תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין)
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין) מתוך 
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ג–1962
תקנות בדבר תכנית בחינות וסדריהן
ק״ת תשכ״ג, 704; תשכ״ד, 388; תשכ״ה, 1685, 1790; תשכ״ז, 1556; תשכ״ח, 114; תשכ״ט, 661, 1588; תשל״ד, 1298; תש״ם, 1348; תשמ״ה, 1832; תשמ״ו, 142, 298; תשמ״ט, 1010; תש״ן, 494; תשנ״א, 388; תשנ״ה, 38, 370, 1730; תשנ״ו, 1512; תשנ״ח, 204, 326; תשנ״ט, 18; תש״ס, 18, 106; תשס״ב, 608, 664; תשס״ג, 876; תשס״ח, 524; תשע״ב, 1604; תשע״ו, 1422; תשע״ז, 1254; תשע״ט, 1342, 1490, 1596, 1904, 1904, 2936, 3599; תש״ף, 122; תשפ״ד, 1994, 3068; תשפ״ה, 132.
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 110, 26(2) ו־39 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961, אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק ראשון: בחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל
מועדי הבחינות בדיני מדינת ישראל [תיקון: תשמ״ט, תש״ף]
(א)
בחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל (להלן – הבחינות) ייערכו מטעם הלשכה לפחות פעמיים בשנה, במועדים שתקבע.
(ב)
הודעה על מועד כל אחת מהבחינות, מקומה והשפה שבה תיערך, תפורסם באתר האינטרנט של הלשכה, לא יאוחר מ־60 ימים לפני מועד הבחינה.
בקשה להיבחן והוכחת הזכות להיבחן [תיקון: תש״ף]
(א)
בקשה להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל לפי סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ב–1962, תוגש לא יאוחר מ־30 ימים לפני מועד הבחינה, בהתאם להוראות שיפרסם המנהל הכללי של הלשכה באתר האינטרנט שלה לעניין אותו מועד בחינה.
(ב)
לבקשה כאמור בתקנת משנה (א) יצרף המבקש להיבחן מסמכים המוכיחים שהתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(2), (2א) או (3) לחוק.
(ג)
המנהל הכללי של הלשכה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר למבקש להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל להגיש בקשה במועד מאוחר מהקבוע בתקנת משנה (א).
בחינות בכתב או בעל פה [תיקון: תשמ״ט, תש״ף]
(א)
הבחינות יהיו בכתב, אולם הלשכה רשאית בנסיבות מיוחדות להתיר לנבחן, לפי בקשתו, להיבחן בחלק מן הבחינות או בכולן בעל פה.
(ב)
בחינה בכתב תימשך 3 שעות.
(ג)
הבחינות יהיו בעברית, אך רשאית הלשכה להרשות לנבחן, או לסוג נבחנים, לענות על השאלות בלועזית, ובלבד שישאו בהוצאות התרגום לעברית כפי שתקבע הלשכה.
(ד)
הלשכה רשאית לקבוע כי בחינות במועד או במקום שייקבעו יהיו בלועזית.
(ה)
מי שהוכיח ידיעה מספקת בשפה העברית, כנדרש לצורך רישומו כמתמחה, בהתאם לסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ב–1962, לא יהיה רשאי להיבחן בלועזית.
נושאי הבחינות [תיקון: תשל״ד, תשנ״ט, תש״ף, תשפ״ה]
(א)
הבחינות יהיו בנושאים אלה:
(1)
דיני חיובים ודיני עבודה וביטוח סוציאלי;
(2)
דיני קנין;
(3)
דיני משפחה וירושה;
(4)
דיני העונשין וסדר הדין הפלילי;
(5)
דיני מסחר א׳ (תאגידים);
(6)
דיני מסחר ב׳ (פשיטת רגל, חדלות פירעון, פירוק, שטרות, מסים ונושאים מסחריים אחרים);
(7)
סדר הדין האזרחי ואתיקה מקצועית;
(8)
דיני חוקה ומינהל.
(ב)
הדינים שבהם ייבחנו הנבחנים בכל נושא יהיו כמפורט בתוספת וכנוסחם 30 ימים לפני הבחינה, זולת אם בוטלו לפני כן.
(הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2024): הדינים שבהם ייבחנו הנבחנים בכל נושא יהיו כמפורט בתוספת הראשונה וכנוסחם 30 ימים לפני הבחינה, זולת אם בוטלו לפני כן.
כל בחינה בשני נושאים לפחות
(א)
נבחן רשאי להיבחן במועד אחד בכל הנושאים הקבועים בתקנה 4, או בחלקם במועד אחד ובחלקם במועדים אחרים, ובלבד שבכל מועד ייבחן בשני נושאים לפחות, כל עוד נשאר לו יותר מנושא אחד.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית הלשכה להרשות לנבחן להיבחן במועד אחד בנושא אחד בלבד, אם ראתה לעשות כן עקב שירות צבאי של הנבחן.
