פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג קלז א

דף קלז א

זוהר חלק ג דף קלז/א דעינא הה"ד על אבן אחת שבעה עינים. מאן אבן אחת. אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא הה"ד שבעה אלה עיני יי' המה משוטטים בכל הארץ. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש דכתיב כי עיניו על דרכי איש וגו'. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הה"ד ראה ראיתי. ראה לאוטבא לון. ראיתי לנקמא לון מדעקין לון ובגין כך כתיב עורה למה תישן יי' הקיצה אל תזנח לנצח. עורה והקיצה תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין:

גוונא קדמאה סומקא בגו סומקא כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה:

גוונא תניינא אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא. דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא אוכמא. דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא:

גוונא תליתאה ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין. חוטא סומקא לסטר חד. וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הה"ד שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות. מאי מן הרחצה מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. שכלם מתאימות מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר שניך כעדר הקצובות ואת אמרת שכלם מתאימות. כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה ודא זמינין למנדע צדיקייא. למחזי ברוחא דחכמתא כד"א כי עין בעין יראו. אימתי בשוב יי' ציון. וכתיב אשר עין בעין נראה אתה יי' וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב כמה דכתיב פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא מהו עינך תראנה ירושלם נוה שאנן. וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב צדק ילין בה. ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא. אלא עינך תראנה ירושלם נוה שאנן, נוה שאנן לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין) דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. זבגין כך כתיב עינך תראינה חסד יו"ד ולא עיניך, ומה דאמר ירושלם ולא ציון. הכי אצטריך. לאכפייא