זהר חלק ג קלד א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קלד א
מתוך: זוהר חלק כה (עריכה)
שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.
תקונא תמינאה - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא.
"קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא".
קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: "הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת בהיכל". מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס"ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב "וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש" - הא תלת אינון. וס"ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס"ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב "ומאותות השמים אל תחתו" -- מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?!
אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי מזל. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה -- אע"ג דאיהו קדוש -- לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי קדוש בעשר קדושות. כגוונא דלעילא דלא אתקרי היכל אלא כד אתחברן עשר קדושות.
ותאנא "הכל תלוי במזל" -- דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס"ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא -- אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הה"ד "יכבוש עונותינו".
אמר ליה ר' שמעון: "בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא".
תקונא תשיעאה - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא.
"קום ר' אבא".
קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון "מצולות ים" משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין.
אמר ר' שמעון: "בריך תהא לעתיק יומין".
תקונא עשיראה - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא.
"קום ר' יהודה".
קם ר' יהודה פתח ואמר: "ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יי' וגו'". "מפני פחד יי'" -- הא אתידע דמאן דאיהו לבר "פחד יי'" אתקרי. "ומהדר גאונו" -- אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון "הדר גאונו".
תרי. תקונא עשיראה -- "תתן אמת ליעקב", וחד סר -- דלא נפקי נימא מן נימא, "חסד לאברהם".
תקונא דתריסר -- דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ"א בתר) דינא טרחותא אשתכח.
וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס"א בנשוכא) דרוחא דזעיר אפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס"א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ"א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק -- אתפרש לתלתין ושבעה אלף 37,000 עיבר. ואתפשט (ס"א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע.