פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג רחצ א

(הופנה מהדף זהר חלק ג רצח א)

דף רחצ א

  [דף רצח ע"א]   רחימותא מנייהו דישראל דבכל אתר דאינון הוו. קב"ה בינייהו דכתיב לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם. דייקא אתם בינייהו עמהון. לא אעדי מנייהו לעלמין. ר' יצחק הוה אזיל בארחא ופגע ביה ר' חייא א"ל חמינא (להו) באנפך דהא במדורא דשכינתא מדורך. מאי כתיב וארד להצילו מיד מצרים וארד ארד מבעי ליה וארד בקדמיתא אימתי כד נחת יעקב למצרים ולמה להצילו מי דמצרים דאלמלא לא הוה בינייהו לא יכלין למסבל כד"א עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו. א"ל ודאי בכל אתר דישראל שריין קב"ה בינייהו. וכל אתר דחכימי דרא אזלין קב"ה אזיל עמהון דכתיב כי מלאכיו יצוה לך וגו'. מנלן. דכתיב ויעקב הלך לדרכו וגו' ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלקים זה. השתא נשתתף כחדא וניזיל בארחא דהא ידענא דלאתר חד אזלינן לקבלא אנפוי דשכינתא א"ל ודאי. א"ר יצחק תנינן שלוחי מצוה אינו ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזרתן ואנן לאתחזאה קמי קב"ה אזלינן ולא דחילנא. עד דהוו אזלי א"ר חייא כתיב אלה תולדות השמים והארץ. השמים לאכללא קב"ה. והארץ לאכללא קב"ה וכל מה דלתתא אינון אקרון תולדות השמים מנייהו. א"ל אי הכי מהו בהבראם ואתמר בה' בראם. א"ל כלא חד מלה כד שמים אתחברו האי ה' אפיקת תולדות ואינון אקרון תולדות השמים והארץ א"ל אי הכי במאי אוקימנא בה' בראם באברהם א"ל כלא חד מלה הוא באברהם היינו השמים דמתמן שריין לאתפשטא. בה' בראם היינו והארץ וכלא חד מלה. א"ל ודאי הכי הוא והא אוליפנא דכתיב אלה תולדות השמים והארץ. ותנינן העולם הזה נברא בה' דכתיב בהבראם. והעולם הבא נברא בי' דכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן לאכללא השמים. את הגן לאכללא את הארץ והא אוקימנא דכתיב מעין גנים דא היא השמים באר מים חיים דכתיב ויכרו שם עבדי יצחק באר דכתיב ויעתק משם ויחפור באר אחרת וגו'. ונוזלים מן לבנון דאינון מתעטרין לעילא וסלקין ברישא דמלכא. דכתיב כי גדול מעל שמים חסדך מן לבנון מתמן נפקין לבינה ונגיד ואתמשך לכל זוויין עד דנגדין אינון מבועין ונחתין לאתכנשא לאתר דאקרי ימא רבא דכתיב כל הנחלים הולכים אל הים וגו'. וכתיב הביטו אל צור חוצבתם וגו' לבתר כתיב גן נעול אחותי כלה וגו'. ומכאן נפיקו תולדות לכלא דכתיב בהבראם בה' בראם ממש באברהם. א"ר יצחק ואפי' ביעקב ממש. וכלא חד מלה. א"ר יצחק כד אנן יתבין לקמיה דר"ש כלא אתמר קמה באתגליא ולא אצטריכנא לכל האי. א"ל לאו ר"ש כשאר בני נשא דכלהו קמיה כשאר נביאי לקמי משה. עד דהוו אזלי. א"ר חייא כתיב התשכח אשה עולה מרחם מן בטנה וגו'. האי קרא אוקמוה והכא מאי קא מיירי. א"ר יצחק אי בקטורא דחברייא סמיכא לא אסמכנא. אנן מה נימא. א"ל דהא קלא דרמיזא חד שמענא יומא חד כד הוה אזילנא בארחא ולא ידענא מאן אמר ולא ידענא מלה. ות"ח ז' יומין הוו דחלישנא ע"ד ולא טעימנא מדי והשתא אזלנא לגביה דבוצינא קדישא דלימא לי דילמא אדכר. א"ל דילמא ההוא יומא דהוה אזיל ר' אלעזר לגביה דחמוי וההוא יומא אזילנא עמיה והא אדכרנא מלה. ת"ח הי א"ר אלעזר משמיה דאבוי אמרו ישראל קמי קודשא בריך הוא מיומא דנפלנא בגלותא קב"ה שביק לן בגלותא ואנשי לן הדא הוא דכתיב ותאמר ציון עזבני יי' ויי' שכחני. אמר שכינתא התשכח אשה עולה וכי ישראל דאקרון בנין כמה דאת אמר בנים אתם ליי' אלקיכם. מרחם בן