פטור [תיקון: תשכ״ה, תשכ״ה־2, תשכ״ט]
(א)
הלשכה רשאית לפטור בוגר בלימודי המשפט במוסד שבחוץ לארץ, שנתמלאו בו התנאים האמורים בסעיף 25(2) לחוק, מבחינה בנושא מסויים, אם ראתה שהדינים שאותו אדם עמד בהם בבחינה במוסד כאמור באותו נושא דומים לדיני ישראל.
(ב)
הלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, לפטור אדם שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3) לחוק, מבחינה בנושא מסויים, אם ראתה שהדינים בארץ שבה שימש אותו אדם בתפקיד מהתפקידים האמורים באותו סעיף, דומים לדיני ישראל.
(ג)
הלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, לפטור מבחינה בנושא מסויים אדם שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 103א לחוק.
בוחנים ומפקחים
(א)
הלשכה תמנה בוחנים ומפקחים על הבחינות דרך כלל או לבחינות במועד מסויים, או לבחינות בנושא מסויים; הלשכה רשאית לשלם להם שכר כפי שתקבע.
(ב)
נבחן חייב למלא אחר הוראות המפקח על הבחינה.
הנוהג בבחינות
(א)
לכל נבחן ייקבע מספר והנבחן ירשום על גבי מחברתו את נושא הבחינה ואת מספרו; לא ירשום נבחן את שמו במחברת.
(ב)
השתמש נבחן במחברות אחדות, ינהג בכל אחת מהן כאמור בתקנת משנה (א), ויצרפן למחברת הראשונה לאחר שסימן את המחברות במספרים סידוריים.
(ג)
נבחן יכתוב את תשובותיו בצד אחד של הדף.
(ד)
לא יתלוש נבחן דפים מתוך מחברת הבחינה.
שימוש בספרים
(א)
הלשכה רשאית להתיר לנבחנים להשתמש בשעת הבחינה בספר המכיל את נוסח החיקוקים.
(ב)
הותר להשתמש בספר כאמור, לא ישתמש הנבחן בספר או ברשימה או בכתב אחר הכולל פירוש, הערה או רישום אחר זולת נוסח החיקוק עצמו.
משמעת
נבחן שיש ברשותו בשעת הבחינה ספר, רשימה או כתב שהחזקתם בשעת הבחינה אסורה לפי תקנה 9, או שהוא עוזר או מפריע לנבחן אחר, או שאינו ממלא אחר הוראות המפקח, רשאי המפקח, אם יש לו יסוד להניח שהנבחן עשה כאמור, להפסיק את בחינתו ולהוציאו מחדר הבחינות.
דין העובר על המשמעת
(א)
נבחן שפגע במשמעת כאמור בתקנה 10, בין אם הופסקה בחינתו והוצא מחדר הבחינות ובין שלא הופסקה בחינתו או לא הוצא, רשאית הלשכה לאסור עליו להשתתף בבחינה במועד אחר, אם באותו נושא בלבד ואם בנושאים אחרים, אם בכלל ואם לזמן מסויים; כן רשאית היא לפסול כל בחינה שכבר נבחן בה.
(ב)
לא תחליט הלשכה החלטה לפי תקנת משנה (א) אלא לאחר שנתנה לנבחן הזדמנות להשמיע טענותיו בפניה או בפני ועדה שתמנה לכך.
תוצאות הבחינה
(א)
תוצאות הבחינות יהיו מסורות לשיקול דעתו של הבוחן ויצויינו במספר אחוזים שלא יעלה על 100.
(ב)
נערכו הבחינות בעל פה על ידי שני בוחנים בצוותא ונחלקו דעותיהם, הולכים אחרי הבוחן המקל.
(ג)
על תוצאות הבחינות תודיע הלשכה לנבחן לאחר שתקבלן מידי הבוחן.
דין מי שנכשל בבחינה
(א)
מי שקיבל בנושא שנבחן בו פחות מ־61 אחוזים ייחשב כנכשל בו.
(ב)
נבחן שנכשל רשאי להיבחן שנית בנושא שנכשל בו באחד המועדים שנקבעו לפי תקנה 1.
(ג)
קיבל הנבחן יותר מ־45 אחוזים רשאית הלשכה, לפי בקשתו, לקבוע לו לבחינה שניה מועד מוקדם מן הקבוע לפי תקנה 1.
אישור על תוצאות הבחינות
נבחן שעמד בבחינה בכל הנושאים הקבועים בתקנה 4, או באלה שלא פטרוהו מהם, זכאי לקבל על כך אישור מאת הלשכה.
