פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג קעט ב


דף קעט ב

באמצעיתא ואין פוחתין ביה מי' זכרונות.

"על פי יי' יחנו ועל פי יי' יסעו את משמרת יי שמרו" (במדבר ט, כג), דכל י' אית לה ד' אנפין, ג' חיוון אינון, לקבל תלת יודין, וד' אנפין לכל חיה, לקבל ד' אנפין (ס"א אתוון) דיהו"ה, על פי יי יחנו ויסעו. שמרו, דא שכינתא, דנטרא לאינון דשמרי שבתות וימים טובים, דבגין כך לא זזה שכינה מישראל, בכל שבתות וימים טובים, ואפילו בשבתות (ס"א ביומוי) דחול, אלא דאיהו סוגרת ומסוגרת בהון. ובכל צלותא, איהו עולה לידו"ד, עד דמטאת למרכבתא דאבהן עלאין, דאינון גדול"ה, גבור"ה, תפאר"ת, דאית להון תריסר אנפין, לקבל תריסר שבטין. וכפום דאיהי אוליפת זכות על אלין מארי צלותין, ומארי זכוון, בכל פקודא ופקודא דאורייתא, הכי יחנו על זכוון דלהון, וכן יסעו לגבייהו. והכי נחתא שמירה לגבייהו. אינון דעבדין זכוון על מנת לקבל פרס, נחית קודשא בריך הוא במרכבתיה דעבד, ובד' שומרין דיליה, ומאן דעביד זכוון שלא על מנת לקבל פרס. נחית עלייהו במרכבתא דיליה. ולרשיעיא נחית עלייהו בעובדייהו, באינון שדין ומזיקין ומלאכי חבלה במרכבתא דלהון, לאתפרעא מנהון. (ס"א זכוון שלא על מנת לקבל פרס קודשא בריך הוא נחית עלייהו במרכבתא דיליה ובד' חיוון דיליה ומאן דעביד זכוון על מנת לקבל פרס נחית עלייהו במרכבתא דעבד מטטרו"ן ובד' שומרין דיליה, ולרשיעיא נחית עלייהו בעובדייהו באינון שדין ומזיקין ומלאכי חבלה עון ומשחית אף וחימה). פתחו מארי מתניתין ואמרו, ודאי הכי הוא, זכאה חולקך רעיא מהימנא, ע"כ רעיא מהימנא.

ברוך יי' לעולם אמן ואמן. ימלוך יי לעולם אמן ואמן.

פרשת חקת

"וידבר יי' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה אשר צוה יי' לאמר וגו'" ר' יוסי פתח וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. ת"ח מלין דאורייתא קדישין אינון עלאין אינון מתיקין אינון כמה דכתיב הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש וגו' מאן דאשתדל באורייתא כאלו קאים כל יומא על טורא דסיני וקביל אורייתא הה"ד היום הזה נהיית לעם והא אוקמוה חברייא כתיב הכא זאת חקת התורה וכתיב וזאת התורה מה בין האי להאי. אלא רזא עלאה הוא והכי אוליפנא. וזאת התורה לאחזאה כלא ביחודא חד ולאכללא כנ"י בקב"ה לאשתכחא כלא חד. בגיני כך וזאת התורה אמאי תוספת וא"ו אלא הא אתמר לאחזאה דכלא חד בלא פרודא וזאת כלל ופרט כחדא דכר ונוקבא ובג"כ וזאת התורה ודאי. אבל זאת בלא תוספת וא"ו חקת התורה ודאי ולא התורה. דינא דאורייתא דגזרה דאורייתא. ת"ח זאת אשר ללוים ולא וזאת דהא מסטרא דדינא (קשיא) קא אתיין ולא מסטרא דרחמי. א"ר יהודה והא כתיב וזאת עשו להם וחיו ודא בליואי אתמר ואת אמרת זאת ולא וזאת. א"ל ודאי הכי הוא וקרא מוכח מאן דאחיד סמא דמותא אי לא יערב ביה סמא דחיי הא ודאי ימות וע"ד וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו בגין דסמא דחיי מערב בהדיה וזאת עשו וחיו ולא ימותו ודאי וזאת אצטריך להו ולא זאת. בגיני כך וזאת התורה ממש ביחודא חד ביחודא שלים כללא דדכר ונוקבא ידו"ד. זאת ה' בלחודוי וע"ד זאת חוקת התורה:

רבי שמעון ור' אבא ור' אלעזר ור' יצחק הוו שכיחי בבי ר' פנחס בן יאיר אמר ר' פנחס לר' שמעון במטותא מנך אנת דאוקמי עלך לעילא ומילך באתגלייא מה דלא אתיהיב רשותא לב"נ אחרא. בפרשתא דא אימא מלה חדתא א"ל ומאי היא א"ל זאת חקת התורה. א"ל הא שאר חברייא יאמרו