זהר חלק ב רכא א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף רכא א
מתוך: זוהר חלק יח (עריכה)
אוקמוה ואתמר בכמה סטרין, אבל, כד ברא קודשא בריך הוא עלמא, ברא ליה כגוונא דלעילא, למהוי עלמא דא בדיוקנא דעלמא דלעילא, וכל אינון גוונין דלעילא, אתקין לון לתתא, לאתדבקא ולאתקשרא עלמא בעלמא. וכד בעא קודשא בריך הוא למברי עלמא, אשגח באורייתא וברא ליה, ואסתכל בשמא קדישא כללא דאורייתא, וקיים עלמא.
בתלת סטרין אתקיים עלמא, ואינון חכמה ותבונה ודעת. בחכמה דכתיב (משלי ג, יט) "יהו"ה בחכמה יסד ארץ", בתבונה דכתיב "כונן שמים בתבונה", בדעת דכתיב (שם כ) "בדעתו תהומות נבקעו", הא כלהו בקיומא דעלמא. ובאלין תלתא אתבני משכנא, דכתיב "ואמלא אותו רוח אלהי"ם בחכמה בתבונה ובדעת". וכלהו תלתא רמיזין בקרא דא, "בראשית" - היינו דכתיב "בחכמה", "ברא אלהי"ם" - היינו דכתיב "בתבונה", "את השמים" - היינו דכתיב "בדעת". וכלהו כתיבי בעבידת משכנא. וברזא דא כתיב, "אלה פקודי המשכן" - דא רזא דחכמה, "משכן העדות" - דא רזא דתבונה, "אשר פקד על פי משה" - דא רזא דדעת. וכלא דא לקבל דא, בגין דכל מה דברא קודשא בריך הוא בעלמא דין, ברא ליה כגוונא דלעילא, וכלא אתרשים בעבידת משכנא.
תא חזי, בשעתא דאמר ליה קודשא בריך הוא למשה עביד משכנא, הוה קאים משה תוהא, דלא ידע מה למעבד, עד דאחזי ליה קודשא בריך הוא בעינא, כמה דכתיב (שמות כה, מ) "וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר", מאי "בתבניתם"? אלא אוליפנא, דאחמי ליה קודשא בריך הוא למשה דיוקנא דכל מלה ומלה, כההוא דיוקנא דאיהו לעילא, וכל חד וחד הוה עביד דיוקנא דיליה, כדיוקנא (דאיהו לעילא, וכל חד הוה עביד דיוקנא דיליה, כדיוקנא) דאיהו אתעביד בארעא.
"אשר אתה מראה בהר", "אשר אתה רואה" מבעי ליה? אלא אוליפנא, דאספקלריא דלא נהרא הוה אחמי ליה בגויה, כל אינון גוונין ודיוקנין דאתעבידו לתתא, כהאי חיזו דאחזי בגויה כל אינון דיוקנין, משמע דכתיב "אשר אתה מראה", "אתה" - רזא דאספלקריאה דלא נהרא, דאחזי ליה בגויה כל אינון דיוקנין, והוה חמי לון משה כל מלה ומלה על תקוניה, כמה דחמי גו עששיתא וגו חיזו דאחזי כל דיוקנין, וכד אסתכל בהו משה אתקשי קמיה, אמר ליה קודשא בריך הוא, משה, את בסימניך, ואני בסימני, כדין אתיישב משה בכל עבידתא.
כד אתעביד כל עבידתא, אצטריך משה לממני כלא, בגין דלא יימרון ישראל דאשתאר כספא ודהבא ואסתליק לנטלא ליה, ועל דא אצטריך לממני חושבנא קמייהו דישראל, בגין דכתיב (במדבר לב, כב) "והייתם נקיים מיהו"ה ומישראל", ובגין דא כתיב, "אלה פקודי המשכן משכן העדות", דהא רוחא דקודשא הוה אחזי לכלא חושבנא דכל דהבא וכספא דנדיבו ישראל, ורוח קודשא הוה אמר "וכסף פקודי העדה מאת ככר וגו', כל הזהב העשוי למלאכה וגו'", בגין דקודשא בריך הוא אתרעי בהו באינון אומנין, ובעא לאפקא מהימנותא דלהון קמי כלא.
"אלה פקודי המשכן", תא חזי, בההיא שעתא דעבידתא דמשכנא אתעביד, הוה סטרא אחרא אזיל ושאט לאסטאה, ולא אשכחת עילה על מהימנותא דאומנין, עד דקודשא בריך הוא כפיף ליה לקמיה דמשה, ואיהו עביד חושבנא דמהימנותא בעל כרחיה, וסליק מהימנותא דלהון לגבי כלא, ורזא דא דכתיב "אלה פקודי המשכן", והא אוקימנא, "אלה" - כמה דאת אמר (ישעיה מט, טו) "גם אלה תשכחנה", וכתיב "אשר פקד על פי משה", דתמן אתמני ואתפקיד, עד דאתעביד חושבנא דבי משכנא קמי משה וישראל כלהו: