חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)

חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה), התשנ״ח–1998


תוכן עניינים

פרק א׳: מטרת החוק

מטרת החוק
חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לבטל חוקים, לדחות תחילתם של חוקים ולקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר הגברת הצמיחה והתעסוקה, השגת יעדי התקציב ועמידה במגבלת הגרעון לשנת הכספים 1998, ולהשגת יעדי המדיניות הכלכלית.

פרק ב׳: יסודות התקציב

פרק ג׳: ריסון מחירים

פרק ד׳: מוניות

הנוסח שולב בפקודת התעבורה.

פרק ה׳: ביטוח לאומי

פרק ו׳: ביטוח בריאות ממלכתי

התחשבנות בעד שירותי אשפוז בבתי־חולים ציבוריים בשנת 1998
(א)
בסעיף זה –
”בית חולים ציבורי כללי“ – בית חולים ממשלתי כללי, בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים וכן כל בית חולים כללי שהינו תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה; לענין זה, ”בית חולים ממשלתי“ – לרבות פעילות המתבצעת בו בידי תאגיד בריאות, כהגדרתו בסעיף 22 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”מחיר שירותי בריאות“ – מחירי יום אשפוז ושירותים אמבולטוריים ודיפרנציאליים בבתי חולים ציבוריים כלליים, כפי שנקבע מעת לעת בהיתר לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996;
”תוספת ריאלית“ – לאחר עדכון מחירי שירותי הבריאות;
”תקרת צריכה בסיסית פרטנית במחיר מלא“ – הסכום המקסימלי השנתי שנקבע לתשלום במחיר מלא מקופת חולים לבית חולים ציבורי כללי לשנת 1997, בהתאם לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997), התשנ״ז–1996;
”תקרת צריכה בסיסית כוללת במחיר מלא“ – תקרת הצריכה הבסיסית הפרטנית במחיר מלא של כל קופות החולים בכל בתי החולים הציבוריים הכלליים;
”תקרת צריכה לקופה במחיר מלא“ – תקרת הצריכה הבסיסית הפרטנית במחיר מלא לכל קופת חולים בכל אחד מבתי החולים הציבוריים הכלליים, בתוספת 1% לשנת 1998, או בתוספת בשיעור אחר שקבעו שר הבריאות ושר האוצר לאותה קופה ביחס לכל בתי החולים, בצו לפי סעיף קטן (ג);
”תקרת צריכה כוללת במחיר מלא“ – תקרת הצריכה הבסיסית הכוללת במחיר מלא בתוספת ריאלית של 1% בשנת 1998.
(ב)
קופת חולים תשלם עבור שירותים שצרכה בבית חולים ציבורי כללי בשנת 1998, כמפורט להלן:
(1)
עד לתקרת הצריכה לקופה במחיר מלא – לפי מחירי שירותי הבריאות;
(2)
מעל לתקרת הצריכה לקופה במחיר מלא – לפי מחצית מחירי שירותי הבריאות.
(ג)
שר הבריאות ושר האוצר רשאים לקבוע בצו, תוך שלושים ימים מכניסתו לתוקף של חוק זה, את שיעור התוספת לענין תקרת הצריכה לקופה במחיר מלא לכל קופת חולים, ושיעור זה יחול ביחס לצריכה של שירותי בריאות בידי אותה קופה בכל אחד מבתי החולים הציבוריים הכלליים, ובלבד שסך כל הצריכה השנתית במחיר מלא של כל קופות החולים בכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, לא יעלה על תקרת הצריכה השנתית הכוללת במחיר מלא; בקבעם את התוספת האמורה, רשאים השרים לשקול, בין היתר, את אלה:
(1)
שינויים שחלו במספר החברים המשוקלל של הקופה;
(2)
אפיוני צריכה בפועל של שירותי בריאות או שירותי בריאות מסוימים של הקופה בכלל בתי החולים בשנים קודמות;
לענין סעיף זה, ”שיעור התוספת“ – לרבות תוספת בשיעור שלילי.
(ד)
חלה חריגה בצריכה של קופת חולים מבית חולים ציבורי כללי, מעבר לתקרת הצריכה לקופה במחיר מלא באותו בית חולים – יהיו תשלומי קופת החולים לבית החולים כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
(ה)
הוראות סעיף זה יחולו ביחס לשירותים שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי עד ליום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998).
הוראות מעבר
(א)
(1)
תאגיד בריאות, כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 (להלן – חוק יסודות התקציב), כנוסחו בסעיף 2(3) לחוק זה, אשר עד ליום ד׳ באייר התשנ״ח (30 באפריל 1998) לא קיבל אישור בהתאם לסעיף 31ג לחוק האמור, כנוסחו בסעיף 2(7) לחוק זה, לפעול בבית חולים ממשלתי בהתאם לכללים שנקבעו לפי הסעיף האמור, יחדל מפעילותו בבית החולים לרבות מכוח התקשרויות למתן שירותי בריאות בתוך תחומי בית החולים או תוך שימוש במתקניו, עד לא יאוחר מיום ט׳ באלול התשנ״ח (31 באוגוסט 1998), והתקשרויות לביצוע פעילויות כאמור יהיו בטלות לאחר המועד האמור.
