זהר חלק ב פג א

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא"


דף פג א


זכאה חולקיה דההוא זכאה דמדוריה עם מלכא בביתיה.

רבי שמעון אמר, זכאה חולקיה דההוא זכאה דזכי להאי דכתיב, (ישעיה נח יד) "אז תתענג על יהו"ה", "עם יהוה" לא כתיב אלא "על יהוה", מאי "על יהוה"? אתר דעלאין ותתאין אתמשכן מיניה ותאבין לההוא אתר, דכתיב (תהלים קכא א) "מאין יבא עזרי", וכתיב (דניאל ז יג) "ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי". ותיאובתא וענוגא דצדיקיא לאסתכלא לההוא זיוא דכל זיוא מיניה נפקא, ואתמשכן מניה כל אינון כתרין.


תו אמר רבי שמעון, תנינן בהאי קרא "אז תתענג על יהוה", סיפיה דקרא מה כתיב? "והרכבתיך על במתי ארץ"-- על ההוא אתר דאקרי 'במתי ארץ', איהו לעילא מהאי 'ארץ', וההוא אתר דאקרי 'במתי ארץ' היינו שמים, והיינו דכתיב "על במתי ארץ".

"על יהו"ה" -- אמר רבי אבא "אז תשב" לא כתיב, אלא "אז תתענג על יהוה", היינו שמים, דכתיב (תהלים נז ו) "רומה על השמים אלהים".   "והרכבתיך על במתי ארץ"-- היינו ארץ החיים, ממשמע דכתיב 'על במתי', לאכללא ציון וירושלם דאקרון במתי ארץ, והיינו שמים דלעילא וארץ דלעילא, ומלה דאמר רבי שמעון הכי הוא, וכלא חד, דכתיב ועד עתיק יומיא מטה וגו', וכל הני מילי לאתר חד סלקין.

אמר רבי אבא לרבי שמעון, לימא לי מר האי קרא כוליה במאי אוקימנא ליה, דכתיב "אז תתענג על יהו"ה, והרכבתיך על במתי ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך". אמר ליה, הא כלא אתמר, דתפנוקא ועדונא "על יהוה" כתיב-- אתר דאיהו לעילא, וכתיב "ועד עתיק יומיא מטה וגו'", על במתי ארץ, כמה דאתמר. "והאכלתיך נחלת יעקב אביך" - כמה דכתיב (בראשית כז כח) "ויתן לך האלהי"ם מטל השמים וגו'", והיינו "נחלת יעקב", וברכתא דבריך יצחק ליעקב על האי שמים קאמר, וברכיה בברכתא דזמינין בנוי דיעקב לאחיא בההוא טלא לזמנא דאתי, דכתיב ויתן לך האלהי"ם, לך ולא לאחרא, מטל השמים, דביה זמינין מתיא לאחיא לזמנא דאתי, דנפיק מעתיקא לזעיר אנפין, ושריא בהאי שמים, אסתכל רבי אבא ואמר, השתא אשתמע כלא, ואשתכח דברכתא דיצחק עלאה ממאי דחשיבנא.


תאנא (תהלים קו, ב) "מי ימלל גבורות יהו"ה" -- "מי ימלל", "מי ידבר" מבעי ליה? אמר רבי חייא, כמה דאת אמר (דברים כג כו) "וקטפת מלילות בידך". "גבורות יהו"ה"-- דסגיאין אינון, ונפקין מגבורה חד, ותאנא חד גבורה עלאה עטרא דעטרין, מתעטרא, ונפקין מינה חמשין תרעין, מנהון ימינא ומנהון שמאלא, וכל חד וחד גבורה אתקרי, וכל חד וחד מתעטרא בקרדיטי גליפין נהורין, וכלהו אקרון גבורת יהו"ה. אמר רבי חייא, "גבורת יהוה" חסר כתיב[1], דהא כלהו כלילן בדא.

"ישמיע כל תהלתו"-- דא הוא שכינת זיו יקריה דקודשא בריך הוא, דכתיב (חבקוק ג ג) "ותהלתו מלאה הארץ".


אמר רבי שמעון, כתיב (בראשית ב י) "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו', שם האחד פישון וגו'", הא אלין בשמהן אקרון, והני ארבע מההוא נהר דנפיק אתמשכן, מה שמיה דההוא נהרא דנפיק? אמר רבי שמעון 'יובל שמיה' דכתיב (ירמיה יז ח) "ועל יובל ישלח שרשיו", וכתיב "ולא ימיש מעשות פרי". מאי טעמא לא ימיש? משום דעל יובל ישלח שרשיו. ועל דא כתיב (ישעיה נח יא) "וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו", ובגין כך כתיב "יוצא"-- יוצא ואינו פוסק:


תאנא אמר רבי שמעון, כתיב "וידבר אלהי"ם את כל הדברים וגו'" -- "וידבר" בגין לאכרזא מילין, דתאנא בשעתא דקודשא בריך הוא אתגלי ושארי למללא, עלאין ותתאין אתחלחלו, ונפקו נשמתהון דישראל, ותאנא ההוא מלה הוה טאס מלעילא לתתא, ומתגלפא בארבע רוחי עלמא, וסלקא ונחתא, כד סלקא אשתאבא מטורי דאפרסמונא

  1. ^ לפנינו כתוב מלא