זהר חלק ב צ ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק יג (עריכה)
אבוי, וכתיב "כבד את אביך וגומר". "לא תחמד בית רעך שדהו" וכתיב הכא "על האדמה אשר יהו"ה אלהי"ך נותן לך"-- ההוא דיהב לך יהא דילך ולא תחמד אחרא, ודאי הא בהא תליא.
ואלין חמש קדמאי כלילן חמש אחרנין, ובגיני כך (דברים לג ב) "מימינו אש דת למו", דכלא אתעביד ימינא, ועל דא בחמשה קלין אורייתא אתייהיבת. אמר רבי יהודה, כלהו הוו חמש גו חמש, לקבליהון חמשה חומשי תורה.
תאני רבי אלעזר, באלין עשר אמירן אתגליפו כל פקודי אורייתא, גזירין ועונשין, דכיין ומסאבן, ענפין ושרשין, אילנין ונטיעין, שמיא וארעא, ימא ותהומי. דהא אורייתא שמא דקודשא בריך הוא הוי, מה שמא דקודשא בריך הוא אתגליף בעשר אמירן, אוף אורייתא אתגליפא בעשר אמירן. אלין עשר אמירן אינון שמא דקודשא בריך הוא ואורייתא כלא שמא חד הוי, שמא קדישא דקודשא בריך הוא ממש, זכאה חולקיה דמאן דזכי בה, מאן דזכי באורייתא זכי בשמא קדישא (דקודשא בריך הוא ממש), רבי יוסי אמר בקודשא בריך הוא ממש זכי, (ס"א וכנסת ישראל) דהא הוא ושמיה חד הוא, בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמין אמן:
לא תעשון אתי
"לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב" (שמות כ, יט) -- אמר רבי יוסי, מאי טעמא? משום דכתיב (חגי ב ח) "לי הכסף ולי הזהב", אף על גב דלי הכסף ולי הזהב לא תעשון אתי, אתי כלומר אותי.
אמר רבי יצחק, כתיב (ירמיה י ו) "מאין כמוך יהו"ה גדול אתה וגדול שמך בגבורה וגו'" (גדול אתה וגדול שמך) -- "גדול אתה" היינו "לי הכסף", "וגדול שמך בגבורה" היינו "ולי הזהב" -- אלין תרין גוונין לא מתחזיין ולא מתפארן בר כד אינון גליפין באתר חד. באן אתר אתגליפו? בישראל, כאן אתחזון גוונין לאתפארא, כמה דאת אמר (ישעיה מט ג) "ישראל אשר בך אתפאר".
רבי יהודה פתח, (שם סא, י) "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלה"י וגו'" - זכאה חולקהון דישראל מעמין עעכו"ם, דחדוותא ותפנוקא דלהון בקודשא בריך הוא, דכתיב "שוש אשיש ביהוה". כיון דאמר "ביהוה" אמאי כתיב "באלהי"? אלא הכי אמרו ישראל, אי ברחמי אתי עלנא שוש אשיש ביהו"ה, אי בדינא תגל נפשי באלה"י. מאי טעמא? משום דאלין ביה אתגליפו, דכתיב (שם) "כי הלבישני בגדי ישע", מהו בגדי ישע? גוונין דאתגליפו לאסתכלא ביה, כמה דאת אמר (ש"ב כב, מב) "ישעו וגו' אל יהו"ה", ישע אסתכלותא הוא, מאן דבעי לאסתכלא בי בגוונין דילי יסתכל, מאי טעמא, משום דכתיב (ישעיה סא י) "מעיל צדקה יעטני", צדקה ממש, דגוונין ביה אתגליפו, "כחתן יכהן פאר"-- הא גוונא חד, "וככלה תעדה כליה"-- הא גוונא אחרא, וכד גוונין מתחברן, ביה שעתא אתחזיין, וכלהו תאיבין לאחזאה ולאסתכלא ביה. רבי יוסי אמר, "שוש אשיש ביהו"ה" תרין חדוון, ביהו"ה ברחמי, תגל נפשי, הא (נ"א חד חדוה) בדינא.
אמר רבי יהודה, בכלא חדוה על חדוה, וחדוה דציון זמין קודשא בריך הוא לאחדאה לישראל בחדוותא יתיר מכלא, דכתיב (שם לה י) ופדויי יהו"ה ישובון ובאו ציון ברנה וגו', ופדויי יהו"ה ישובון הא חד, ובאו ציון ברנה הא תרי, ושמחת עולם על ראשם הא תלת, ששון ושמחה ישיגו הא ארבע, לקבלהון דארבע זמנין דאתפזרו ישראל ביני עממיא, וכדין כתיב (שם יב ד) "ואמרתם ביום ההוא הודו ליהו"ה קראו בשמו וגו'"
"וידבר אלהי"ם את כל הדברים האלה" -- כל הדברים, כללא דא הוא כללא דכלא, כללא דלעילא ותתא.
- 'אנכי' רזא דעלמא עלאה, ברזא דשמא קדישא יה"ו.
- אנכי אתגליא ואתגניז, אתגליא ברזא קדישא דכרסייא, דסיהרא קיימא בשלימו כחדא, כד שמשא שלטא וסיהרא אתנהירת, ולית לה שבחא בר שבחא