[תיקון: תשע״ב]
פרק ראשון א: בחינות הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים
מועדי הבחינה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים [תיקון: תשע״ב, תש״ף]
(א)
הבחינה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים לפי סעיף 98ו(א)(3) לחוק (להלן בפרק זה – הבחינה באתיקה מקצועית) תיערך מטעם הלשכה פעמיים בשנה לפחות, במועדים שתקבע.
(ב)
הודעה על מועד הבחינה באתיקה מקצועית ומקומה תפורסם באתר האינטרנט של הלשכה, לא יאוחר מ־60 ימים לפני מועד הבחינה.
(ג)
הבקשה להיבחן בבחינה באתיקה מקצועית לפי סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ב–1962, תוגש לא יאוחר מ־30 ימים לפני מועד הבחינה, בהתאם להוראות שיפרסם המנהל הכללי של הלשכה באתר האינטרנט שלה, לעניין אותו מועד בחינה.
(ד)
המנהל הכללי של הלשכה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר למבקש להיבחן בבחינה באתיקה מקצועית להגיש בקשה במועד מאוחר מהקבוע בתקנת משנה (ג).
בחינה בכתב [תיקון: תשע״ב]
הבחינה באתיקה מקצועית תיערך בכתב, ואולם הלשכה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להתיר לנבחן, לפי בקשתו, להיבחן בעל–פה.
נושאי הבחינה [תיקון: תשע״ב]
(א)
הבחינה תהיה בדינים אלה:
(1)
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961 – סעיפים 53, 54 עד 60, 61, 62, 75, 81 עד 88, 90, בסעיף 98ב(ג) – הרישה ופסקאות (2) ו־(4), 98ג, 98ה, 98ט עד 98יא;
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
(7)
(ב)
הדינים שבהם ייבחנו הנבחנים כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כנוסחם 30 ימים לפני הבחינה, זולת אם בוטלו לפני כן.
החלת הוראות [תיקון: תשע״ב]
תקנות 7 עד 14 יחולו בשינויים המחויבים גם לעניין הבחינה באתיקה מקצועית.
[תיקון: תשע״ז]
פרק שני: בחינת הלשכה להסמכה לעריכת דין
מועד הבחינה [תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ה־3, תשנ״ו, תשע״ז, תשע״ז, תש״ף]
בחינת הלשכה להסמכה לעריכת דין לפי סעיף 38 לחוק (להלן – בחינת ההסמכה) תיערך פעמיים בשנה, במועדים שתקבע הלשכה; הודעה על מועד כל אחת מבחינות ההסמכה ומקומה תפורסם באתר האינטרנט של הלשכה, לא יאוחר מ־90 ימים לפני מועד הבחינה.
מועד בחינה מיוחד [תיקון: תשנ״ו, תשע״ז]
על אף האמור בתקנה 15, רשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לקבוע מועד נוסף לבחינת ההסמכה, מסיבות מיוחדות שירשום בהחלטתו.
מועד בחינה למשרתים במילואים בקריאת פתע [תיקון: תשע״ו, תשע״ז]
(א)
בלי לגרוע מהאמור בתקנה 15א, תיערך בחינת ההסמכה במועד נוסף שיורה שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין אם עשרים נבחנים לפחות שהיו זכאים לגשת לבחינה, בין אם ניגשו לבחינה ובין אם לאו, נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע.
(ב)
לעניין תקנה זו –
”בחינה“ – בחינת ההסמכה לפי תקנה 15 שנערכה לראשונה לאחר שנקראו לשירות מילואים כאמור;
”שירות מילואים בקריאת פתע“ – אחד או יותר מאלה:
(1)
שירות מילואים לפי סעיף 8 או 9 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008 (להלן – חוק שירות מילואים), שמשכו 7 ימים או יותר בחודשיים שקדמו ליום הבחינה בכתב;
(2)
שירות מילואים לפי חוק שירות מילואים שמשכו 7 ימים או יותר בהתראה קצרה מ־72 שעות בחודשיים שקדמו ליום הבחינה בכתב;
(3)
שירות מילואים לפי סעיף 8 או 9 לחוק שירות המילואים או שירות מילואים בהתראה קצרה מ־72 שעות, שחל כולו או חלקו ביום הבחינה בכתב עצמו או בעשרת הימים שקדמו לו.
(ג)
נקבע מועד מיוחד לבחינה לפי תקנת משנה (א), יהיה זכאי להיבחן בו מי שנקרא לשירות מילואים בקריאת פתע וכן בן זוגו; לעניין זה, ”בן זוג“ – בן זוג של חייל המילואים ולהם ילד משותף אחד או יותר שגילו לא עולה על 18 שנים.
(ד)
המנהל הכללי של הלשכה יפרסם באתר האינטרנט שלה את המידע בדבר הזכאות למועד מיוחד כמפורט בתקנה זו.
[תיקון: תשנ״ח, תשע״ז]
(בוטלה).
