זהר חלק ג קצ א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קצ א
מתוך: זוהר חלק כז (עריכה)
עיטא בהדי נשיאה דלהון דיפקיר כרתיה. דחשיבו לנטלא למשה ברשתיהון בכמה זיני חרשין אעטרו לה דיתפס רישא דלהון וקודשא בריך הוא משיב חכמים אחור אינון חמן דרישא יתפס ברשתא דלהון ולא ידעו חמו ולא חמו. חמו רישא דעמא דנפיל בהדה וכמה אלפין אוחרנין וחשיבו דמשה הוה אפקירו לה ופקידו לה על משה דלא תזדווגי לאחרא אלא ביה. אמרה לון במה אנדע. אמרו ההוא דתחמי דכלא קיימי קמיה ביה תזדווגי ולא באחרא. כיון דאתא זמרי בן סלוא קמו קמיה ארבעה ועשרים (נ"א תשעה וחמשין) אלף משבטא דשמעון בגין דהוה נשיאה דלהון והיא חשיבת דהוא משה ואזדווגת ביה. כיון דחמו כל אינון שאר לדא. עבדו מה דעבדו והוה מה דהוה. וכלא הוה ממדין בכמה זינין ובג"כ אתענשו מדין. וקב"ה אמר למשה נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים. לך אתחזי ולך יאות. למואב אנא שביק לון לבתר דיפקון תרין מרגלאן מנייהו. הא דוד בריה דישי דאיהו ינקום נוקמין דמואב ויסחי קדירה דמליא טנופא דפעור הה"ד מואב סיר רחצי ודאי ועד דאינון תרין מרגלאן לא נפקו לא אתענשו כיון דנפקו אתא דוד ואסחי קדירה מטנופא דלהון. וכלהו אתענשו. מדין בימי משה. מואב בימי דוד. ת"ח חייביא דמדין עכ"ד לא שכיכו מכל בישין דלהון. לבתר דרין דחמו דמית יהושע וכל אינון זקנים דאיתחזו למעבד נס על ידייהו אמרו השתא שעתא ק"ל. מה עבדו אתו לגבי עמלק אמרו אית לכון לאדכרא מה עבדו לכון בני ישראל ומשה רביהון ויהושע תלמידא דיליה דשיצי לכון מעלמא השתא הוא עדנא דלית בהו מאן דאגין עלייהו ואנן בהדייכו דכתיב מדין ועמלק ובני קדם וגו' (שם) מפני מדין עשו לחם בני ישראל את המנהרות וגו'. לא הוה בעלמא מאן דיעביד בישא בכלא כמדין ואי תימא כעמלק בגין קנאת ברית דקריבו לגבי ברית וע"ד קני קב"ה קנאה עלמין דלא יתנשי אמרו ודאי הכי הוא ולית הכא ספקא בעלמא:
פתח ואמר ויאמר יי' אלי אל תצר את מואב וגו'. ויאמר יי' אלי וכי עד השתא לא ידענא דעם משה הוה ממלל קב"ה ולא עם אחרא דכתיב ויאמר יי' אלי אלי למה אלא למשה פקיד קב"ה דלא לאבאשא למואב אבל לאחרא לא. לדוד לא פקיד דא ובג"כ אלי אל תצר את מואב אפילו לתחום זעירא דלהון. דהא מנייהו יפוק מאן דיתן נוקמין לישראל וינקום נוקמייהו ואיהו דוד דאתא מרות המואביה. ואלתתגר בם מלחמה כל דא אתפקד למשה הא לאחרא שרי. ואי תימא ליהושע ולאינון זקנים דהוו דאריכו יומין בתריה שרי לאו הכי בגין דכלהו מבי דינא דמשה הוו ומה דאתסר למשה אתסר להו. ועוד דלא נפקו עדיין אינון מרגלאן טבאן דהא ביומיהון דשופטים נפקא רות וברתיה דעגלון מלכא דמואב הות. מית עגלון דקטיל ליה אהוד. ומגו מלך אחרא. ודא ברתיה אשתארת והות בבי אומנא ובשדי מואב כיון דאתא תמן אלימלך נסבה לבריה ואי תימא דגיירה אלימלך תמן לא אלא כל אורחי ביתא ומיכלא ומשתיא אוליפת אימתי אתגיירת לבתר כד אזלת בנעמי כדין אמרת עמך עמי ואלקיך אלקי. נעמה בבני עמון ביומי דדוד נפקא כדין שראת רוח קודשא על דוד א"ל דוד כד כל עלמא מדידנא ואפילנא ערבין ישראל חבל נחלתו הוו דכירנא מה דעבדו מואב בחבל נחלתו. מואב מה כתיב וימדדם בחבל בההוא חבל נחלת יי'. כל אינון דהוו מההוא זרעא ההוא חבל אחיד בהו. כתיב (שם) מלא החבל. מהו מלא החבל אלא ההוא דכתיב (ס"א ביה) מלא כל הארץ כבודו. והוה אמר דא הוא לאחייא ודא הוא לקטלא וההוא חבל אחיד באינון דאתחזון לקטלא בג"כ אחיד בחבל ופשיט חבל על מה דעבדו בההוא חבל נחלת יי'. ומדין גדעון שצי כל ההוא זרעא דלא אשאיר מנייהו מכל אינון דאבאישו לישראל בעיטא או במלה אחרא ולכלהו דאבאישו לישראל קב"ה נטיר לון דבבו ונטל מנייהו נוקמין. אבל אי זמינין למיתי מנייהו טב לעלמא