זהר חלק ב קכו א


דף קכו א

על המזבח כמה דאוקימנא, וכתיב "הנה דם הברית אשר כרת יהו"ה עמכם".

"וישם באגנת" - "באגנת" כתיב חסר וא"ו, כמה דכתיב (שיר ז ג) "שררך אגן הסהר אל יחסר המזג":


"ונגש משה לבדו אל יהו"ה" -- זכאה חולקיה דמשה, דהוא בלחודוי זכה למה דלא זכה בר נש אחרא. ישראל זכו השתא מה דלא זכו עד ההיא שעתא. וההיא שעתא אתקיימו בקיומא עלאה קדישא, ובההיא שעתא אתבשרו למהוי בינייהו מקדשא, כמה דאת אמר (שמות כה ח) "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם":

ויראו את אלהי ישראל

"ויראו את אלה"י ישראל, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וגו'".    רבי יהודה פתח, (שיר ז ח) "זאת קומתך דמתה לתמר וגו'" -- כמה חביבה כנסת ישראל קמי קודשא בריך הוא, דלא מתפרשא מניה, כהאי תמר דלא פריש דכר מן נוקבא לעלמין, ולא סליק דא בלא דא, כך כנסת ישראל לא מתפרשא מקודשא בריך הוא.

תא חזי, בשעתא דנדב ואביהוא ושבעין סבין חמו, מה כתיב בהו? "ויראו את אלה"י ישראל", דאתגלי עלייהו שכינתא. רבי יהודה ורבי יוסי אמרי "את" דייקא, ודא את הוא מרחוק, את לאכללא מה די בגויה.

רבי יצחק אמר, והא כתיב (יחזקאל י כ) "היא החיה אשר ראיתי תחת אלה"י ישראל בנהר כבר", מאן חיה דא? אמר רבי יוסי אמר רבי חייא, חיה זוטרתי. וכי אית חיה זוטרתי? אין, חיה זוטרתי וחיה עלאה, וחיה זוטרא דזוטרתי ויראו את אלה"י ישראל דייקא, כמה דאמינא.

"ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר" -- כחיזו אבן טבא דזמין קודשא בריך הוא למבני מקדשא, דכתיב (ישעיה נד יא) "ויסדתיך בספירים".


"ואל אצילי בני ישראל" - דא נדב ואביהוא. "לא שלח ידו" - דסליק לון לבתר זמנא, ולא אתענשו הכא. רבי יוסי אמר, מלה דא לשבחא דלהון, דכתיב ויאכלו וישתו, דזנו עיניהון מנהירו דא, רבי יהודה אמר, אכילה ודאית אכלו, וזנו גרמייהו, והכא אתקשרו לעילא, אי לא דסטו אורחייהו לבתר, כמה דאוקימנא.

אמר רבי אלעזר, ואפילו ישראל בההיא שעתא אתכשרו, ואתקשרת בהו שכינתא, ודא קיימא, ואורייתא כלא בחד זמנא הוה, וישראל כההיא שעתא לא חמו לעלמין, ולזמנא דאתי, זמין קודשא בריך הוא לאתגלאה על בנוי, ולמחמי כלא יקרא דיליה עינא בעינא, דכתיב (שם נב ח) "כי עין בעין יראו בשוב יהו"ה ציון", וכתיב (שם מ ד) "ונגלה כבוד יהו"ה, וראו כל בשר יחדו וגו":

ברוך ה' לעולם אמן ואמן:



פרשת תרומה - זהר

ויקחו לי תרומה

  [דף קכו ע"א]   "וידבר יהו"ה אל משה לאמר, דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו וגו'"    רבי חייא פתח, (תהלים קלה ד) "כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו" -- כמה חביבין ישראל קמי קודשא בריך הוא דאתרעי בהו, ובעא לאתדבקא בהו ולאתקשרא עמהון, ועבד להון עמא יחידאה בעלמא, דכתיב (ש"ב ז כג) ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, ואינון אתרעו ביה ואתקשרו ביה, הדא הוא דכתיב "כי יעקב בחר לו יה", וכתיב (דברים לב ט)