פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג קכז ב

דף קכז ב

זוהר חלק ג דף קכז/ב הוו מכרזי על נזירא לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב. והא אוקמוה חברייא. ליואי מה כתיב בהו וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי כדין אקרי ליואי טהור ולא קדוש. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי קדוש ולא טהור בגין כך כתיב כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליי' קדוש יהיה וגו'. גדל פרע שער ראשו משום הא דכתיב ושער ראשה כעמד נקא דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב קוצותיו תלתלים. תאני ר' שמעון אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה (ס"א בהני שערי ובהני מלין) כמה דאיהו ברזא דרזין אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה. עד כאן רזי דאורייתא מכאן ולהלאה כתרי (נ"א סתרי) תורה סחרה ואתננה קדש ליי':

אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר"ש ב"י בזה הספר הקדוש כגון מצחא דגולגלתא. שערי דרישא. חללי דמוחא. חוטמא דעתיקא. אודנין. ידין. ורגלין. וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם יי' ית' ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלוה שני מקומות רבו התארים הללו. הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכנו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס כי אין דמיון בינו ית' ובינינו בשום צד מהצדדים וכ"ש מצד העצם והתבנית. יי' יצילנו משגיאות אכי"ר:

האדרא רבא קדישא תניא אמר ר"ש לחברייא עד אימת ניתיב בקיימא דחד סמכא. כתיב עת לעשות ליי' הפרו תורתך. יומין זעירין ומארי דחובא דחיק כרוזא קארי כל יומא. ומחצדי חקלא זעירין אינון. ואינהו בשולי (נ"א בשורי) כרמא. לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות. אתכנשו חברייא לבי אדרא מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון אזדרזו בתקוניכון. בעיטא בחכמתא. בסוכלתנו. בדעתא. בחיזו. בידין. ברגלין. (נ"א בחילא דידין ורגלין) אמלכו עליכון למאן (ס"א למלכא) דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט מלין דקדישי עליונין צייתי להו. וחדאן למשמע להו ולמנדע להו. יתיב ר"ש ובכה ואמר ווי אי גלינא ווי אי לא גלינא. חברייא דהוה תמן אשתיקו. קם ר' אבא וא"ל אי ניחא קמיה דמר לגלאה הא כתיב סוד יי' ליראיו והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון וכבר עאלו באדרא דבי משכנא מנהון עאלו מנהון נפקו. תאנא אתמנו חברייא קמיה דר"ש ואשתכחו רבי אלעזר בריה. ור' אבא. ור' יהודה. ורבי יוסי בר יעקב. ור' יצחק. ור' חזקיה בר רב. ור' חייא. ור' יוסי. ור' ייסא. ידין יהבו לר"ש ואצבען זקפו לעילא ועאלו כחקלא ביני אילני ויתבו. קם ר"ש וצלי צלותיה. יתיב בגווייהו ואמר כל חד ישוי ידוי בתוקפוי. שוו ידייהו ונסיב לון. פתח ואמר ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש