כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר)
כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר) מתוך
כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס״ג–2003
ק״ת תשס״ג, 702.
בתוקף סמכותה לפי סעיפים 60(ב) ו־109 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961, באישור שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:
עיסוק אחר
(א)
עורך דין העוסק בעיסוק אחר נוסף על עיסוקו כעורך דין –
(1)
לא יטפל במסגרת עיסוקו האחר בענין שהוא מטפל או טיפל בו כעורך דין, ולא יטפל כעורך דין בענין שהוא מטפל או טיפל בו במסגרת עיסוקו האחר;
(2)
לא יטפל –
(א)
במסגרת עיסוקו האחר במי שהוא מטפל בו כעורך דין, אם עלולים להתקיים, במסגרת העיסוק האחר, יחסי תלות של אותו אדם בו;
(ב)
כעורך דין במי שקשור עמו במסגרת עיסוקו האחר, אם מתקיימים, במסגרת העיסוק האחר, יחסי כפיפות לו או תלות בו, של אותו אדם.
(ב)
ועדה מיוחדת בלשכה, שבראשות יושב ראש ועדת האתיקה שליד הועד המרכזי, רשאית להתיר לעורך דין לטפל בענין כאמור בסעיף קטן (א)(1) או באדם כאמור בסעיף קטן (א)(2), אם מצאה כי אין בכך כדי ליצור ניגוד ענינים בין עיסוקו כעורך דין לבין העיסוק האחר.
(ג)
עורך דין העוסק בעיסוק אחר נוסף על עיסוקו כעורך דין, יפריד הפרדה מוחלטת את המסמכים, המידע וניהול החשבונות של עיסוקו כעורך דין מאלה של עיסוקו האחר ויתייקם בנפרד.
(ד)
לענין סעיף זה לא יראו פעולות לפי חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976, כפעולות במסגרת עיסוק אחר.
שמירת דינים
כללים אלה באים להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
ביטול
(א)
(ב)
בטלים –
(1)
כללי לשכת עורכי הדין (איסור עיסוק בתיווך), התשל״א–1971;
(2)
כללי לשכת עורכי הדין (עיסוקים שאינם הולמים את מקצוע עריכת הדין), התשמ״ז–1987;
(3)
כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק מותר במסחר), התשס״ב–2001.
ה׳ בניסן התשס״ג (7 באפריל 2003)
- ישראל כלוף
יושב ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין - יוסף (טומי) לפיד
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.