פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג מח א

דף מח א

זוהר חלק ג דף מח/א (שם ז יח) טוב אשר תאחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך. תאנא בכמה דרגין אתקרי בר נש, אדם, גבר, אנוש, איש, גדול שבכלם אדם, (משום) דכתיב (בראשית א כז) ויברא אלהי"ם את האדם בצלמו, וכתיב (שם ט ו) כי בצלם אלהי"ם עשה את האדם, ולא כתיב גבר אנוש איש. אמר רבי יהודה, אי הכי, והא כתיב (ויקרא א ב) אדם כי יקריב מכם קרבן ליהו"ה, (ולא גבר אנוש איש), מאן בעי למקרב קרבנא, מאן דאיהו חטאה, וכתיב אדם. אמר רבי יצחק, תא חזי, קיומא דעלמא דעילאין ותתאין הוא קרבנא, נייחא דקודשא בריך הוא, ומאן אתחזי למקרב קמיה האי נייחא, הוי אומר האי אדם דיקירא מכלא. אמר ליה, אי הכי, הא כתיב אדם כי יהיה בעור בשרו וגו', והיה בעור בשרו לנגע צרעת, אמר ליה, להאי בעי קודשא בריך הוא לדכאה יתיר מכלא, דמאן דאיהו בדרגא עלאה דכלהו, לא ליתיב הכי. ובגין כך כתיב באדם, והובא אל הכהן, ובא לא כתיב, אלא והובא, דכל מאן דחמי ליה, אתחייב ביה לאקרובי קמי כהנא, דדיוקנא קדישא לא ליתיב הכי, וכתיב איש או אשה כי יהיה בו נגע וגו', איש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרות וגו', ולא כתיב בהו והובא. אמר ליה, והא כתיב (במדבר יב ג) והאיש משה, (שמות לב א) כי זה משה האיש, אמאי לא אקרי אדם, אמר ליה, משום דאקרי עבד למלכא, דכתיב (במדבר יב ז) לא כן עבדי משה, (יהושע א ב) משה עבדי, ואוף הכי אקרי לגבי אדם דלעילא. אמר ליה, אי הכי והא כתיב (שמות טו ג) יהו"ה איש מלחמה, ולא כתיב אדם, אמר ליה (תהלים כה יד) סוד יהו"ה ליראיו, אמר ליה, אי הכי אנא בינייהו (ס"א יתיב) אתיבו בכלא, ובאתר דא לא זכינא, אמר ליה, זיל לרבי אבא, דאנא אוליפנא מניה על מנת דלא לגלאה. אזל לגבי דרבי אבא, אשכחיה דהוה דריש ואמר, אימתי אתקרי שלימותא דלעילא (נ"א דכולא), כד יתיב קודשא בריך הוא בכורסייא, ועד דלא יתיב בכורסייא, לא אשתכח שלימותא, דכתיב (יחזקאל א כו) ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, משמע דכתיב אדם, דהוא כללא ושלימותא דכלא, אמר רבי יהודה, בריך רחמנא דאשכחית לך בהאי. אמר ליה, אי הכי הא כתיב (שמות טו ג) יהו"ה איש מלחמה, ולא כתיב אדם, אמר ליה יאות שאלת. תא חזי, התם לא אשתכח שלימותא דכלא, ובגיני כך אקרי איש, אבל הכא שלימותא דכלא וכללא דכלא, בגין כך אקרי אדם, קארי עליה, (תהלים קיט עב) טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. תו אמר ליה, כתיב (שם לו ז) אדם ובהמה, ולא כתיב איש ובהמה, אמר ליה, ולא, והכתיב (שמות יא ז) למאיש ועד בהמה, אבל מה דכתיב אדם ובהמה, כמה דכתיב (מ"א ה יג) מן הארז אשר בלבנון, עד האזוב אשר יוצא בקיר, אורחיה דקרא הוא דנקיט עלאה מכלהו, ונמיך מכלהו, אוף הכא עלאה מכלא אדם, ונמיך מכלא בהמה. אמר ליה, והא כתיב (בראשית ב ה) ואדם אין לעבוד את האדמה, אמר ליה, תא חזי, דכל מה די בעלמא לא הוי אלא בגיניה דאדם, וכלהו בגיניה מתקיימי, ולא אתחזיאו בעלמא, וכלהו אתעכבו, עד דייתי ההוא דאקרי אדם, הדא הוא דכתיב (שם) וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וגו', טרם, עד לא, כתרגומו, משום דדיוקנא עלאה לא אתחזי, הדא הוא דכתיב (שם) ואדם אין, כלומר כלהו אתעכבו בגיניה דהאי דיוקנא עד דאתחזי, ובגין כך לא אתחזי (נ"א אתברי) האי דיוקנא, אלא בדיוקנא דאתחזי ליה, הדא הוא דכתיב, (שם ז) וייצר ה' אלהי"ם את האדם, בשם מלא, כמה דאוקימנא, דאיהו שלימותא דכלא, וכללא דכלא. תאנא, בששי נברא אדם, בשעה שנשלם הכסא, ונקרא כסא, דכתיב (מ"א י יט) שש מעלות לכסא, ולפיכך נברא האדם בששי, שהוא ראוי לישב על הכסא. ותאנא, כיון דנברא אדם, אתתקן כלא, וכל מה דלעילא ותתא, וכלא אתכליל באדם. תניא, אמר רבי יוסי, כתיב (יחזקאל א י) ודמות פניהם פני אדם, כללא דכלא, וכלא כלילן בהאי דיוקנא. אמר רבי יהודה, והא כתיב (שם) ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור