כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)
כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות) מתוך 
כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות), תשל״ז–1977
כללים בדבר סייגים לייצוגם של שני הצדדים בעסקאות בדירות
ק״ת תשל״ז, 1719.
בתוקף סמכותה לפי סעיף 109 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:
הגדרה
בתקנות אלה, ”קבלן“ – מי שמוכר דירה או מחכיר דירה שבנה או שעתיד לבנות בעצמו או על ידי אדם אחר, על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למכרה או להחכירה לדורות.
ייצוג אסור ברכישה
בעסקה לרכישת דירה מאת קבלן, לרבות רכישת זכויות בה, לא ייצג אותו עורך דין את הקבלן ואת הרוכש, אלא לפי הוראות סעיף 5.
שכר שירות שניתן לקבלן
לא יקבל עורך דין מרוכש כאמור בסעיף 2, במישרין או בעקיפין, שכר בעד שירות שהוא נתן לקבלן.
חובת הודעה לרוכש
עורך דין המייצג את הקבלן בעסקה כאמור בסעיף 2 חייב לציין בחוזה הרכישה כי אין הוא מייצג את הרוכש באותה עסקה.
הייצוג מותר ברישום
(א)
עורך דין המייצג את הקבלן רשאי לטפל בביצוע רישום הרכישה ויפעל בענין זה תוך נאמנות לקבלן ולרוכש גם יחד.
(ב)
עורך דין המייצג את הקבלן רשאי לקבל מן הרוכש את שכרו בעד הטיפול ברישום הרכישה.
ביטול
כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג צדדים בעסקאות בדירות ובבתי עסק), תשכ״ד–1963 – בטלים.
תחילה
תחילתם של כללים אלה ביום השלושים לאחר פרסומם; על ההסכמים שנעשו לפני תחילתם יחול הדין שהיה מחייב עד אותו היום.
השם
לכללים אלה ייקרא ”כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות), תשל״ז–1977“.
ו׳ באייר תשל״ז (24 באפריל 1977)
- יצחק ננר
יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין - נתאשר.
חיים י׳ צדוק
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.