הבקשה להיבחן [תיקון: תשע״ז, תש״ף]
(א)
הבקשה להיבחן בבחינת ההסמכה לפי סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (ידיעה בשפה העברית, ואגרות בחינות בעברית, בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין), התשכ״ב–1962, תוגש לא יאוחר מ־45 ימים לפני מועד הבחינה, בהתאם להוראות שיפרסם המנהל הכללי של הלשכה באתר האינטרנט שלה, לעניין אותו מועד בחינה.
(ב)
לבקשה יצורפו מסמכים המוכיחים את זכותו של המבקש להיבחן בבחינת ההסמכה; אישור מאת הלשכה שהמועמד סיים את תקופת התמחותו תהא ראיה מכרעת לענין זה.
(ג)
המנהל הכללי של הלשכה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר למבקש להיבחן בבחינת ההסמכה להגיש בקשה במועד מאוחר מהקבוע בתקנת משנה (א).
[תיקון: תשע״ז]
(בוטלה).
מתכונת הבחינה [תיקון: תשכ״ט, תש״ם, תשמ״ה, תשנ״א, תשנ״ה־2, תשנ״ח, תשס״ג, תשע״ז, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ה]
(א)
בחינת ההסמכה תיערך בכתב ותורכב משלושה חלקים: שני חלקים הערוכים כשאלון רב־ברירה (להלן – שאלון), שבהם יסמן הנבחן תשובה אחת כנכונה מבין מספר אפשרויות שיינתנו לו, וחלק שלישי הערוך כמטלת כתיבה, הכול לפי החלטת הוועדה הבוחנת שמונתה לפי סעיף 40(ב) לחוק (להלן – הוועדה הבוחנת).
(ב)
בשאלון אחד ירוכזו שאלות בסדרי דין ובמקצועות מעשיים נוספים (להלן – הדין הדיוני), ובשאלון שני ירוכזו שאלות בדין המהותי; במצורף לשאלון בדין המהותי יחולקו לנבחנים במהלך הבחינה דברי חקיקה שבהם עוסקות השאלות; הוועדה הבוחנת תחליט על הנושאים או צירופי הנושאים שייכללו בשאלון מתוך הנושאים המפורטים בתקנה 18א.
(ג)
משקל הציון בכל שאלון לא יפחת מ־40 אחוזים מהציון הכולל בבחינה ומשקלו של הציון במטלת הכתיבה לא יפחת מ־15 אחוזים מהציון הכולל בבחינה.
(ד)
הוועדה הבוחנת תחליט ותפרסם באתר האינטרנט של הלשכה את סדר החלקים כפי שיופיעו בבחינה, משך הזמן שיוקצה לפתרון כל חלק, המשקל שיינתן בציון הכולל לכל חלק בבחינה, ואת רשימת החיקוקים, שחלקם ייכללו בבחינה, לכל המאוחר שלושה חודשים לפני יום הבחינה.
(ה)
(הוראת שעה מיום 21.4.2024 עד יום 31.12.2025): בלי לגרוע מהוראות אחרות שנקבעו לפי החוק, רשאית הוועדה הבוחנת להחליט ולפרסם באתר האינטרנט של הלשכה רשימת חיקוקים באופן שהיקף חומר הבחינה יצומצם ב־20 אחוזים לפחות מהיקף החומר לבחינה כפי שעולה מרשימת החיקוקים שפורסמה לפי תקנת משנה (ד), לגבי נבחן שהוא אחד מהמפורטים להלן, וזאת לכל המאוחר שלושה חודשים לפני יום הבחינה:
(1)
משרת מילואים; לעניין זה, ”משרת מילואים“ – מי שנקרא לשירות מילואים, כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008, למשך הימים ובמהלך החודשים המפורטים להלן:
(א)
שירות מילואים שמשכו 14 ימים לפחות, בחודש שקדם ליום הבחינה;
(ב)
שירות מילואים שמשכו 28 ימים לפחות, בחודשיים שקדמו ליום הבחינה;
(ג)
שירות מילואים שמשכו 42 ימים לפחות, בארבעת החודשים שקדמו ליום הבחינה;
(2)
מי שהוא הורה, בן זוג, ילד או אח של אחד מאלה:
(1)
חייל שנספה במערכה כהגדרתו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950, כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;
(2)
נפגע כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970, שהפגיעה גרמה למותו של הנפגע, כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;
(3)
חטוף או נעדר כהגדרתם בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023;
לעניין תקנת משנה זו, ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – כהגדרתן בסעיף 1(ג) לחוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס׳ 41 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2024.
(ו)
(הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2025): בבחינה שבמועד דצמבר 2024 (להלן – מועד הבחינה) יחולו הוראות תקנת משנה (ה) גם לגבי נבחן שמקום מגוריו הקבוע היה באזור המנוי בתוספת השנייה, לכל הפחות בשלושה חודשים שקדמו למועד הבחינה; לעניין זה, ”מקום מגוריו הקבוע“ – לפי המען המופיע בתעודת הזהות שלו או לפי תצהיר בחתימתו ובחתימת עורך דין.