(2)
כללים לפי סעיף 31ג(ב) לחוק יסודות התקציב, כנוסחו בסעיף 2(7) לחוק זה, יותקנו מיום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998) ומועד תחילתם יהיה עד לא יאוחר מיום ט׳ באלול התשנ״ח (31 באוגוסט 1998).
(ב)
(1)
בקשה לרישום בקופת חולים, הודעה על מעבר בין קופות החולים והודעה בדבר ביטול הודעה על מעבר כאמור, לפי סעיפים 4 ו־4א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 (בסעיף זה – חוק ביטוח בריאות), כנוסחם בסעיף 11(1) ו־(2) לחוק זה, ולפי סעיף 5 לחוק ביטוח בריאות, יוגשו לבנק הדואר החל במועדים המפורטים להלן, לפי הענין:
(א)
בקשה לרישום בקופת חולים – החל ביום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998);
(ב)
הודעה על מעבר מקופת חולים אחת לאחרת, וכן הודעה בדבר ביטול הודעה על מעבר כאמור – החל ביום ג׳ באדר התשנ״ח (1 במרס 1998).
(2)
בתקופה שמיום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998) ועד יום ב׳ באדר התשנ״ח (28 בפברואר 1998) יחולו הוראות אלה:
(א)
על אף הוראות סעיף 5 לחוק ביטוח בריאות, תושב לא יהיה רשאי להגיש הודעה על מעבר מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת;
(ב)
ניתנה הודעה על מעבר לקופת חולים אחרת עד ליום ב׳ בטבת התשנ״ח (31 בדצמבר 1997), תימסר הודעה בדבר ביטולה רק עד ליום ג׳ בשבט התשנ״ח (30 בינואר 1998) לקופת החולים הקולטת, בטופס שקבע המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד);
(ג)
קופת חולים תעביר למוסד, עד ליום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998), את ההודעות בדבר ביטול הודעות על מעבר לאותה קופת חולים, שנתקבלו אצלה עד ליום ג׳ בשבט התשנ״ח (30 בינואר 1998); הודעה על מעבר מקופת חולים אחת לאחרת והודעה בדבר ביטול הודעה על מעבר כאמור, שלא תימסר למוסד על ידי קופת חולים עד למועד האמור, יהיו חסרי תוקף; על הודעות כאמור יחולו הוראות סעיף 5ב לחוק ביטוח בריאות;
(ד)
על אף הוראות סעיף 5(ג) לחוק ביטוח בריאות, רישום בקופת חולים קולטת, לפי הודעה על מעבר מקופת חולים אחת לאחרת, שניתנה עד ליום ד׳ באייר התשנ״ח (30 באפריל 1998), ייכנס לתוקף ביום ז׳ בתמוז התשנ״ח (1 ביולי 1998).
(ג)
על אף הוראות סעיף 8(א3) לחוק ביטוח בריאות, כנוסחו בסעיף 11(5) לחוק זה, רשאית קופת חולים להגיש בקשה לאישור השינוי לפי הסעיף האמור לראשונה בשנת 1998, עד יום ד׳ בניסן התשנ״ח (31 במרס 1998).
(ד)
(1)
תחילתו של סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות, כנוסחו בסעיף 11(6) לחוק זה, ביום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998), ותכניות לפי הסעיף האמור יוגשו לראשונה עד יום ד׳ בניסן התשנ״ח (31 במרס 1998); על עמיתים תחול התכנית החל במועד האמור כפי שתאושר בהתאם לסעיף 10, למפרע מיום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998) או מיום הצטרפותם, לפי המאוחר, ללא תשלומי השבה מצד אחד למשנהו.
(2)
קופת חולים שהציעה לחבריה ביטוח משלים כמשמעותו בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, שלא בהתאם לסעיף 10 האמור, כנוסחו בסעיף 11(6) לחוק זה (להלן – הדין החדש), תתאים את ההסכמים או ההסדרים עם החברים לענין זה להוראות הדין החדש, עד יום ו׳ בתמוז התשנ״ח (30 ביוני 1998); הסכמים או הסדרים שלא ניתן להתאימם לדין החדש לא יחודשו במועד פקיעתם.
(3)
היה מועד פקיעתן של הוראות בהסכמים או בהסדרים שלא ניתן להתאימם כאמור בפסקה (2), אחרי יום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998), תעביר הקופה את הנכסים וההתחייבויות לענין הוראות כאמור למבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981, שהסכים לכך.
(4)
לא פעלה קופת חולים כאמור בפסקה (3), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המנהל, כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות, למנות כונס נכסים לביצוע האמור, שיפעל בהתאם להוראות שיקבל מבית המשפט.

