשפטים מינה לכך, אישר בכתב, תוך אותה תקופה, שהוא עסק במתן שירות כאמור מלפני ב׳ באייר תש״ט (1 במאי 1949) והמשיך לעשות כן עד קבלת חוק זה בכנסת.

113.

תחילת תוקף

תחילתו של חוק זה, פרט לסעיף 108, תהא כעבור תשעה חדשים לאחר קבלתו בכנסת.

[תיקון: תשל״א־2, תשפ״ד־2]

תוספת ראשונה

(סעיף 41א)

(1)

חוק פיצויי פיטורים, תשכ״ג–1963;

(2)

חוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959;

(3)

חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949;

(4)

חוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959;

(5)

חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963;

(6)

חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970;

(7)

חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי״ט–1959.

[תיקון: תשפ״ד־2]

תוספת שנייה

(סעיף 90א(ד))

תקופת השמירה של מסמכים

(החל מיום 20.2.2025):

טור א׳ סוג המסמך	טור ב׳ תקופת השמירה
1. צוואה	התקופה שעד למסירת הצוואה במקור לרשם לענייני ירושה לפי סעיף 75 לחוק הירושה, התשכ״ה–1965, או בהתאם לדרישת המצווה בכתב.
2. שטר כהגדרתו בפקודת השטרות	שבע שנים מיום שנולדה לראשונה עילת תובענה על פי השטר לפי סעיף 96 לפקודת השטרות או תקופה ארוכה יותר אם עורך הדין והלקוח הסכימו עליה בכתב, ואם נמסרה לעורך הדין הודעת ויתור על טענת התיישנות שנרשמה לפי סעיף 96(א) לפקודת השטרות – בהתאם לרישום האמור.
3. מסמכים שעניינם עסקה במקרקעין או הליך במקרקעין, ובכלל זה הסדר או רישום, בישראל או באזור; לעניין זה, ”האזור“ – כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת	25 שנים או תקופה אחרת אם עורך הדין והלקוח הסכימו עליה בכתב.
4. חומר ארכיוני שעניינו עסקה או הליך שדין זר חל עליהם	לפי תקופת ההתיישנות הקבועה בדין הזר לגבי אותו סוג של חומר ארכיוני, או תקופה אחרת אם עורך הדין והלקוח הסכימו עליה בכתב.

נתקבל בכנסת ביום כ״ט בסיון תשכ״א (13 ביוני 1961).

דוד בן־גוריון
ראש הממשלה
פנחס רוזן
שר המשפטים
יצחק בן־צבי
נשיא המדינה

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.