פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג קצ ב

דף קצ ב

אריך רוגזיה ואפיה עמהון עד דיפיק ההוא טב לעלמא ובתר כן נטיל נוקמא ודינא מנייהו. א"ר אלעזר הכי הוא ודאי ודא הוא ברירו דמלה. אמר ההוא ינוקא מכאן ולהלאה חברייא אתקינו מאני קרבא בידייכו ואגחו קרבא. פתח ר' אלעזר ואמר ברכו יי' מלאכיו גבורי כח וגו'. דוד מלכא זמין לברכא לקב"ה זמין לחילי שמיא דאינון ככביא ומזלי ושאר חיילין ושתף לנשמתא דיליה בהדייהו לברכא לקב"ה הה"ד ברכו יי' כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו ברכי נפשי את יי' חתים בנפשיה כל ברכאן זמין למלאכי מרומא לברכא ליה דכתיב ברכו יי' מלאכיו וגו' ועד לא אתו ישראל מלאכי מרומא הוו עבי ושלמי עשיה. כיון דאתו ישראל וקיימו על טורא דסיני ואמרו נעשה ונשמע נטלי עשייה ממלאכי השרת אתכלילו בדברו ומכדין עשיה הות בארעא דישראל בלחודייהו ומלאכין קדישין בלחודייהו. ישראל גמרין ושלמין עשייה. וע"ד גבורי כח עושי דברו בקדמיתא ולבתר לשמוע. זכאין אינון ישראל דנטלו עשייה מנייהו ואתקיים בהו. אמר ההוא ינוקא נטר גרמך ואצלח במאנך. וכי שבחא הא בלחודוי נטלו ישראל ולא אחרא. אמר שבחא דא אשכחנא ולא אחרא. אמר ההוא ינוקא כיון דחרבא דילך לא אצלח. או אנת לא מנענעא ליה כדקא חזי שבק חרבא למאן דאגח קרבא. שבחא עלאה דלא אתמסר למלאכי עלאי בלחודייהו אלא בהדי ישראל מאן איהו קדוש. ברכה אתמסר לון בלחודייהו כמה דאתמסר לישראל אבל קדוש לא אתמסר לון בלחודייהו אלא בהדי ישראל דלא מקדשי קדושה אלא בהדי ישראל. ואי תימא והא כתיב וקרא זה אל זה ואמר אימתי בזמנא דישראל מקדשי לתתא. ועד דישראל לא מקדשי לתתא אינון לא אמרי קדושה בגין דקדושה מתלת עלמין סלקא ולא מתרין והיינו וקרא זה הא חד. אל זה הא תרין. ואמר הא תלתא. תלת עלמין אינון לקבלייהו תלת קדושות. ובג"כ שבחא דישראל דנטלין קדושה לתתא בלחודייהו. א"ר אלעזר הכי הוא ודאי ומלין אלין אוקימנא לון. ותו אוקימנא דהאתלת קדושות אתמסרו לישראל לתתא. מן האי קרא והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני יי' והתקדשתם חד. והייתם קדושים תרין כי קדוש אני יי' הא תלתא הכא אתמסר לון קדושה. א"ל יאות והא לא אדכרת מרומחא עד דנטלת ליה (אנא) מבתר כתפך ושוי לך בידך. מכאן ולהלאה תדכר לרומחא דאיהו בידך. תוב לאתר דשבקת א"ר אלעזר מלין דאנן בהו בברכה אינון. ברכו מאי ברכו משיכו ברכאן מאתר דכל ברכאן נפקין עד דיתעבדון ברכה בסגיאו משיכו דאתמשיך ומגו סגיאו דמיין בההיא ברכה מיד יפשון מיין נוני סגיאין לכמה זינין. וההוא משיכו מאי הוא ה' משיכו דנהורא דנהיר מגו ההוא אספקלריאה דנהרא דאתמשך מעילא לתתא. האי למלאכי עלאי דאינון בבי מרומא דאדרא עלאה אתמר ברכו יי'. אנן דיתבי לתתא אמאי ברכו את יי' בגין דאנן צריכין לאמשכא עלן להאי את ובה ניעול לגבי מלכא לאחזאה אנפוי וע"ד אמר דוד אני בצדק אחזה פניך אני בצדק ודאי. ובג"כ שירותא דצלותא ברכו את יי' לאמשכא על רישן האי את. וכיון דאנן משכן להאי את עלנא אית לן למימר צלותא ולשבחא ובג"כ אסור לברכא לב"נ עד לא יצלי ב"נ צלותיה וימשיך על רישיה להאי את ואי יקדים ויברך לב"נ בקדמיתא הא אמשיך לההוא ב"נ במה על רישיה באתר דהאי את. ובגין כך למלאכי עלאי כתיב ברכו יי'. ואנן את יי' לתוספת. אמר ההוא ינוקא ודאי הא ידענא דמאני קרבא דילך טבין אינון (ס"א אי תדכר) אתדכר מנהון ולא תנשי לון ודאי גבורה דבר נש דאגח קרבא