(ז)
(הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2025): בבחינות שיתקיימו בתקופה שמיום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025) תינתן לנבחן שהוא אחד מהמפורטים להלן, הקלה של תוספת זמן בבחינה, כך שלמשך הזמן שהוקצה לפתרון של כל חלק בבחינה יינתן פרק זמן נוסף כלהלן: 10 דקות לחלק הערוך כמטלת כתיבה, 15 דקות לחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני ו־25 דקות לחלק העוסק בשאלות בדין המהותי:
(1)
משרת מילואים או בן זוג של משרת מילואים; לעניין פסקה זו, ”משרת מילואים“ – כהגדרתו בתקנת משנה (ה), וכן מי שנקרא לשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008, ושירותו חל, כולו או חלקו, ביום הבחינה או בעשרת הימים שקדמו ליום הבחינה;
(2)
חטוף או נעדר כהגדרתם בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולות איבה, התשפ״ד–2023, או שהוא בן משפחה מקרב הראשונה של חטוף או נעדר כאמור;
(3)
הוא היה מפונה בשלושת החודשים שקדמו למועד הבחינה, או בחלקם, מיישוב שנכלל בתוספת לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006;
(4)
הוא בן משפחה מקרבה ראשונה של אדם שנהרג בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה כהגדרתן בתקנת משנה (ה).
(ח)
(הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2025): תוספת זמן לפי תקנת משנה (ז) לא תינתן למי שנבחן במתכונת בחינה מפוצלת לפי תקנה 4 לתקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024.
(ט)
(הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2025): תוקם ועדת חריגים בלשכת עורכי הדין שתדון בבקשות לתוספת זמן בבחינה של מי שאינו עומד בתנאים הקבועים בתקנת משנה (ז), ובלבד שעילת בקשתם קשורה לפעולות האיבה או לפעולות המלחמה, כהגדרתן בתקנת משנה (ה).
נושאי הבחינה [תיקון: תשנ״ח, תשע״ז, תש״ף]
(א)
בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה:
(1)
סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין;
(2)
סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה;
(3)
סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי;
(4)
הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים;
(5)
היבטים דיוניים של חוקי היסוד;
(6)
סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם.
(ב)
בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה:
(1)
דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין;
(2)
דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה;
(3)
דיני הקניין, לרבות דיני הירושה;
(4)
משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים;
(5)
דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין;
(6)
חוקי יסוד;
(7)
מיסוי מקרקעין;
(8)
התיישנות.
(ג)
לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
[תיקון: תשנ״ח, תשע״ז]
(בוטלה).
תוצאות הבחינה [תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשע״ז, תשע״ט, תשע״ט־2, תשע״ט־4]
מי שקיבל ציון של 60 אחוזים לפחות מהציון הכולל בבחינה, יראו אותו כמי שעבר את הבחינה.
נבחן עם מוגבלות [תיקון: תש״ס, תשע״ז]
(א)
לענין הבחינה בכתב לפי תקנה 18ב, רשאית הועדה הבוחנת, לבקשת נבחן שהוא אדם עם מוגבלות כמשמעותו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998, לקבוע בעבורו התאמות הנדרשות מחמת המוגבלות ואשר יש בהן כדי להבטיח שייבחן בתנאים שווים ככל האפשר לשאר הנבחנים.
(ב)
התאמות שתקבע הועדה הבוחנת כאמור בתקנת משנה (א), יכול שיהיו קביעת מתכונת בחינה שלא כאמור בתקנה 18.
הליך ערר על תוצאות הבחינה [תיקון: תשע״ז]
(א)
נבחן רשאי לערור על ציון שקיבל בכפוף להוראות אלה:
(1)
על ציון בשאלון רב הברירה ניתן לערור לוועדה הבוחנת או לוועדת משנה שהיא הסמיכה לעניין זה מבין חבריה; הסמיכה הוועדה הבוחנת ועדת משנה לעניין זה כאמור תדון ועדת המשנה בכל העררים של אותו מועד;
(2)
ערר לפי פסקה (1) יוגש בכתב, מנומק, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הציון, באמצעות טופס מקוון המופיע באתר האינטרנט של הלשכה;
(3)
החלטה בערר לפי פסקה (1) תינתן בתוך 30 ימים מהיום האחרון להגיש ערר לפי פסקה (2); ההחלטה תינתן בכתב ואפשר שתפורסם בהודעה אחת המתייחסת לכלל העררים שהוגשו ותפורסם באתר האינטרנט של הלשכה;
(4)
על ציון במטלת הכתיבה ניתן לערור לוועדה הבוחנת; הוגש ערר כאמור תמנה הוועדה הבוחנת בוחן מבין חבר הבוחנים כמשמעותו בסעיף 40(ו) לחוק (להלן – חבר הבוחנים) אשר ידון בערר ובלבד שבוחן זה לא בדק את הבחינה מושא הערר לראשונה;
(5)
ערר לפי פסקה (4) יוגש בכתב, מנומק, בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הציון באמצעות טופס מקוון המופיע באתר האינטרנט של הלשכה;
(6)
החלטה בערר לפי פסקה (4) תינתן בתוך 30 ימים מהיום האחרון להגיש ערר לפי פסקה (5); ההחלטה תינתן בכתב.