פרק ז׳: רשויות מקומיות

תוקף תקנות וצווי ארנונה
(א)
על אף הוראת סעיף 9(ב) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, לא ייגרע מתוקפן של תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 1998), התשנ״ח–1997 (להלן – תקנות הארנונה), בשל האיחור שבהתקנתן בלבד.
(ב)
על אף האמור בכל דין, רשאית מועצת רשות מקומית לקבל החלטה בדבר הטלת ארנונה לשנת הכספים 1998, או לתקן החלטה שקיבלה, ככל שיידרש להתאמתה לתקנות הארנונה עד ליום ג׳ בשבט התשנ״ח (30 בינואר 1998); התקבלה החלטה כאמור, יהיה תחילת תוקפה ביום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998).
(ג)
החלטה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם, על אף האמור בכל דין, לא יאוחר מיום א׳ באדר התשנ״ח (27 בפברואר 1998).
הנוסח שולב בפקודת העיריות.

פרק ח׳: שירותי הדת היהודיים

פרק ט׳: תקשורת

[תיקון: תשנ״ט־2]
הוראות מעבר
החל ביום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998), תכהן המועצה לשידורי כבלים, שנתמנתה לפי סעיף 6ב לחוק הבזק, התשמ״ב–1982, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, כמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין.

פרק י׳: גמלאות כוחות הבטחון

פרק י״א: עידוד השקעות הון

הוראות מיוחדות לשנים 1998 ו־1999 ו־2000 [תיקון: תשנ״ט־3, תש״ס]
(א)
(1)
מפעל תעשייתי מאושר באזור פיתוח א׳ שתכנית ההשקעה שתאושר לו בשנת 1998 אינה עולה על 140 מיליון שקלים חדשים, יהיה זכאי, על אף האמור בתוספת לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 (להלן – חוק לעידוד השקעות הון), למענק השקעה בשיעור של 24%;
(2)
מפעל תעשייתי מאושר באזור פיתוח א׳ שתכנית ההשקעה שתאושר לו בשנת 1999 ובשנת 2000 אינה עולה על 140 מיליון שקלים חדשים, יהיה זכאי, על אף האמור בתוספת לחוק לעידוד השקעות הון, למענק השקעה בשיעור של 24%;
(3)
בנין תעשייתי באזור פיתוח א׳, שתכנית ההשקעה שאושרה לו בשנת 1998 או שתאושר לו בשנים 1999 ו־2000, אינה עולה על 140 מיליון שקלים חדשים, יהיה זכאי, על אף האמור בתוספת לחוק לעידוד השקעות הון, למענק השקעה בשיעור של 24%.
(ב)
הגיש תאגיד, המנוי בסעיף 40ב לחוק לעידוד השקעות הון, לאישור המינהלה תכניות השקעה, לרבות בקשות לתוספות על תכניות השקעה שאושרו, שלפחות אחת מהן זכאית למענק ההשקעה כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה התאגיד זכאי למענק השקעה לפי אותו סעיף קטן, אם סכומן המצטבר של תכניות ההשקעה והתוספות שאושרו לו, באותה שנה, עולה על 140 מיליון שקלים חדשים.
(ג)
(1)
מפעל תיירותי מאושר באזור פיתוח א׳, למעט מפעל תיירותי אחר, שתכנית ההשקעה תאושר לו בשנת 1998, יהיה זכאי, על אף האמור בתוספת לחוק לעידוד השקעות הון, למענק השקעה בשיעור של 24%;
(2)
מפעל תיירותי מאושר באזור פיתוח א׳, למעט מפעל תיירותי אחר, שתכנית ההשקעה תאושר לו בשנת 1999 ובשנת 2000, יהיה זכאי, על אף האמור בתוספת לחוק לעידוד השקעות הון, למענק השקעה בשיעור של 24%.

