זהר חלק ג מח ב

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא"


דף מח ב


זוהר חלק ג דף מח/ב מהשמאל לארבעתן, אמר ליה כלא אנפי אדם הוו, ובההוא דיוקנא דאדם אתחזיין כל גוונין וכל דיוקנין. כמה דתנינן, אנפוי אנפי נשרא, לא דהוא נשרא, אלא דאתחזי בדיוקנא דאדם, משום דכליל כל גוונין וכל דיוקנין. אמר רבי יצחק, תא חזי, כל מאן דאיהו תחות שולטני דאדם, אתקרי איש, משום דאתתקן בגוונא דאדם, מדרגא אחרא דהוה ביה בקדמיתא. דתניא ברזא עלאה בספרא דצניעותא, כד אתברי אדם, נחת בדיוקנא קדישא עלאה, ונחתו עמיה תרין רוחין מתרין סטרין מימינא ומשמאלא, כללא דאדם, ורוחא דימינא אתקרי נשמתא קדישא, דכתיב (בראשית ב ז) ויפח באפיו נשמת חיים, ורוחא דשמאלא אתקרי נפש חיה, והוה אזיל ונחית מעילא לתתא, ולא אתיישבא בהדי אחרא. כד הוה עייל שבתא, והוה חב אדם, אתעבידו (נ"א אתנגידו) מההוא רוחא שמאלא בריין מתפשטן בעלמא, ולא אסתיימו גופא דלהון, ואתחברו בהאי גופא דאדם בדכורא ונוקבא, ואתיילידו בעלמא, ואלין אקרון נגעי בני אדם. תאנא, עלאין מנייהו דלא אתדבקו לתתא ותליין באוריא, ושמעין מה דשמעין מלעילא, ומנייהו ידעין אינון אחרנין לתתא. תנא, מן בוצינא דקרדינותא, נפקין תלת מאה ועשרין וחמש ניצוצי, מתגלפין ומתאחדן כחדא מסטרא דגבורה, דאקרון גבורות, (ס"א ומתלכדן כחדא) ואתעביד חד (גופא), וכד עיילין אלין בגופא, אקרי איש. ולא איש דתנינן תם וישר, איש צדיק, ואיש דהכא איש מלחמה כתיב, דכלא סליק דינא וכלא כחדא. אמר רבי יהודה, אמאי, לא הוה בידיה (דרבי יצחק), אתו שאילו קמיה דרבי שמעון, אמר לון תו קשיא, דהא תנינן, כתיב (שם כג) לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת, ותנינן מאן איש, דא חסד, והכא אמריתו דהוא דינא. אלא הכי תאנא, כלא הוא בחד מתקלא סלקא, וכלא חד. ומשום דדיני תתאי מתאחדן (נ"א ומתלכדן) ומתחברן בשערוי דהאי, אקרי הוא דינא קשיא, וכד אתעבר מניה שערא דרישא, אתבסם, ודינין דלתתא לא אזדמנו, ובגין כך אקרי טהור, דלא אקרי טהור אלא כד נפיק מסטרא דמסאבא, וכד נפיק מן מסאבא אקרי טהור, דכתיב (איוב יד ד) מי יתן טהור מטמא, מטמא ודאי, והכא כתיב ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא. ותא חזי, ברישא דהאי איש, בוצינא דקרדינותא, ובגין כך גולגלתא דרישא דהאי סומקא כלא כוורדא, ושערי סומקי בגו סומקי, ותליין מניה כתרין תתאין דלתתא, דמתערין דינין בעלמא, וכד אתעבר מניה שערא ואתגליש, מחסד עלאה אתבסם כלא, ואתקרי טהור על שמיה. אמר רבי יהודה, אי אתקרי על שמיה קדוש אתקרי ולא טהור, אמר ליה לאו הכי, דקדוש לא אתקרי אלא כד תלי שערא, דקדושה בשערא תלי, דכתיב (במדבר ו ה) קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו, והאי אקרי טהור, מסטרא דתליין לתתא מניה, ובגיני כך אתעבר מניה שערא ואתדכיא. ותא חזי, כל מאן דאיהו מסטרא דדינא, ודינין מתאחדין ביה, לא אתדכי עד דאתעבר מניה שערא, ומדאתעבר מניה שערא אתדכי, ואי תימא אדם, לאו הכי, דהא הוא שלימותא דכלא, ורחמי אשתכחו ביה, בגין כך לאו הכי, דכלהו קדושאן וקדישין אתייחדו ביה, אבל האי הוא דינא, ודיני אתאחדן ביה, לא אתבסם עד דאתעבר מניה שערא. תא חזי, דהא ליואי דאתו מהאי סטרא דדינא, לא מתדכאן עד דאתעברון מנהון שערא, דכתיב (שם ח ז) וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וגו', ובגין דיתבסמון יתיר, בעי כהנא דאתי מסטרא דחסד עלאה לארמא לון, דכתיב (שם יא) והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהו"ה, כמה דאיהו להאי איש דלעילא, דכד בעי לאתבסמא