(ב)
הציון הסופי של הנבחן יהיה הציון שנקבע בערר לפי תקנה זו; החליטה הוועדה הבוחנת במסגרת ערר שהוגש לה לפי תקנת משנה (א)(1) על שינוי בפתרון הבחינה, תשנה הוועדה הבוחנת לפי ההחלטה האמורה גם את הציון של כל מי שלא עבר את הבחינה לפני מועד קבלת ההחלטה אף אם לא הגיש ערר.
מתן תוספת ניקוד [תיקון: תשע״ט־3]
(א)
בלי לגרוע מהאמור בתקנה 18ה, השתכנעה הוועדה הבוחנת כי נפלו ליקויים משמעותיים בבחינת ההסמכה, רשאית היא לקבוע כי תינתן תוספת ניקוד, בשיעור אחיד או על פי נוסחה אחידה, לכלל הנבחנים, או לנבחנים שהשיבו על סוג מסוים של שאלות או על חלק מסוים בבחינה שבהם נפל הליקוי.
(ב)
הוועדה הבוחנת תפרסם לציבור את החלטתה כאמור בתקנת משנה (א), בצירוף נימוקים והסבר בדבר האופן שבו תחושב תוספת הניקוד.
הכשירות להיכלל בחבר הבוחנים [תיקון: תשע״ז]
כשיר להיכלל בחבר הבוחנים מי שהתקיימו בו כל אלה:
(1)
חבר לשכת עורכי הדין, לרבות מי שהגביל חברותו בלשכה לפי סעיף 52ב לחוק;
(2)
השתתף בהכשרה לחיבור שאלות או לבדיקת הבחינה, לפי העניין, במתכונת שאישרה הוועדה הבוחנת;
(3)
עסקיו או עיסוקיו אינם עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקיד זה;
(4)
התחייב לשמור בסוד כל מידע שיצר, או שאליו נחשף במסגרת תפקיד זה.
[תיקון: תשנ״ח, תשע״ז]
(בוטלה).
[תיקון: תשנ״ח, תשע״ז]
(בוטלה).
בחינות חוזרות [תיקון: תשנ״ח, תשע״ז]
אישור על תוצאות בחינת התמחות [תיקון: תשע״ז]
נבחן שעמד בבחינת ההסמכה זכאי לקבל על כך אישור מאת הלשכה.
פרק שלישי: הוראות שונות
ביטולים
הנוסח שולב בתקנות המועצה המשפטית, תשי״ג–1953.
[תיקון: תשע״ב]
(בוטלה).
[תיקון: תשכ״ז, תשל״ד, תש״ם, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ט, תשס״ח, תשפ״ה]
תוספת ראשונה
(תקנה 4(ב))
(נקראת ”תוספת ראשונה“ כהוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2024, בנוסח הקבוע נקראת: ”תוספת“):
הערה: הסימון * ליד חיקוק מסמל שנדרשת בו ידיעה כללית בלבד.
1.
דיני חיובים ודיני עבודה וביטוח סוציאלי
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
(7)
(8)
(9)
(10)
(11)
(12)
(13)
(14)
(15)
(16)
(17)
(18)
(19)
(20)
(21)
(22)
(23)
(24)
(25)
(26)
(27)
(28)
(29)
(30)
(31)
(32)
(33)
(34)
(35)
(36)
(37)
(38)
(39)
(40)
(41)
(42)
(43)
(44)
(45)
(46)
(47)
(48)
(49)
(50)
(51)
2.
דיני קניין
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
(7)
(8)
(9)
(10)
(11)
(12)
(13)
3.
דיני משפחה וירושה
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
(7)
(8)
(9)
(10)
(11)
(12)
(13)
(14)
(15)
(16)
(17)
(18)
(19)
(20)
(21)
(22)
(23)
(24)
(25)
(26)
(27)
(28)
(29)
(30)
(31)
(32)
(33)
(34)
4.