פרק י״ב: רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע

הוראת מעבר לענין פקחים
מי שמונה כפקח על ידי מנהל רשות הגנים הלאומיים או על ידי מנהל רשות שמורות הטבע, לפני תחילתו של פרק זה, יראוהו כאילו מונה כפקח על ידי המנהל.
הוראת מעבר לענין חקיקת משנה
התקנות, הכללים והצווים שהותקנו לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ב–1992, לפני תחילתו של פרק זה יעמדו בתוקפם, בשינויים הנובעים מפרק זה, כאילו נעשו לפיו, כל עוד לא בוטלו או שונו בתקנות, בכללים או בצווים.
הוראות מעבר לענין עובדים ונכסים
(א)
הזכויות שהוקנו כדין לעובדי רשות הגנים הלאומיים ולעובדי רשות שמורות הטבע אשר יעברו להיות עובדי רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע יישמרו כפי שהיו ערב הקמתה של רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, וייחשבו כזכויות הנובעות מעבודה ברשות.
(ב)
על אף האמור בכל דין, עובדי רשות הגנים הלאומיים או עובדי רשות שמורות הטבע שעברו להיות עובדי רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, לא יהיו זכאים להטבות פרישה בשל המעבר לרשות.
(ג)
עם תחילתו של פרק זה
(1)
נכסי רשות הגנים הלאומיים ונכסי רשות שמורות הטבע יראו אותם כנכסים של רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע; לענין סעיף זה, ”נכסים“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה, חובות והתחייבויות, התקשרויות או עסקאות מכל סוג שהוא;
(2)
כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת ערב תחילתו של פרק זה מטעם רשות שמורות הטבע או רשות הגנים הלאומיים או נגדן, לפי הענין, וכן כל עילה של תביעה כזאת שהיתה קיימת באותה עת, יוסיפו לעמוד בתוקפן מטעם רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים או נגדה, לפי הענין.
(ד)
כל הסכומים שתוקצבו בחוק התקציב לשנת הכספים השוטפת לפעולות רשות הגנים ורשות שמורות הטבע, ושלא הוצאו עד יום תחילתו של פרק זה, יראו אותם כאילו תוקצבו לרשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע; לענין סעיף זה, ”שנת כספים שוטפת“ – שנת הכספים שבה חל יום תחילתו של פרק זה.
תחילה
תחילתו של פרק זה, על אף הוראת סעיף 46(א), שלושים ימים מיום פרסומו של חוק זה.

פרק י״ג: הוראות שונות

פרק י״ד: תחילה ותחולה

תחילה ותחולה [תיקון: תשנ״ט, תש״ס־2]
(א)
תחילתו של חוק זה ביום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998) (להלן – יום התחילה).
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
תחילתה של הוראת סעיף 6(2) לענין ביטול סמכותו של שר התיירות לקבוע בתקנות הסדרים בענין הכשרה וכשירויות של מנהל בית מלון תהיה ביום י״א בתשרי התשנ״ט (1 באוקטובר 1998);
(2)
הוראות סימן ג׳ בפרק שני: רישוי ורישום, של פקודת התעבורה, כנוסחו בסעיף 8(2) לחוק זה, לא יחולו על הקצאת רשיונות למוניות לפי בקשות שהוגשו לפני יום התחילה, בהתאם למכסת הרשיונות שהיתה בתוקף באותו מועד;
(3)
(א)
הוראות סעיף 171(א1), כנוסחו בסעיף 9(2) לחוק זה, יחולו על מי שהתאריך הקובע לגביו חל ביום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998), או לאחריו;
(ב)
הוראות סעיף 175, כנוסחו בסעיף 9(3) לחוק זה, יחולו על דמי אבטלה שלהם זכאי מבוטח בעד התקופה שמיום התחילה ואילך ועל קצבת פרישה המשתלמת למבוטח בעד אותה תקופה;
(ג)
הוראות סעיפים 342(ג) ו־351, כנוסחם בסעיף 9(5) ו־(6) לחוק זה, יחולו לגבי דמי ביטוח המשתלמים בעד התקופה שמיום התחילה ואילך;
(ד)
הוראות סעיף 378(ג)(1), כנוסחו בסעיף 9(7)(ג) לחוק זה, יחולו לגבי גמלה המשולמת בעד התקופה שמיום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998) ואילך;
(4)
(5)
תחילתם של סעיפים 24, 25 ו־26 ביום ה׳ בניסן התשנ״ח (1 באפריל 1998).


נתקבל בכנסת ביום ז׳ בטבת התשנ״ח (5 בינואר 1998).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
  • יעקב נאמן
    שר האוצר
  • עזר ויצמן
    נשיא המדינה
  • דן תיכון
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.