פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג רחצ ב

(הופנה מהדף זהר חלק ג רצח ב)

דף רחצ ב

  [דף רצח ע"ב]   בטנה כד"א ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת. גם אלה תשכחנה. דכתיב אלה תולדות השמים והארץ. ואנכי לא אשכחך. מכאן דקב"ה לא שביק לון לישראל לעלמין. תו אמר התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה. דא הוא רזא עלאה דאמר קב"ה הא מלין אלין בשמיה אחידן כמה דקב"ה לא אנשי שמיה דהא הוא כלא. כך קב"ה לא אנשי לון לישראל דאינון אחידן בשמיה ממש. אתרגיש ר' חייא אמר ודאי דא היא מלה. בריך יהא קב"ה דאערענא לך וידענא מלה. וידענא מאן ההוא דשמענא מניה. ות"ח דההוא יומא דרהיטנא ד' מילי ולא אשכחנא מאן הוה. א"ל בגין דעאלנא בחד מערתא דר' אלעזר נפיש שעתא חדא. קרי עליה רבי חייא הני קראי אז יבקע כשחר אורך וגו'. אז תקרא ויי' ינה וגו' אז תתענג על יי' וגו':

זכור ימות עולם בינו שנות דוד ודור וגו'. זכור ימות עולם. ר' אבא אמר מאן ימות עולם אינון שיתא יומין דעבד קב"ה עלמא בהו דכתיב כי ששת ימים עשה יי' וגו'. ששת ימים ולא בששת ימים והא אוקימנא. בינו שנות דוד ודור. כלומר אינון ימות עולם ידעו וישתמודעו כל אינון שנין ויומין וכל דרא ודרא עד דרא דא דאתון קיימין. שאל אביך ויגדך. דא קב"ה הה"ד הלא הוא אביך קנך. ויגדך והוא יגלה עומקא דחכמתא ומאי היא אלא כד אינון שיתא יומין שכלילו עלמא לא שכלילו ליה אלא בגינך דתיתי אנת ותקיים אורייתא. דתנינן כל מה דעבד קב"ה על תנאי עבד דכד ייתון ישראל אי יקבלון אורייתא יאות ואי לא דיהדר ליה לתהו ובהו. ובג"כ אינון ימות עולם ידעו ואשתמודען כלא. והא תנינן הנהו ענפי דאילנא היך מתאחדן בגו אילנא והא אוקימנא כדין קב"ה ברר לון לממנן תריסין על שאר אמין ואתון מה כתיב כי חלק יי' עמו יעקב חבל נחלתו דלא יהב להו לרברבא ולא למלאכא ולא לממנא אחרא והאי עמא דקב"ה נסב לחולקיה באן אתר אשכח ליה ימצאהו בארץ מדבר ובתהו יליל ישימון וגו' דכתיב תרח אבי אברהם וגו'. ואקח את אביכם את אברהם וגו' ומהכא דבר להו לישראל בכל דרא ודרא ולא אתפרש מנייהו ודבר להו ברחמי הה"ד כנשר יעיר קנו וגו':

כנשר יעיר קנו. א"ר יוסי לא אשכחנא מאן דחייס על בנוי כהאי נשרא וע"ד תנינן כתיב ופני אריה אל הימין ופני שור מהשמאל. נשר באן דוכתיה באתר דיעקב קאים הה"ד דרך הנשר בשמים בההוא אתר ממש מ"ט בגין דאיהו רחמי על בנוי ודינא לגבי אחרנין. כך קב"ה דבר לבנוי כנשר דא מה כתיב יי' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר. הוא בלחודוי דכתיב ויי' הולך לפניהם וגו'. ואין עמו אל נכר דלא דבר להו לישראל לא מלאכא ולא ממנא אחרא דאינון אקרון אל נכר ודא הוא דאמר משה אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה חדא הוא דכתיב יי' בדד ינחנו. הוא בלחודוי ואין עמו אל נכר. זכאה חולקהון דישראל דקודשא בריך הוא דבר עמהון (בישראל) הכי עלייהו כתיב כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו וכתיב כי לא יטוש יי' את עמו וגו' מ"ט לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול בגין דהאי בהאי אתדבק וע"ד לא ישבוק לון קב"ה דבכל אתר דאינון שריין קב"ה עמהון כמה דאוקימנא:

לו חכמו ישכילו זאת. א"ר יוסי כל הני קראי דהכא אוכחי אינון דאוכח להו משה לישראל בר ההוא שמא קדישא דגלי בשירותא דמלוי. א"ר אבא ואפילו מה דאוכח לישראל בכללא דשמא קדישא הוא דלית מלה באורייתא דנפיק מכללא דשמא קדישא. דאורייתא כלא שמא דקודשא בריך הוא אינון והני קראי ידיעאן אינון. אבל בגין דשמא