דיני העונשין וסדר הדין הפלילי
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
(7)
(8)
(9)
(10)
(11)
(12)
(13)
(14)
(15)
(16)
(17)
(18)
(19)
(20)
חוק העונשין, התשל״ז–1977 – החלק המקדמי, חלק א׳: כללי, חלק ב׳: עבירות – פרק ז׳ סימן ז׳, פרק ט׳, פרק י׳ סימן ו׳1; בשאר החוק תידרש ידיעה כללית בלבד
(21)
(22)
(23)
(24)
(25)
(26)
פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973 – פרקים א׳, ג׳ ו־ה׳; בשאר הפרקים תידרש ידיעה כללית בלבד
(27)
(28)
(29)
(30)
(31)
(32)
(33)
5.
דיני מסחר א׳ (תאגידים)
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
6.
[תיקון: תש״ף]
דיני מסחר ב׳ (פשיטת רגל, פירוק, שטרות, מסים ונושאים מסחריים אחרים)
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
(7)
(8)
(9)
(10)
(11)
(12)
7.
[תיקון: תש״ף]
סדר הדין האזרחי ואתיקה מקצועית
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
(7)
חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976 – סעיפים 7 עד 20; בשאר הסעיפים תידרש ידיעה כללית בלבד
(8)
(9)
(10)
(11)
(12)
(13)
(14)
(15)
(16)
(17)
(18)
(19)
(20)
(21)
(22)
(23)
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 – הבחינה תכלול עריכת כתבי טענות
(24)
(25)
8.
[תיקון: תש״ף]
דיני חוקה ומינהל
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
(7)
(8)
(9)
(10)
(11)
(11א)
(12)
(13)
(14)
(15)
(16)
(17)
(18)
(19)
(20)
(21)
(22)
(23)
(24)
(25)
(26)
(27)
(28)
(29)
(30)
(31)
(32)
(33)
(34)
(35)
(36)
(37)
(38)
(39)
(40)
(41)
(42)
(43)
(44)
(45)
(46)
(47)
(48)
(49)
(50)
(51)
(52)
(53)
(54)
(55)
(56)
(57)
(58)
(59)
הערה: בתוספת זו, ”חוק“, ”פקודה“ או ”תקנות“ – חוק, פקודה או תקנות כפי שתוקנו עד חודש אחד לפני הבחינות, ואם לא בוטלו עד אז.
[תיקון: תשפ״ה]
תוספת שנייה
(תקנה 18(ו))
(הוראת שעה מיום 11.11.2024 עד יום 31.12.2024):
| אזור | רשויות ויישובים |
|---|---|
| גולן צפון | בוקעת׳א, מג׳דל שמס, מסעדה, עין קיניה חלק מיישובי המועצה האזורית גולן: אודם, אורטל, אל רום, מרום גולן, נווה אטי״ב, נמרוד, עין זיוון, שעל, רמת טראמפ, מצוק עורבים |
| גולן דרום | קצרין חלק מיישובי המועצה האזורית גולן: אבני איתן, אלוני בשן, אלי עד, אניעם, אפיק, בני יהודה, גבעת יואב, גשור, חד־נס, חספין, יונתן, כנף, כפר חרוב, מבוא חמה, מיצר, מעלה גמלא, נאות גולן, נוב, נטור, קדמת צבי, קשת, רמות, רמת מגשימים חלק מיישובי המועצה האזורית עמק הירדן: אלמגור, אשדות יעקב (איחוד), אשדות יעקב (מאוחד), האון, מסדה, מעגן, עין גב, שער הגולן, תל קציר |
| קו העימות | גוש חלב (ג׳ש), חורפיש, כפר ורדים, מטולה, מעליא, מעלות־תרשיחא, נהרייה, ר׳ג׳ר, פסוטה, פקיעין, קריית שמונה, שלומי חלק מיישובי המועצה האזורית הגליל העליון: ברעם, גונן, דן, דפנה, הגושרים, יפתח, יראון, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר סאלד, להבות הבשן, מלכיה, מנרה, מעיין ברוך, משגב עם, נאות מרדכי, סאסא, עמיר, צבעון, שדה נחמיה, שמיר, שניר חלק מיישובי המועצה האזורית מבואות החרמון: בית הלל, דישון, יובל, מרגליות, מרכז כ״ח, רמות נפתלי, שאר ישוב חלק מיישובי המועצה האזורית מטה אשר: אדמית, אילון, בן עמי, בצת, געתון, גשר הזיו, חניתה, יחיעם, כברי, כפר ראש הנקרה, לימן, מצובה, סער, עברון, ערב אל־עראמשה חלק מיישובי המועצה האזורית מעלה יוסף: אבירים, אבן מנחם, אלקוש, גורן, גורנות הגליל, הילה, זרעית, חוסן, יערה, מנות, מעונה, מתת, נווה זיו, נטועה, עבדון, עין יעקב, פקיעין החדשה, צוריאל, שומרה, שתולה חלק מיישובי המועצה האזורית מרום הגליל: אביבים, דוב״ב, דלתון, כרם בן זמרה, עלמה, ריחאנייה |
