פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג יא א

דף יא א

זוהר חלק ג דף יא/א

תליתאה א"ל, והוא גדולה, והוא אקרי הא"ל הגדול. רביעאה אלהי"ם, דדינין ביה אתערן, והוא דינא תקיפא. חמישאה יהו"ה, כללא דכל שלימו דמהימנותא, ודא הוא רחמי בשלימו, ודא הוא תפארת. שתיתאה ושביעאה צבאות אקרון. תמינאה א"ל חי, כמה דאת אמר (תהלים קלג ג) כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים וגו', ודא צדיק דכל חיים נפקין מתמן, ואקרי יהו"ה, כמה דאת אמר (שם יא ה) יהו"ה צדיק יבחן, ודא היא ו' זעירא דשמא קדישא, בגין כך ו"ו ווי"ן תרין. תשיעאה אדנ"י, ודא מלכות קדישא, דדינין נפקין מתמן לעלמא, ודא הוא כתרא בתראה דכלהו שמהן. ושם אהי"ה כללא וסתימא דקדמיתא, ודא הוא כתרא עלאה, רישא דכל רישין, שמיה סתים ולא אתגליא ואתמר. ובספרא דאגדתא עשר שמהן כתיבן בגוונא אחרא, ואנא לא תנינא הכי:

רבי אבא פתח (שיר ד) עורי צפון ובאי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו, עורי צפון, אלין עולות דנשחטות בצפון, בגין דאינון מחשבות בצפוני לבא, ובאתר דדינא, בגין דמחשבה אשתכח בליליא, בזמנא דדינא אשתכח, רוח צפון מנשבא בפלגותא דליליא, כד מתערי אנשי, וכנור דדוד מנגן מאליו, ומחשבתן דבני נשא מתערי. ובאי תימן, אלין שלמים דנשחטין בדרום, בגין דאינון שלמא דכלא, שלמא דעלאי ודתתאי, ואלין שלימו דסטרי עלמא, שלימו דכלא מסטרא דמהימנותא. ושלמים, בגין דאינון שלמא דכלא, בעלים אכלין מנייהו ומתהניין מנייהו, דהא שלמא הוא ליה ולכל עלמא בדרגא חדא, חטאות ואשמות נאכלין לכהני, בגין דאינון זמינין לכפרא עלייהו, ולאעברא חובייהו, ומכל קרבני לא חביבין קמי קודשא בריך הוא כמו שלמים, בגין דאשתכח שלמא בעלאי ותתאי. ועילא מכלהו קטרת, דאיהו שלים מכלא, ולא אתיא לא על חטא ולא על אשם ולא על עון, אלא על שמחה, כמה דאת אמר (משלי כז ט) שמן וקטרת ישמח לב, והא אוקמוה, ועל דא קטרת לא מתקרב אלא בזמנא דשמן מתקרב, הדא הוא דכתיב, (שמות ל ז) והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנה, וכתיב (שם ח) ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה, בגין דישתכחו שמן וקטרת כחדא. תא חזי, שלמים בכלא הוא שלמא, וקטטא וקטרוגא לא אתער בעלמא, אבל קטרת קשיר קשירו דמהימנותא. רבי אלעזר אמר, כלהו עשרה שמהן כתיבי, ואנן תנינן. קדמאה אהיה דא סתימא עלאה, כמאן דאמר אנא מאן דאנא, ולא אתיידע מאן הוא, לבתר אשר אהיה, אנא דזמין לאתגליא באינון כתרין (אחרנין), דהא בקדמיתא סתים, ולבתר שרי לאתגליא, עד דמטי לגלוייא דשמא (ס"א דשלימו) קדישא. וכך כתיב במשה, אהיה בקדמיתא סתימו דכלא, אנא הוא מאן דאנא, לבתר אשר אהיה, אנא זמין לאתגליא, לבתר אהיה בתראה, ודא כד אימא מתעברא, ועדיין הוא סתים, אימתי אתגליא, בזמנא דכתיב (שמות ג טז) לך ואספת את זקני ישראל, ואמרת אליהם יהו"ה אלה"י אבותיכם וגו', דא שלימו דכלא, והכא הוא גלוייא וקשורא דשמא קדישא, בגין כך קדמאה דכלא אהיה. תניינא י"ה, בגין דחכמה אפיק ה' וסתים ביה, ולא אתפרשא לעלמין מניה, והא אוקמוה, דכתיב (בראשית ב ז) ונהר יוצא מעדן, כהאי גוונא ה', (לעשות ציור), והכי אוליפנא מאבא, י' כמה דאתמר. לבתר יה, דלא מתפרשן לעלמין, י' אפיק ה' כהאי גוונא, ה' (ציור) הרי י' וההוא נהר דנפיק מניה ואתמשך מניה. ולתתא תרין בנין דנפקין מנייהו, מסטרא דאבא י' נפיק בן, דהא אחיד ביה בי', ואחיד בההוא נהר, ומסטרא דאימא נפקת בת, דאיהו נהר תתאה. והאי בן אתמשך לבתר ונפיק מנייהו,