| גליל עליון | אבו סנאן, בית ג׳ן, בענה, ג׳דידה־מכר, ג׳וליס, דיר אל־אסד, חצור הגלילית, טובא־זנר׳רייה, יאנוח־ג׳ת, יסוד המעלה, כיסרא־סמיע, יירכא, כפר יאסיף, כרמיאל, מג׳ד אל־כרום, מגדל תפן, מזרעה, נחף, סאג׳ור, עכו, צפת, ראמה, ראש פינה חלק מיישובי המועצה האזורית הגליל העליון: איילת השחר, גדות, חולתה, כפר הנשיא, כרי דשא, מחניים, עמיעד, קדרים חלק מיישובי המועצה האזורית מבואות חרמון: אליפלט, אמנון, כורזים, כחל, כרכום, משמר הירדן, שדה אליעזר חלק מיישובי המועצה האזורית מטה אשר: אחיהוד, אפק, אשרת, בוסתן הגליל, בית העמק, יסעור, כליל, כפר מסריק, לוחמי הגטאות, נס עמים, נתיב השיירה, עין המפרץ, עמקה, רגבה, שבי ציון, שיח׳ דנון, שומרת חלק מיישובי המועצה האזורית מעלה יוסף: גיתה, לפידות חלק מיישובי המועצה האזורית מרום הגליל: אור הגנוז, אמירים, ביריה, בר־יוחאי, כדיתה, כפר שמאי, מירון, עין אל־אסד, עמוקה, פרוד, שזור, שפר, כפר חושן (ספסופה) חלק מיישובי המועצה האזורית משגב: בר לב, גילון, הר חלוץ, חורשים, טל־אל, כישור, כמאנה, כמון, לבון, מכמנים, פלך, צורית, תובל |
| מרכז הגליל | אעבילין, בעינה־נג׳ידאת, ביר אל־מכסור, דיר חנא, טורעאן, כאבול, כווכב אבו אל־היג׳א, כפר מנדא, מר׳אר, סח׳נין, עילבון, עראבה, שעב, שפרעם, טמרה חלק מיישובי המועצה האזורית אל־בטוף: עוזיר, רומאנה, רומת אל־היב חלק מיישובי המועצה האזורית גליל תחתון: בית רימון, מסד, מצפה נטופה חלק מיישובי המועצה האזורית מרום הגליל: חזון, טפחות, כלנית, כפר חנניה, ענבר חלק מיישובי המועצה האזורית משגב: אבטליון, אשבל, אשחר, דמידה, הררית, חוג׳ייראת (זהרה), חוסנייה, יובלים, יודפת, יעד, לוטם, מורן, מורשת, מנוף, מצפה אבי״ב, סלאמה, עצמון (שגב), ערב אל־נעים, צבייה, קורנית, ראס אל־עין, רקפת, שורשים, שכניה חלק מיישובי המועצה האזורית עמק יזרעאל: חנתון |
| גליל תחתון | טבריה, יבנאל, כפר כמא, מגדל חלק מיישובי המועצה האזורית גליל תחתון: ארבל, גבעת אבני, הודיות, הזורעים, כפר זיתים, כפר חיטים, לביא, מצפה, שדה אילן, שרונה חלק מיישובי המועצה האזורית מרום הגליל: לבנים חלק מיישובי המועצה האזורית עמק הירדן: אלומות, אפיקים, בית זרע, גינוסר, דגניה א׳, דגניה ב׳, חוקוק, כינרת מושבה, כינרת קבוצה, פורייה (כפר עבודה), פורייה (נווה עובד), פורייה עילית, רביד חלק מיישובי המועצה האזורית אל־בטוף: ואדי אל־חמאם |
| המפרץ | חיפה, טירת כרמל, נשר, קריית מוצקין, קריית ים, קריית ביאליק, קריית אתא, רכסים חלק מיישובי המועצה האזורית חוף הכרמל: החותרים, כפר גלים חלק מיישובי המועצה האזורית זבולון: איבטין, אושה, יגור, כפר ביאליק, כפר המכבי, כפר הנוער הדתי, כפר חסידים א׳, כפר חסידים ב׳, רמת יוחנן |
| העמקים | קריית טבעון, כפר תבור, מגדל העמק, נצרת, נוף הגליל, עפולה, בסמת טבעון, אכסאל, דבוריה, זרזיר, יפיע, כעבייה, כפר כנא, משהד, עילוט, עין מאהל, ריינה, רמת ישי, שיבלי, המועצה האזורית בוסתאן אל־מרג׳, המועצה האזורית גלבוע, המועצה האזורית עמק יזרעאל |
| כרמל | דאליית אל־כרמל, עספייא |
| ואדי ערה | יוקנעם עילית, המועצה האזורית מגידו |
כ״ד בחשון תשכ״ג (21 בנובמבר 1962)
- דב יוסף
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.